על המלש"ב להיות בעל פרופיל 82 ומעלה.

לחטיבה, שהיא התנדבותית ביסודה, מתמיינים יותר מועמדים מאשר היא יכולה לקלוט. מעט מהמועמדים נושרים עקב תנאי קבלה והאימונים המפרכים של הצנחן שבאים לאחר מכן, הכוללים אימוני כושר גופני קשים, אימוני קרב מגע, התמחות במגוון רחב של כלי נשק, קליעה, שדאות, מסעות ארוכים עם משא כבד, שבועות שטח ושבועות הישרדות מפרכים, אימוני מסוקים, אימוני צניחה, שיתוף פעולה עם יחידות אחרות, אימוני לוחמה בשטח בנוי, כיבוש יעד מבוצר ולוחמה זעירה. כל האימונים משקפים את התפקיד שהלוחמים יצטרכו לבצע בפעילות מבצעית ובשדות הקרב.

על מנת להתקבל לחטיבה נדרש המלש"ב לעבור גיבוש אינטנסיבי שנערך בבא"ח צנחנים, ומשלב מבחנים פיזיים ואתגרים מנטליים קשים הבודקים את התאמת המועמד לשירות להיות לוחם בחטיבה. על מנת להתקבל לסיירת צנחנים, על הלוחם לעבור גיבוש נוסף שנערך בתחילת הטירונות ואורכו כשלושה ימים. גיבוש יח"טיות|אתר=www.hamador.co.il|תאריך_וידוא=2024-05-04}}}}

מסלול הכשרת לוחם בחטיבת הצנחנים נמשך כשנה. נכון למחזור נובמבר 2019 ההכשרה אורכת כשמונה וחצי חודשים וכוללת ארבעה חודשי טירונות חי"ר ברמת רובאי 05, שלושה חודשי אימון מתקדם שבסופם רמת הרובאי עולה ל-07, קורס צניחה מתבצע בין תקופת הטירונות לאימון המתקדם, מסע כומתה בן 50 ק"מ (בעבר המסע היה בן 90 ק"מ, אך כיום מסע הכומתה מתבצע לאחר סדרת שטח ארוכה שבמהלכה הולכים הלוחמים קילומטרים רבים עם משקל) ונחשב לארוך ביותר בין חטיבות החי"ר, 4–6 שבועות של הקמת צוות, שלושה חודשי פעילות מבצעית או אימון כפלגות מסלול ובסופן מסיים הלוחם את המסלול והופך מצוות אימונים, לצוות לוחמים בפלגה.

בעבר (עד שנות ה-90) ארך המסלול כמעט שנה וחצי אשר כללו טירונות ועלייה לגדוד בתור פלוגת מסלול (בפועל פלוגה רובאית סטנדרטית) ולאחריו יצאו כלל הלוחמים בפלוגה לקורס מ"כים, דבר שהקנה יתרון משמעותי למשרתים בחטיבה. לאחר סיום המסלול, המשיכו הלוחמים בתור מפקדים בהכשרות או בגדוד או המשיכו בתור לוחמים רגילים בפלוגות וותיקות כמו הפלוגה המסייעת. לאחר ששונה המסלול והוחלט שרק שליש או רבע מכלל הלוחמים בפלוגה יוכשרו כמפקדים, נוצר משבר מוטיבציה בגיוס לחטיבה.

לוחמי הסיירת של החטיבה, בניגוד לשאר גדודי החטיבה, עוברים מסלול הכשרה ארוך יותר, האורך בין 14–16 חודשים. לאחר סיום הטירונות והאימון המתקדם הם עוברים הכשרות לוחמה בטרור (הסיירת) ולוחמה זעירה (הפלחה"ן והפלנ"ט) וכן הכשרות הנוגעות לפעילותם הספציפית (פלס"ר – לוט"ר ולת"ק במתקן אדם, עורב – הפעלת טילי גיל בביסלמ"ח, פלחה"ן – מיקוש וחבלה בבהל"ץ). כמו כן עוברים בערך 15 שבועות ניווט, סיור אימוני קרב מגע, ואימוני לוחמה.

קורס המ"כים של גדודי החטיבה נערך בגדוד 450 של חטיבת ביסלמ"ח ואילו הסיירת עובר קורס מצומצם יותר המותאם לסיירות בגדוד 906. אם יימצאו מתאימים, בוגרי הקורס יוכלו להמשיך במסלול פיקודי ולצאת לקורס סמ"בים (סמלים בכירים) או קורס קצינים.

לוחמי החטיבה מתמחים בביצוע איגוף אנכי הן בצניחה והן בנחיתת סער באמצעות מסוקי סער. עם סיום השירות הסדיר משובצים הלוחמים בחטיבות המילואים של המערך המוצנח, חטיבת שועלי מרום, חטיבה 55, חטיבה 226 חטיבת חצי האש ועוד.

250px|ממוזער|שמאל|הרמטכ"ל משה דיין (ומאחוריו ניצב [[רפאל איתן) מעניק כנפי צניחה עם רקע אדום לצונחים במעבר המיתלה במלחמת סיני. ראשון משמאל מרסל טוביאס, 1956]]

ממוזער|טקסט=חייל מחיל הצנחנים באימון, 1967, מאוספי הספרייה הלאומית|חייל מחיל הצנחנים באימון, 1967, מאוספי הספרייה הלאומית

יחידת הצנחנים הראשונה בצה"ל הוקמה בספטמבר 1948 במחנה בהר הכרמל. מפקד היחידה ומייסדה היה יואל פלגי מצנחני היישוב במלחמת העולם השנייה ואיש המוסד לעלייה ב'. ב-24 במאי 1949 בוטלה ופוזרה היחידה.

מאוחר יותר באותה שנה נקרא יהודה הררי להקים את היחידה מחדש. הצעד הראשון היה הקמת בית הספר לצניחה בבסיס תל נוף (בה"ד 8). צ'רלי בורץ מונה למדריך ראשי וקרל כהנא לראש המטה ומפקד הציוד והביטחון. לאחר מכן הוקם, במסגרת הבה"ד, גדוד 890 ובו שתי פלוגות: פלוגת טירונים בפיקוד מרסל טוביאס ופלוגה א' בפיקוד יצחק ולקר. לסגן מפקד הצנחנים מונה צבי צלנר.

יהודה הררי פיקד על היחידה במשך ארבע שנים עד ינואר 1954. לאורך תקופה זו נבנה המסד הארגוני והמבצעי של הצנחנים. יהודה הררי, בהיותו גם צייר חובב, עיצב את המדים (הירכית), הנעלים האדומות, כנפי הצנחן ("המצנח המכונף") ותג היחידה ("השפיפון המעופף"). חטיבת הצנחנים ביססה עצמה בשנות ה-50 של המאה ה-20 כחטיבת העילית של צה"ל, לאחר שיחידת הצנחנים בפיקודו של הררי התמזגה עם יחידה 101 עליה פיקדו אריאל שרון וסגנו שלמה באום וכן יסוד גדוד הנח"ל המוצנח, וצוידה בתת-מקלע עוזי. הצנחנים תחת פיקודו של שרון פיתחו תורות לחימה רבות עבור לוחמה בשטח פתוח ובנוי, סיור, פשיטות ופעולות קומנדו. צבי עופר הגדיר בשעתו את השונה בצנחנים מיחידות אחרות שקדמו להן:

חטיבת הצנחנים ביצעה שתי צניחות מבצעיות לאורך כל שנות קיומה, שתיהן במסגרת מבצע קדש: צניחה במעבר המיתלה בסיני ב-1956, בה כוחות צנחנים נחתו מאחורי קווי האויב ולאחר מכן כבשו את המעבר, וצניחה בא-טור ב-2 בנובמבר 1956, הוצנח כוח של חטיבת הצנחנים, בפיקודו של מוטה גור (שנפצע בעת הצניחה וטופל על ידי הצנחנית המבצעית היחידה בתולדות צה"ל, חנה יפה), בסמוך לא-טור, במטרה להשתלט על שדה התעופה שנמצא שם ולפתוח משם בתנועה לדרום מזרח לכיוון שארם א-שייח'.

במלחמת ששת הימים השתתפה חטיבת הצנחנים בכיבוש צפון סיני, בעיקר בכיבוש מתחמי המצרים בפתחת רפיח וסייעה בכיבוש העיר עזה.

ממוזער|צנחנים מחטיבה 55|חטיבת המילואים 55, בכותל המערבי מיד לאחר ההשתלטות על הר הבית, ב[[מלחמת ששת הימים]]

בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים גדל צה"ל מאוד, בייחוד חיל האוויר וחיל השריון. הדוקטרינה הצבאית בצה"ל עמדה על הבקעה מהירה של עוצבות שריון. הצנחנים תיפקדו כחיל רגלים שגרתי וכחרמ"ש, אמצעי הלחימה שלהם לא חודשו, ופיתוח תורת הלחימה שלהם הוזנח. יחידות מהחטיבה נטלו חלק בפשיטות רגליות, רכובות ומוסקות בזמן המלחמה כגון: פעולת כראמה, מבצע אירון, מבצע הלם, מבצע תשורה, מבצע תרנגול 53, מבצע רודוס ועוד מבצעים רבים.

במלחמת יום הכיפורים הייתה החטיבה מפוצלת, כאשר גדוד הנח"ל המוצנח אייש את המוצבים בגזרה הדרומית של הגבול ברמת הגולן, ואחר כך לחם בגדה המערבית של תעלת סואץ, גדודים 202 ו-890 השתתפו (בנפרד) בלחימה בחזית סיני וסיירת הצנחנים ביצעה פעולות בעומק סוריה. לאחר המלחמה השתתפה החטיבה בלחימה במובלעת הסורית בגולן.

במבצע שלום הגליל נחתו כוחות החטיבה בשפך נהר אל-אוואלי ולחמו מול כוחות אש"ף והצבא הסורי.

ממוזער|250px|לוחמי חטיבת הצנחנים צונחים בדרום ישראל

חטיבת הצנחנים נלחמה בטרור הפלסטיני במהלך האינתיפאדה השנייה ונטלה חלק במבצע חומת מגן. מפקד החטיבה, אביב כוכבי, היה אחד מקבוצה של מח"טים שדחפו את הפיקוד הבכיר להכניס את כוחות צה"ל לתוך הערים ומחנות הפליטים הפלסטיניים כדי להשמיד את תשתיות הטרור ולסכל פיגועים בשלבים מוקדמים. במבצע חומת מגן הובילה חטיבת הצנחנים את כיבוש העיר שכם בה כוחות צה"ל הרגו 70 מחבלים, עצרו מאות פלסטינים ואיבדו לוחם אחד.

מלחמת לבנון השנייה פרצה בקיץ 2006. ב-19 ביולי נכנסו יחידות פלס"ר ופלחה"ן לכפר מארון א-ראס שם נקלעו לקרב קשה מול מחבלי חזבאללה. במהלך הקרב חיסלה הסיירת עשרות מחבלים. על קרב זה קיבלה היחידה צל"ש יחידתי. לילה לאחר מכן נכנסה יחידת הפלנ"ט לפעולה בצפון הכפר עייתא א-שעב וחיסלה שני מחבלים נוספים. לאחר מכן חברה לשאר כוחות הגדס"ר.

ב-28 ביולי, כיומיים לאחר קרב בינת ג'בל החלו כוחות גדוד 890 וגדוד 101 בלחימה בכפר. במהלך הלחימה חיסלו כוחות מגדוד 101, עשרות ממחבלי חזבאללה.

ב-11 באוגוסט החל מבצע שינוי כיוון 11. לאחר קבלת האישור ליציאה למבצע, החל מבצע הטסה של כוחות מעוצבת האש, תחת פיקוד איל איזנברג, על מנת לבצע איגוף אנכי. המבצע כלל הנחתת כוחות צנחנים בעומק לבנון ולאורך נהר הליטני שתוגברו בכוחות שחברו אליהם רגלית. לאחר שמחבלי החזבאללה הצליחו להפיל מסוק יסעור, החליטו אייזנברג ומפקד פיקוד הצפון, אודי אדם, לעצור את המבצע. לאחר שהוחלט על עצירת המבצע פגעו לוחמי האוגדה, הן מחטיבת הצנחנים והן מחטיבה 55, במחבלים ומשגרי רקטות עד אשר נכנסה הפסקת האש לתוקפה. במהלך המלחמה הוכנסו חיילים משלוש אוגדות דרך מעברי הגבול, בכך שולש מספר חיילי צה"ל הנמצאים בתוך לבנון לכדי כ-10,000 חיילים.ממוזער|מדבקה לזכרו של סמ"ר יאיר ניפוסי שנפל בקרב בצפון רצועת עזה

במבצע צוק איתן ביולי 2014 לחמה החטיבה במרחב ח'אן יונס, איתרה ארבע מנהרות לחימה תת-קרקעיות, 47 פירי מנהרות והרגה 141 מחבלים.}}

במבצע שומר החומות הוקפצה החטיבה מאימון והופעלה בשלוש גזרות, גדוד 101 והסיירת הוקפצו לרצועת עזה גדוד 202 הוקפץ ליהודה ושומרון וגדוד 890 הוקפץ לגבול לבנון.

גדוד 101 הגן על יישובי עוטף עזה וחוף זיקים ותקף מטרות טרור בצפון הרצועה. על פועלו הוענק לו פרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות, והסיירת השמידה לראשונה באמצעות רחפנים מתאבדים מספר אתרי שיגור רקטות.

ממוזער|לוחמי גדוד 101 במלחמת חרבות ברזל

החטיבה פעלה במבצע שובר גלים בכלל הגזרות וביצעה מעצרים רבים ומארבים, וסיכלה פיגועים, במיוחד גדוד 202 אשר פעל בגזרת שכם ולחם כנגד גוב האריות ופגע במחבלים רבים והשתתף בהשמדת המפקדת הראשית של גוב האריות. סיירת צנחנים פעלה בגזרת ג'נין, שם פגעו וחיסלו קרוב לעשרה מחבלים ונתקלו ביוני 2023 במארב בעומק ג'נין. במהלך התעסוקה בג'נין נפצעו כשמונה לוחמים, כולל מפקד הסיירת כתוצאה מהיתקלויות בגזרה.

ב-3 ביולי 2023 הובילה סיירת צנחנים ביחד עם חטיבת הקומנדו את מבצע בית וגן בג'נין ופגעה במחבלים רבים.

באוקטובר 2023, במהלך טבח שבעה באוקטובר ניהלו לוחמי החטיבה קרב נגד מחבלים רבים שחדרו לקיבוץ כפר עזה וקיבוץ בארי. 18 מלוחמי החטיבה נפלו בקרב.}}

מסוקי יסעור שנשאו איתם עשרות לוחמי צנחנים שהיו בכוננות אותה שבת בשעות הבוקר באזור נבי מוסא ממזרח לירושלים, טסו ישירות אל אזור הקרבות בעוטף עזה.}}

אחד ממסוקי היסעור חטף פגיעה וכמעט התרסק אך הטייס הצליח להנחית אותו בשלום ליד כפר מימון. לוחמי הצנחנים ירדו מהמסוק הפגוע והסתערו אל הקיבוצים שבתוכם היו עשרות רבות של מחבלים. המסוק שנפגע נשרף כליל באזור הנחיתה.}}

ממוזער| לוחמי גדוד "אפעה" (890) של חטיבת הצנחנים במהלך התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל|התמרון הקרקעי בדרום לבנון, נובמבר 2024ממוזער|גרפיטי של חטיבת הצנחנים ברמת גן במהלך מלחמת חרבות ברזלב-1 בנובמבר במסגרת התמרון הקרקעי של כוחות היבשה ברצועת עזה, הובילו צוות הקרב של חטיבת הצנחנים מבצע ממוקד בצפון רצועת עזה, במהלכו הושלמה ההשתלטות על המרחב בצפון הרצועה. במהלך המבצע, חשפו לוחמי סיירת הצנחנים פיר של מנהרה תת-קרקעית בצמוד לפארק שעשועים. במהלך חילופי אש מול מחבלי חמאס נהרג לוחם גדוד 101 סמ"ר יאיר ניפוסי.}}

ב-7 בנובמבר 2023 מצאו לוחמי גדוד 202, בשיתוף עם כוחות שריון מצוות הקרב החטיבתי של חטיבה 7, פיר תת-קרקעי ומחסן אמצעי לחימה בסמוך לאוניברסיטה אזרחית, ובו חומרים כימיים, רובי סער קלשינקוב, RPG-7, מטעני כלימגור ועוד.}} בלילה 8 בנובמבר התנהל קרב מול מחבלים במרכז העיר עזה.

בליל 10 בנובמבר במהלך התקפה חטיבתית של כוחות חטיבת הצנחנים בשכונת שיח' עג'לין, סרק הכוח איתורים במרחב הדרומי של הגזרה ומצא משגר רקטות בסמוך לבנייני מגורים. כלל אמצעי הלחימה שאותרו הושמדו או הוחרמו על ידי לוחמי החטיבה.}} במהלך ההתקפה נהרג סמ"ר יהונתן יצחק סמו לוחם מגדוד 202.}}

ב-16 בנובמבר נהרג סגן מפקד פלוגה בגדוד 202 סרן שלמה בן נון במהלך הקרבות בצפון רצועת עזה.}}

ב-18 בנובמבר פעלו לוחמי גדוד 101 בשכונת שיי׳ח עגלין שבמרכז הרצועה, במהלך היתקלות עם מחבלים נהרגו 3 לוחמי הגדוד . בניהם מפקד פלוגה רס״ן גמא׳ל עבאס , הקשר שלו סמ״ר שחר פרידמן, ולוחם נוסף בנימין מאיר ארלי.

ב-19 בנובמבר פעלו כוחות החטיבה להעמיק את הפעילות והאחיזה במרחב צפון מזרח הרצועה. הכוחות החלו לפעול באזורים חדשים, שבהם צה"ל לא פעל לפני כן. לוחמי החטיבה פעלו לטיהור המרחב מחבלים ופגעו בתשתיות טרור רחבות.

ב-20 בנובמבר לאורך הלילה, המשיכו כוחות החטיבה בפעילות בצפון רצועת עזה במרחב ג'באליה. במהלך הקרבות בצפון הרצועה נהרגו סמל ינון תמיר וסמ"ר דביר ברזני, לוחמי גדוד 890 של חטיבת הצנחנים.

ב-15 במאי 2024 בתקרית ירי דו-צדדי בג'באליה נהרגו חמישה לוחמים מפלגת ח"ץ של גדוד 202 מירי פגזים משני טנקים של גדוד 82 של חטיבה 7. ביניהם: סרן רועי בית יעקב, סמ"ר גלעד אריה בוים, סמל דניאל חמו, סמל אילן כהן וסמ"ר בצלאל דוד שעשוע.

ב-17 במאי במהלך הקרבות במחנה הפליטים ג'באליה נהרג סמל בן אבישי, חייל בפלוגת התקשוב של חטיבת הצנחנים לאחר שנפגע מירי צלף בעת תיקון אנטנת תקשורת רדיו במסגרת תפקידו.

ב-19 במאי הותר לפרסום כי רס"ן גל שבת, מ"פ חץ בגדוד 202, נפטר מפצעיו לאחר שנפצע באורח קשה בתאריך ארבעה ימים קודם לכן בהיתקלות עם מחבלים בצפון רצועת עזה.

ב-29 במאי פעל גדוד 101 במחנה ג'באליה. במהלך הפעילות הופעל על כוח לוחמים של הגדוד מטען. כתוצאה מכך, נהרג לוחם גדוד 101 סמ"ר ידידיה אזוגי.

קובץ:Stickers in the city of Rehovot, January 2025 28.jpg|מדבקת הנצחה לזכרו של סמל אילן (משה) כהן - לוחם בגדוד 202, חטיבת הצנחנים, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה

Stickers at a rally supporting the return of the hostages, Tel Aviv - February 15, 2025 54.jpg|מדבקת הנצחה לזכרו של סמל דניאל חמו - לוחם בגדוד 202 בחטיבת הצנחנים, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה

בליל ה-30 בספטמבר 2024 חטיבת הצנחנים פשטה באישון לילה על יעדי חזבאללה בערים הלבנוניות סמוכות הגדר. החטיבה הייתה הראשונה מאז מלחמת לבנון השנייה שנכנסה רגלית לשטח לבנון ובכך הובילה את הלחימה בתמרון הקרקעי בדרום לבנון. החטיבה תמרנה תחת אוגדה 98 בלבנון כ-3 חודשים באזורים המורכבים והעמוקים ביותר אליהם צה"ל הגיע במסגרת התמרון. לוחמי החטיבה נלחמו בקרבות גבורה מטווח אפס כנגד מחבלי החזבאללה עד להפסקת האש.

ב-8 בדצמבר עם עלות השחר פשטו לוחמי חטיבת הצנחנים ויחידת שלדג לתוך שטח סוריה וכבשו נקודות שולטות בגזרת הגבול עם ישראל.

החל משנות ה-70 של המאה ה-20, רוב המטכ"ל היה מורכב מיוצאי צנחנים ורמטכ"לים רבים מונו מקרב הצנחנים, בהם: מרדכי גור, רפאל איתן, משה לוי, דן שומרון, אמנון ליפקין-שחק, שאול מופז, משה יעלון, בני גנץ, אביב כוכבי והרצי הלוי. בשנת 1977 איבדה החטיבה 44 לוחמים ומפקדים מגדוד 890 שנפלו באסון הנ"ד בבקעת הירדן.

150px|ממוזער|תג החטיבה הראשון, בין השנים 1956–2001

בשנת 2001 נחנך בסיס האימונים החילי של חטיבת הצנחנים המכונה "בא"ח שפיפון" נקרא על שמו של רפאל איתן, בסמוך לשומריה. בסיס האימונים החדש של החטיבה הוקם לאחר פינוי הבא"ח הישן בשא-נור. הכספים לבניית הבסיס ניתנו כחלק מהסכם עם ארצות הברית, נועד להכשרת טירונים, אימון בסיסי ואימון מתקדם. הבסיס בתכנונו של האדריכל שמואל שילה היווה פריצת דרך בתכנון בסיסי צה"ל, דבר המתבטא בשיפור תנאי החיילים והאימונים. במקביל לבסיס זה, תוכנן בסיס דומה, גם עבור חטיבת גולני.

חיילי חטיבת הצנחנים חובשים כומתה אדומה עם סמל חיל הרגלים ונועלים נעליים אדומות. להבדיל מכל יתר חיילי צה"ל, חיילי חטיבת הצנחנים לובשים ירכית וחוגרים חגורה מעל הירכית בנוסף על חגורת המכנסיים. המדים עוצבו על ידי יהודה הררי המפקד הראשון.

ממוזער|צנחנים בתרגיל צניחה

תג "השפיפון" של גדוד הצנחנים 890 עוצב בשנת 1951. התג עוצב על פי נבואת ישעיהו, }}, אותו ציטט באוזני מפקדי הגדוד דוד בן-גוריון, כהמחשה לדרך שבה על הצנחנים לפעול, באופן תחבולני המנצל נקודות תורפה. התג תוכנן על ידי יהודה הררי, מפקד גדוד הצנחנים הראשון (גדוד 890), וסגנו אריה אפרת על פי הפסוק הנ"ל ועוצב כצפע מכונף. בשנת 1956 שימש כתג חטיבת הצנחנים הראשונה – חטיבה 202 – והיה בשימוש עד שנת 2001 בה שונה מעט התג, בעבר היה נפוץ מיתוס לפיו סמל היחידה נוצר כתגובה לדבריו של נשיא מצרים ג'אמל נאצר ש:"ביום שיהיו ליהודים צנחנים, הנחשים יצמיחו כנפיים" אולם אין לשמועה זו ביסוס היסטורי. צה"ל|אורך=01:00|ערוץ=צה"ל – צבא ההגנה לישראל}}}}}}

ממוזער|250px|סיכת הלוחם הישנה|טקסט=הוענקה ללוחמים שסיימו מסלול בחטיבה עד מחזור נובמבר 2018.

בנוסף לכנפי הצניחה, לוחמי הגדודים עונדים סיכת גדוד. הסיכה הראשונה (שנודעה בכינויה "שבוזון") עוצבה באמצע שנות ה-90 והוחלפה בשנת 2020 על ידי סיכה חדשה. לוחמי הסיירת עונדים את סיכת הסיירת.ממוזער|250px|בתום מסע כומתה מקבלים לוחמי הצנחנים את הכומתה האדומה.

שמות הגדודים והיחידות

שמות הגדודים ויחידות המשנה ניתנו בסוף 1979 בתקופת המח"ט דורון רובין, על ידי קצינת החינוך של החטיבה, יפעת ענבר.

צבע הכומתה אדום. הכומתה האדומה של הצנחנים הבריטים, שהיו בארץ לפני קום המדינה, הייתה סמל סטטוס, ועל כן הוחלט שגם לוחמי חטיבת הצנחנים של צה"ל יזכו לכומתה בצבע אדום. הכומתה עצמה מוענקת ללוחמים לאחר סיום מסע כומתה בטקס בגבעת התחמושת.

חטיבת הצנחנים מקיימת את טקס ההשבעה של לוחמיה בכותל המערבי. מסורת זו החלה בחטיבה לאחר מלחמת ששת הימים ביוני 1967, עת ביצעה פלוגת צנחנים מגדוד 890, בפיקוד דורון רובין, את טקס ההשבעה הראשון של הצנחנים בכותל המערבי.

בשנת 2020, עקב התפרצות נגיף הקורונה בישראל, ההשבעה לא התקיימה בכותל, לראשונה מאז שנת 1967.

בשנת 2016, הוביל מפקד החטיבה, נמרוד אלוני, שינוי תפיסתי ומבני בשם "קוברה", כדי לייעל את מיצוי הכוח. השינוי כלל הקטנת סד"כ של הפלוגות והמחלקות והפיכתן לפלגות וצוותים (הקטנת הפלוגות איפשרה הגדלה של כמות המסגרות, הפלגות, תוך שימוש בכוח אדם זהה), ובנוסף במקום הרתק הגדודי שאינו רלוונטי בשטח בנוי, התווסף לכל פלגה, "צוות נשק" המתנייד איתה, ומצויד במקל"רון, מאגים, קלעים וחוליית צלפים, לצורך רתק פלוגתי. הקטנת הכוח הפלוגתי והמחלקתי, הביא לכך שברמה הגדודית ישנם יותר פלגות וצוותים, היכולים לתת מענה מבצעי במקביל ביותר מטרות, תוך התקדמות מהירה בשטח והשתתפות במספר גדול יותר של קרבות טקטיים.}} במסגרת השינוי גדוד בחטיבה מורכב מחמש פלגות לוחמות (שש פלגות בגדוד 202 ביחד עם פלגת ח"ץ) ופלגת סיוע מנהלתי (מפקדה): פלגות א'–ג' הרובאיות (כשמתוכן אחת משמשת כפלגת החוד, לרוב הוותיקה יותר), פלגת מסלול (ד') ופלגת אש (מסייעת). בכל פלגה ישנם שלושה צוותים שמובילים תחומי אחריות שונים; צוות חוד, צוות את"ק וצוות נשק, ובפלגת האש ישנם כחמישה צוותים; צוות מרגמות 120 מ"מ, צוות צלפים, צוות אוה"ד (טילי גיל ותצפית), צוות ניוד וצוות סופה.ממוזער|אנדרטת חטיבת הצנחנים

גדוד 890, המכונה גם גדוד אפעה, הוא גדוד הצנחנים הראשון בצה"ל. הוא הוקם ב-1950 על ידי יהודה הררי והחל תופס את מקומו ככוח לוחם מוביל ומשמעותי כבר בשנת 1952. ב-1954 מוזגה לתוכו יחידה 101, דבר שחיזק את יכולות הקומנדו שלו. במשך שנים כונה בצה"ל "הגדוד", מבלי שהיה צורך אפילו לציין את מספרו. למן השתתפותו בפעולות התגמול בראשית שנות ה-50 ועד ימינו השתתף הגדוד בכל הקרבות והמבצעים של חטיבת הצנחנים, ובהם, כל פעולות התגמול (הנודעות שבהן: כנרת, מבצע חץ שחור, פעולת קלקיליה, מבצע צרצר), מבצע מכבש (הצניחה במיתלה) וקרב המיתלה, מבצע קנבוס 69 בשנת 72, קרב החווה הסינית, מבצע אנטבה, מלחמת לבנון הראשונה בה היה הגדוד הראשון מבין גדודי החטיבה שנחת מן הים בשפך נהר האוואלי, בתקופת השהייה ברצועת הביטחון לקחו לוחמי הגדוד חלק בלחימה בחזבאללה הן בפעילות השגרתית השוחקת והן במבצעים מיוחדים. "ציון הדרך הבא היה מג"ד 890, הזירה העיקרית הייתה דרום לבנון, שבה חווה ארבע היתקלויות"}} הגדוד היה הראשון לפעול בשטחי A באינתיפאדה השנייה (שם שיכלל ופיתח שיטות למארבים בשטח בנוי) ופעל גם במלחמת לבנון השנייה, במבצע עופרת יצוקה ובמבצע צוק איתן.

באוקטובר 2023, במהלך טבח שבעה באוקטובר ניהלו לוחמי הגדוד קרבות נגד מחבלים רבים שחדרו למוצב נחל עוז, ולקיבוצים כפר עזה, עלומים ובארי. שניים מלוחמי הגדוד נפלו בקרבות.

{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed"

|- bgcolor="#ff0000" align="center"

|שם||תקופת כהונה||הערות

|-

| יהודה הררי || 1949 – 1954 || לימים מפקד פיקוד ההדרכה, ראש מטה פיקוד המרכז, בהמשך שירת במוסד

|-

| אריאל שרון || 1954 – 1956 || לימים שר הביטחון וראש הממשלה ה-11

|-

| רפאל איתן|| 1956 – 1958 || לימים הרמטכ"ל ה-11

|-

| יהודה רשף || 1958 – 1960 || לימים מפקד חטיבת הבקעה

|-

| עמנואל שקד || 1960 – 1961 || לימים קחצ"ר

|-

| אריק רגב || 1961 – 1963 || לימים מפקד חטיבת הבקעה

|-

| צורי שגיא || 1963 – 1965 || לימים מפקד חטיבה 226

|-

| דוד ביטון || 1965 – 1966 ||

|-

| || 1966 – 1967 ||נהרג במלחמת ששת הימים

|-

| דן שומרון || 1967 – 1969 || לימים הרמטכ"ל ה-13

|-

| שי תמרי || 1969 – 1971 || לימים מפקד עוצבת עמוד האש

|-

| מתן וילנאי || 1971 – 1972 || לימים סגן הרמטכ"ל ושר בממשלת ישראל

|-

| יצחק מרדכי || 1972 – 1974 || לימים "אלוף שלושת הפיקודים" (כיהן כמפקד פיקוד הצפון, המרכז והדרום) ושר הביטחון

|-

| || 1974 ||נהרג תקופה קצרה אחרי מיניו למפקד הגדוד במובלעת הסורית

|-

| ישראל מאיר || 1974 – 1975 || לימים מפקד חטיבת ירושלים

|-

| נחמיה תמרי || 1975 – 1976 || לימים מפקד פיקוד המרכז

|-

| עופר כהן || 1976 – 1978 ||

|-

| זאב צל || 1978 – 1979 || לימים מפקד חטיבת עודד

|-

| אריק מורן || 1979 – 1980 || לימים מפקד עוצבת האש

|-

| זאב זכרין || 1980 – 1981 || לימים מפקד יחידת הקישור ללבנון

|-

| מתי הררי || 1981 – 1982 || לימים ראש מנהל הסגל

|-

| משה יעלון || 1982 – 1984 || לימים הרמטכ"ל ה-17 ושר הביטחון

|-

| הלל בר || 1984 – 1985 || לימים מפקד חטיבת עציון

|-

| עמוס בן-חיים || 1985 – 1987 || לימים מפקד עוצבת עמוד האש

|-

| בני גנץ || 1987 – 1989 || לימים הרמטכ"ל ה-20 ושר הביטחון

|-

| גדי שמני || 1989 – 1990 || לימים מפקד פיקוד המרכז ונספח צה"ל בארצות הברית

|-

| אבי רוטשטיין || 1990 – 1992 || לימים מפקד עוצבת שועלי מרום

|-

| יאיר גולן || 1992 – 1993 || לימים סגן הרמטכ"ל וחבר כנסת

|-

| רחמים כהן || 1993 – 1994 || לימים מפקד עוצבת הגולן

|-

| דרור וינברג || 1994 – 1996 || לימים מפקד חטיבת יהודה

|-

| הראל כנפו || 1996 – 1998 || לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה

|-

| מוטי ברוך || 1998 – 2000 || לימים מפקד הגיס המטכ"לי

|-

| יהודה יוחננוף || 2000 – 2002 || לשעבר מפקד חטיבת החרמון

|-

| אמיר ברעם || 2002 – 2003 || לימים סגן הרמטכ"ל

|-

| יהודה לוין || 2003 – 2005 ||

|-

| קובי כץ || 2005 – 2007 ||

|-

| יקי דולף || 2007 – 2009 || לימים מפקד אוגדת יהודה ושומרון

|-

| גיא לוי || 2009 – 2011 || לימים מפקד עוצבת האש

|-

| ערן אוליאל || 2011 – 2013 || לימים מפקד חטיבת כפיר

|-

| יואב ברונר || 2013 – 2015 || לימים מפקד עוצבת הבזק

|-

| אליאב אלבז || 2015 – 2017 || לימים מפקד בה"ד 1

|-

| אפרים אבני || 2017 – 2019 || לימים קצין אג"ם של פיקוד הדרום

|-

| שמר רביב || 2019 – 2021 || לימים מפקד חטיבת פארן}}

|-

| דור מנשאוף || 2021 – 2023 || לימים מפקד חטיבה 55

|-

| יוני הכהן || יוני 2023 – ינואר 2025 || מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל, לימים מפקד חטיבת שועלי מרום

|-

| הוד מעודה || ינואר 2025 – || מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל

|}

ממוזער|לוחמי חטיבת הצנחנים בח'אן יונס במלחמת חרבות ברזל

גדוד 101, המכונה גם גדוד פתן, הוקם במתכונתו הנוכחית בשנת 1990, כשגדוד פתן 50 (הנח"ל המוצנח) אוחד עם גדוד הנח"ל בזלת 950 והועבר לחטיבת הנח"ל, ובמקביל הוקם גדוד 101 בחטיבת הצנחנים. גדוד 50 הוקם ב־1956 כגדוד נח"ל, וחייליו היו בני גרעיני נח"ל. הגדוד אימץ את המספר "101" כמספר שמה של היחידה המיתולוגית יחידה 101, שהייתה ממעצבות רוח ומורשת הצנחנים. גדוד 50 השתתף במבצע קדש, בפיקודו של מוטה גור, בקרב המיתלה וב-2 בנובמבר ביצע את הצניחה הקרבית השנייה בצה"ל בא-טור שבדרום-מערב חצי האי סיני. בין השאר השתתף גם במבצעים: אביב נעורים, תרנגול 53, פעולת קלקיליה, כיבוש מחנה הפליטים בלאטה באינתיפאדה השנייה ועוד.

במלחמת יום הכיפורים השתתף גדוד 50 בקרב הבלימה מול המתקפה הסורית בדרום רמת הגולן (ובכלל זה קרב תל סאקי) ולאחר שניתנה לו הפקודה לסגת התכנסו חיילי הגדוד בקיבוץ עין גב. על אף שהגדוד נפגע קשות ואיבד רבים מלוחמיו ומפקדיו, הצליח מפקד הגדוד, יורם יאיר, לאושש את הגדוד, באמצעות תביעתו מן הפיקוד העליון של צה"ל כי על הגדוד להמשיך לקחת חלק בלחימה. הגדוד הפך לעתודה מטכ"לית והוטס לחזית הדרום. בסיני פעל הגדוד במסגרת אוגדה 162, בפיקוד אברהם אדן, ולחם בצד המערבי של תעלת סואץ כנגד הקומנדו המצרי, בקרבות לטיהור החיץ החקלאי, עד לפאתי העיר סואץ.

ממוזער|לוחמי החטיבה בקורס הצניחה

במהלך מלחמת לבנון השנייה ביצע גדוד 101 מספר רב של פשיטות ומארבים בעומק השטח הלבנוני. לכפרים; מארון א-ראס, דבל, עייתא א-שעב ועוד. הידועה שבהם הייתה בקרב בינת ג'בייל, בו נערכו כוחות מחטיבת הצנחנים ובהם גדוד 890 וגדוד 101, בפיקודו של מפקד החטיבה, חגי מרדכי. באשמורת הליל פשטה הפלוגה המבצעית של גדוד 101 על פאתיה המערביים של העיירה בינת ג'בל, הפלוגה התמקמה בבתים הצופים אל תוך הקסבה במארב בצד המערבי של בינת ג'בייל, ומיקמה בקומות הגבוהות של המבנה צוות צלפים. לאחר מספר שעות נחשף על ידי הצלפים כוח מיוחד של חזבאללה שפעל במרחב, כוח הצלפים והפלוגה המבצעית לחמו וצלפו בכוח החזבאללה. הקרב נמשך בלחימה עיקשת מול כוחות חזבאללה נוספים שהצטרפו ללחימה. לאחר 9 שעות תם הקרב הקשה בו נפצעו מספר רב מחיילי הפלוגה. חילוצם התבצע באמצעות נסיגה תחת אש בחיפוי מסוקי קרב, על חלקה בחילוץ הפצועים תחת אש, קיבלה טייסת החרב המתהפכת את צל"ש הרמטכ"ל. על פי מקורות זרים נמנו בקרב מאות מחבלים הרוגים.

הגדוד זכה בשנת 2010 בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות.}}

בפברואר 2015 קיבל הגדוד על חלקו במבצע צוק איתן צל"ש יחידתי ממפקד פיקוד הדרום. נוסח הצל"ש הוא:

במהלך טבח שבעה באוקטובר 2023 ניהלו לוחמי הגדוד קרב נגד מחבלים רבים שחדרו לקיבוץ כיסופים. בקרב נפלו חמישה מלוחמי הגדוד.}}

{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed"

|- bgcolor="#ff0000" align="center"

|שם||תקופת כהונה||הערות

|-

!colspan="3"|מפקדי גדוד הנח"ל המוצנח

|-

| מוטה גור || 1956 – 1957 || לימים הרמטכ"ל ה-10

|-

| דני מט || 1957 – 1959 || לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים

|-

| || 1959 – 1961 || נהרג בתאונת אימונים, בהיותו מפקד הגדוד

|-

| עמנואל שקד || 1961 – 1962 || לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי

|-

| עמיחי לוי || 1962 – 1963 ||

|-

| חיים נדל || 1963 – 1965 || לימים נשיא בית הדין הצבאי לערעורים

|-

| שמואל פרסבורגר || 1965 – 1967 ||מפקד חטיבה 5

|-

| טיבי שפירא || 1967 – 1968 ||לימים מפקד חטיבת מרחב שלמה

|-

| משה פלס || 1968 || נהרג בקרב במרדף, בהיותו מפקד הגדוד

|-

| אריה צידון || 1968 – 1970 || מפקד הגדוד במבצע תרנגול 53

|-

| עמוס ירון || 1970 – 1972 || לימים ראש אכ"א ונספח צה"ל בארצות הברית וקנדה

|-

| אמנון ליפקין-שחק || 1972 – 1973 || לימים הרמטכ"ל ה-15

|-

| יעקב בנדל || 1973 || נפצע ברגלו באורח קשה בתאונת צניחה

|-

| יורם יאיר || 1973 – 1975 || מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים, לימים ראש אכ"א ונספח צה"ל בארצות הברית

|-

| יעקב בנדל || 1975 – 1976 || בשנית, לאחר החלמה ופיקוד על בא"ח צנחנים

|-

| מנחם זטורסקי || 1976 – 1977 || לימים מפקד פיקוד הנח"ל

|-

| יהודה דובדבני || 1977 – 1978 || לימים נספח צה"ל בארגנטינה

|-

| יאיר רפאלי || 1978 – 1979 ||לימים מפקד חטיבת ירושלים

|-

| מרדכי רוזנברג || 1979 – 1980 ||לימים מפקד חטיבת ירושלים

|-

| דורון אלמוג || 1980 – 1981 || לימים מפקד פיקוד הדרום

|-

| חזי צפריר || 1981 – 1982 ||

|-

| גיורא איילנד || 1982 – 1984 || לימים ראש אג"ת וראש אמ"ץ

|-

| יצחק איתן || 1984 – 1985 || לימים מפקד פיקוד המרכז

|-

| אלי אמיתי || 1985 – 1986 || לימים ראש חטיבת המבצעים באמ"ץ

|-

| ישראל זיו || 1986 – 1988 || לימים ראש אגף המבצעים

|-

| יחיאל גוזל || 1988 – 1989 || לימים ראש מטה פיקוד הדרום

|-

!colspan="3"|מפקדי גדוד 101

|-

| יגאל שרון || 1989 – 1991 || לימים מפקד חטיבת יהודה; במהלך תפקידו, גדוד 50 הפך לגדוד 101 בשנת 1990

|-

| שרון דוידוביץ' || 1991 – 1993 || לימים מפקד פיקוד הנח"ל

|-

| אביב כוכבי || 1993 – 1994 || לימים הרמטכ"ל ה-22

|-

| פינקי זוארץ || 1994 – 1996 || לשעבר מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה

|-ה

| יוסי בכר || 1996 – 1997 || לשעבר מפקד הגיס המטכ"לי

|-

| איתי וירוב || 1997 – 1999 || לימים מפקד המכללות הצבאיות

|-

| בועז עמידרור || 1999 – 2001 || לשעבר מפקד עוצבת הגולן

|-

| דוד בלומנפלד}} || 2001 – 2003 ||מפקד הגדוד במבצע חומת מגן

|-

| איציק בר || 2003 – 2005 || לימים ראש מטה פיקוד העורף

|-

| אליעזר טולדנו || 2005 – 2006 || לימים מפקד פיקוד הדרום

|-

| אריאל יוחנן || 2006 – 2008 ||

|-

| אבי בלוט || 2008 – 2010 || לימים מפקד פיקוד מרכז

|-

| אלון מדנס || 2010 – 2012 || לימים מפקד עוצבת ברעם

|-

| יובל גז }} || 2012 – 2014 || לימים מפקד עוצבת הגליל

|-

| אבינועם אמונה || 2014 – 2016 || מפקד הגדוד במבצע צוק איתן, לימים מפקד המכללה לפיקוד טקטי

|-

| אלעד שושן || 2016 – 2018 || לימים מפקד חטיבה 646

|-

| מורדי וייס || 2018 – 2020 || לימים מפקד חטיבת אפרים

|-

| דביר דיאמונד || 2020 – 2022 || לימים מפקד חטיבת כרמלי

|-

| יואב ספקטור || 2022 – 2024 || מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל

|-

| מיכה דהן || יוני 2024 – נובמבר 2025 || מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל

|-

| רועי זבטני || נובמבר 2025 - ||

|}

ממוזער|לוחמי גדוד "צפע" 202 בפסטיבל מתגייסים, אוגוסט 2024

גדוד 202, המכונה גם גדוד צפע, הוא הגדוד השלישי בחטיבה. הגדוד הוקם בשנת 1964 במקום גדוד 28 (במקור 771), שהיה גדוד מילואים בחטיבה עוד במבצע קדש והועבר לצורך הקמת חטיבה 55. מפקדו הראשון של הגדוד היה סא"ל אפרים חירם (פיחוטקה) וסגנו דן שומרון. הגדוד השתתף בכל מלחמות ישראל מיום הקמתו ובמבצעים מיוחדים: בין היתר ניתן למנות את פעולת סמוע, כיבוש רפיח במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים הצטיין הגדוד בקרב ואדי מבעוק, מבצע אנטבה, מלחמת לבנון הראשונה מבצע חוק וסדר, מבצע ניב מדובר ועוד. הגדוד זכה לפרסום באינתיפאדה השנייה בה הצליחו לוחמי הגדוד לעצור מספר רב של מחבלים באזור שכם ולתפוס מספר מחבלים מתאבדים קטינים (כגון חוסאם עבדו) במחסום חווארה.

עם תחילת טבח שבעה באוקטובר הוזנק הגדוד ששהה באזור מעלה אדומים לקיבוץ כפר עזה, שם לחם במחבלים שחדרו לקיבוץ. בקרב נפלו שלושה מלוחמי הגדוד ולוחמים נוספים נפצעו.

• לא ממוסגר|44x44 פיקסליםפלגת האש (מסייעת)
• לא ממוסגר|44x44 פיקסליםפלגה א'
• לא ממוסגר|47x47 פיקסליםפלגה ב'
• לא ממוסגר|44x44 פיקסליםפלגה ג'
• לא ממוסגר|44x44 פיקסליםפלגה ד'
• לא ממוסגר|46x46 פיקסליםפלגת ח"ץ

פלגת ח"ץ (חרדים צנחנים) מיועדת לציבור החרדי. הפלוגה תחת פיקוד גדוד 202 בחטיבת הצנחנים. הגיוס הראשון לפלוגה החל בחודש נובמבר 2016. במהלך ההכשרה הפלוגה מקבלת תנאים המותאמים לאורח החיים החרדי, מבחינת כשרות, צניעות ותפילות. כמו כן, החיילים שומעים שיעור יומי מפי רב חרדי המגיע לבסיס או לשטח האימונים.

{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed"

|- bgcolor="#ff0000" align="center"

|שם||תקופת כהונה||הערות

|-

| אפרים חירם || 1964 – 1966 || לימים מפקד עוצבת הגליל

|-

| יואב שחם || 1966 || נהרג בעת פעולת סמוע

|-

| דן שומרון || 1966 – 1967 || ממלא מקום, לימים הרמטכ"ל ה-13

|-

| צבי בר || 1967 – 1968 || לימים ראש עיריית רמת גן

|-

| יעקב חסדאי || 1968 – 1970 ||לימים מפקד בית הספר למפקדי כיתות

|-

| חיים בנימיני || 1970 – 1972 || לימים קצין מודיעין ראשי

|-

| שמואל שחם || 1972 – 1973 ||לימים מפקד חטיבת הנגב

|-

| דורון רובין || 1973 – 1974 || לימים ראש מחלקת ההדרכה

|-

| אסף חפץ || 1974 – 1975 || לימים המפכ"ל ה-12 של משטרת ישראל.

|-

| עמוס קוצר || 1975 – 1976 ||לימים ראש אגף איתור נעדרים

|-

| שמואל ארד || 1976 – 1978 || לימים מפקד פיקוד העורף

|-

| שבתאי פולג || 1978 || מפקד הגדוד במבצע ליטני. הודח לאחר מספר אירועים שאירעו בגדוד בזמן המבצע

|-

| ישראל רמות || 1978 – 1979 || ממלא מקום מפקד הגדוד (היה הסמג"ד באותה תקופה)

|-

| שאול מופז || 1979 – 1980 || לימים הרמטכ"ל ה-16 ושר הביטחון ה-15

|-

| עופר בן צבי || 1980 – 1981 || לימים מפקד עוצבת ברעם

|-

| ישראל רמות || 1981 – 1982 ||

|-

| מיכה טמיר || 1982 – 1983 || לימים מפקד עוצבת עמוד האש

|-

| יום טוב סמיה || 1983 – 1984 || לימים מפקד פיקוד הדרום

|-

| שמאי רן || 1984 – 1985 || לימים המפקדה למשימות מיוחדות

|-

| אלעזר שטרן || 1985 – 1987 || לימים ראש אכ"א

|-

| יצחק גרשון || 1987 – 1988 || לימים מפקד פיקוד העורף

|-

| מאיר כליפי || 1988 – 1990 || לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה

|-

| מוטי יוגב || 1990 – 1991 || ראש מטה וסגן מפקד אוגדת עזה

|-

| רמי צור חכם || 1991 – 1992 || לימים נספח צה"ל בסין, ומנכ"ל עמותת הצנחנים

|-

| גל הירש || 1992 – 1993 || לשעבר מפקד עוצבת הגליל

|-

| נעם תיבון || 1993 – 1995 || לשעבר מפקד הגיס הצפוני

|-

| חגי מרדכי || 1995 || נפצע קשה בתקרית, והוחלף זמנית על ידי נעם תיבון

|-

| אמיר נדן || 1995 – 1997 || לשעבר מפקד עוצבת חירם, לימים סגן מפקד הגיס הצפוני

|-

| חגי מרדכי || 1997 – 1999 || בשנית, לאחר החלמה. לשעבר ראש מטה זרוע היבשה

|-

| אהרון חליוה || 1999 – 2001 || לימים ראש אגף המודיעין

|-

| רוני נומה|| 2001 – 2002 || לשעבר מפקד פיקוד המרכז

|-

| מיקי אדלשטיין || 2002 – 2003 || לימים נספח צה"ל בוושינגטון

|-

| גיא חזות || 2003 – 2005 || לימים מפקד עוצבת אדום

|-

| יניב אלאלוף || 2005 – 2007 || לימים מפקד אוגדת איו"ש

|-

| אודי שגיא || 2007 – 2009 ||

|-

| גיא ברגר || 2009 – 2011 || לימים מפקד מחוז צפון בפיקוד העורף

|-

| איתמר בן חיים || 2011 – 2012 || לימים מפקד עוצבת אדום

|-

| קובי ולר || 2012 – 2014 || לשעבר סגן מפקד אוגדת עזה

|-

| עמי ביטון || 2014 – 2016 || מעוטר צל"ש מפקד חטיבה, לימים מפקד החטיבה

|-

| רועי צוויג-לביא || 2016 – 2018 || לימים מפקד חטיבת שומרון ומפקד החטיבה

|-

| רן פרידמן || 2018 – 2020 || לימים קצין אג"ם של פיקוד המרכז

|-

| אביאל בלחסן || 2020 – 2022 || לימים מפקד חטיבה 226

|-

| אלמוג רותם || 2022 – 2024 || מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל

|-

| יונתן שניידר || יוני 2024 – || מפקד הגדוד הנוכחי

|}

ממוזער|סיכת לוחם סיירת צנחנים

בספטמבר 2021, ביצע צה"ל שינוי דרסטי בגדוד הסיור של החטיבה ובפלוגותיו. שם הגדוד שונה מ"גדס"ר צנחנים" ל"סיירת הצנחנים" וכעת הוא מוגדר כסיירת. הפלגות מתמחות בפשיטה, סיור, חבלה, לוחמה בשטח בנוי, לחימה בתוואי תת-קרקע, צלפים והפעלת טילים נגד טנקים. הפלוגות הייעודיות מגדוד הסיור הוסבו לפלגות הנקראות באותן שמות שהיו להן קודם לשינוי:

• לא ממוסגר|41x41 פיקסלים פלוגת סיור (פלס"ר) – טייפן, מכונה גם סיירת צנחנים
• לא ממוסגר|51x51 פיקסליםפלוגה נגד טנקים (פלנ"ט) – פתן שחור, מכונה גם עורב צנחנים
• לא ממוסגר|51x51 פיקסליםפלוגת חבלה והנדסה (פלחה"ן) – זעמן, מכונה גם חבלה מוצנחת

{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed"

|- bgcolor="#ff0000" align="center"

|שם||תקופת כהונה||הערות

|-

| עודד זימן || 2019 – 2021 || תחת פיקודו הגדוד הוסב ממתכונת גדס"ר לסיירת. לימים מפקד חטיבה 55

|-

| נועם מיכאל|| 2021 – 2023 || לימים מפקד חטיבה יפתח

|-

| עמית מדלסי || יולי 2023 – אפריל 2025 || מפקד היחידה במלחמת חרבות ברזל

|-

| נבו דה-האן || אפריל 2025 – ||

|}

ממוזער|לוחמי סיירת צנחנים במבצע בית וגן

פלס"ר 35, פלוגת הסיור של חטיבת הצנחנים, נקראת גם "סיירת צנחנים". הסיירת החטיבתית מהווה את הכוח הלוחם האיכותי ביותר של החטיבה ונועדה להוביל את החטיבה כולה. לפלס"ר התמחויות ייעודיות נוספות, כמו לחימה בטרור, לוחמה תת-קרקעית, ביצוע מארבים חודרים בשטח אויב, לחימה במתארים מיוחדים, קומנדו ועוד. במסגרת תהליך ארגון מחדש של חטיבות החי"ר, הוכפפה הסיירת למפקדת גדוד סיור ב-29 בנובמבר 2002. בסיס היחידה הוא מחנה בית ליד.

עם איחוד יחידה 101 עם גדוד 890 ב-1954, הוקמה מחלקת סיור גדודית בפיקודו של מאיר הר-ציון. בספטמבר 1955 חזר הר-ציון לשירות קבע ומונה למפקד פלוגה א' בגדוד 890 שאורגנה על ידו מחדש כפלוגת הסיור של הצנחנים. בין פעולות הסיירת ניתן למנות את הבאות: 'אגד', 'הר געש', 'עלי זית', 'גוליבר', 'לולב' ו'שומרון' בתקופת פעולות התגמול בשנות החמישים, הקרב על הרכס הצפוני במעבר המיתלה במסגרת מלחמת סיני, כיבוש רפיח וקנטרה במלחמת ששת הימים, מבצע קוקוס 65 מבצע הלם בנגע חמאדי שבעומק מצרים, מבצע תרנגול 53, מבצע ברדס 54–55, מבצע אביב נעורים, מבצע כותונת, מלחמת יום הכיפורים, מבצע שומרי יער בשנת 1989, מבצע גוף חימום בשנת 95 מבצע מרכבות האלים בשנת 1997 בלבנון ו-מבצע צמצום טווח בשנת 1999.

במבצע קדש נטלה היחידה חלק בקרב המיתלה. בתום הקרב הוענק ל-11 לוחמים מהיחידה צל"ש רמטכ"ל, ולמפקד צוות ביחידה הוענק עיטור העוז. במלחמת יום הכיפורים במבצע כותונת ומבצע דוידקה, תחת פיקודו של מפקד הסיירת, שאול מופז, פשטה הסיירת על יעדים בחלקה המזרחי של סוריה לשם שיבוש הזרמת תגבורות ואספקה מעיראק לסוריה. במבצע יונתן באנטבה הסיירת, תחת פיקודו של דורון אלמוג,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20131030014419/http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_opinion.php?id=6523|כותרת=רוח ישראלית: 35 שנים למבצע אנטבה|הכותב=דורון אלמוג|אתר=ישראל היום|תאריך=4 ביולי 2011}} – מאורכב בווייבאק מאשין}} הייתה לכוח הראשון שפעל באנטבה, ולוחמיה, שקפצו מן המטוס הראשון בעודו נוחת על המסלול, איבטחו את נחיתת שלושת המטוסים האחרים, הניחו פנסים על מסלול הנחיתה החשוך כדי להאירו בעבור המטוסים הנוחתים והשתלטו על מגדל הפיקוח החדש. ממוזער|לוחמי סיירת צנחנים בהלחימה בח'אן יונס במלחמת חרבות ברזל|ח'אן יונס ב[[מלחמת חרבות ברזל]]

במבצע ליטני הובילה הסיירת את כוחות החטיבה בהתקדמות לעומק לבנון. במבצע חוק וסדר, המבצע המשמעותי הראשון של צה"ל נגד כוחות חזבאללה, פשטה הסיירת על חלקו הצפוני של הכפר מיידון. כן השתתפה הסיירת במגוון מבצעים בלבנון. הסיירת הייתה הכוח הראשון שחדר למחנה פליטים פלסטיני בתקופה שאחרי הסכמי אוסלו (מבצע מסע בצבעים במחנה הפליטים בלאטה) ומבצע רוח סתיו. בשנות ה-90 פעלה הסיירת בלבנון, בדגש על פעילות עומק, על בסיס פעילות זו, בעיקר בתקופת פיקודם של חגי מרדכי, יוסי בכר ומוטי ברוך. פעילויות אלו, דוגמת מבצע מרכבות האלים ואחרים, הן שסיפקו אבטחה לישובי הצפון בשנות ה-90. על פעילותה של הסיירת במהלך מבצע חומת מגן קיבלה ציון לשבח יחידתי.

במלחמת לבנון השנייה נכנס הגדס"ר לכפר מארון א-ראס. בקרב שניהלו עם החזבאללה הצליחו לוחמי הפלס"ר להרוג עשרות מחבלי חזבאללה ולכבוש את הכפר ללא נפגעים. על פעילותה במלחמה הוענק לסיירת ציון לשבח יחידתי, וכן עיטור העוז ליוני אסרף – לוחם ביחידה.

באוקטובר 2023, במהלך טבח שבעה באוקטובר ניהלו לוחמי סיירת הצנחנים קרב נגד מחבלים רבים שחדרו לקיבוץ רעים. במהלכו נהרג לוחם היחידה סמ"ר גיא שמחי.

מפקדי הפלס"ר

{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed"

|- bgcolor="#ff0000" align="center"

| colspan="3" | מפקדי הפלס"ר

|-

! שם !! תקופת כהונה !! הערות

|-

| מאיר הר-ציון || 1955 ||מלוחמי יחידת 101 וקצין הדרכה של סיירת מטכ״ל

|-

| יהודה רשף || 1956 || לימים מפקד חטיבת הבקעה

|-

| מיכה קפוסטה-בן ארי || 1956 ||

|-

| יוסי יפה || 1956 – 1957 ||

|-

| משה לוי || 1957 || לימים הרמטכ"ל ה-12

|-

| יאיר פלד || 1958 – 1959 || (נהרג בידי בדואים בעת שסייר לבדו בקרבת הגבול עם מצרים}})

|-

| צורי שגיא || 1959 – 1960 || לימים מפקד מרחב שלמה

|-

| עמוס נאמן || 1960 – 1961 ||

|-

| דב תמרי || 1962 – 1963 || לימים מפקד עוצבת עמוד האש

|-

| אלי ידגרוב || 1964 – 1965 ||

|-

| אריה צידון || 1965 – 1966 || לימים מפקד החטיבה

|-

| גיורא חייקה || 1966 – 1967 || לימים מפקד מל"י

|-

| מתן וילנאי || 1967 – 1968 || לימים סגן הרמטכ"ל ושר

|-

| גד נגבי || 1968 – 1969 || לימים מפקד עוצבת חצי האש

|-

| מוטי פז || 1969 – 1970 || לימים מפקד עוצבת אדום

|-

| נחמיה תמרי || 1970 – 1972 || לימים מפקד פיקוד המרכז

|-

| אבנר חרמוני || 1972 – 1973 || לימים מפקד חטיבת שועלי מרום

|-

| שאול מופז || 1973 – 1974 || לימים הרמטכ"ל ה-16 ושר הביטחון

|-

| יפתח רייכר-עתיר || 1974 – 1975 || לימים מפקד מערך המבצעים המיוחדים ונספח צה"ל בסין

|-

| דורון אלמוג || 1975 – 1976 || לימים מפקד פיקוד הדרום

|-

| מיכה טמיר || 1976 – 1978 || לימים מפקד עוצבת עמוד האש

|-

| משה יעלון || 1978 – 1980 || לימים הרמטכ"ל ה-17 ושר הביטחון

|-

| שמאי רן || 1980 – 1981 || לימים מפקד חטיבת הנח"ל

|-

| ישראל זיו || 1981 – 1982 || לימים ראש אגף המבצעים

|-

| אייל קרים || 1982 – 1984 || לימים הרב הצבאי הראשי

|-

| איציק נחמיאס || 1984 – 1985 ||

|-

| עדי קדושטביץ || 1985 – 1986 ||

|-

| אבי רוטשטיין || 1986 – 1987 || לימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח

|-

| גדי שמני || 1987 – 1988 || לימים מפקד פיקוד המרכז ונספח צה"ל בארצות הברית

|-

| שלמה בן דוד || 1988 – 1990 ||

|-

| שוקי רינסקי || 1990 – 1992 || לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה

|-

| חגי מרדכי || 1992 – 1994 || לימים ראש מטה זרוע היבשה

|-

| יוסי בכר || 1994 – 1996 || לימים מפקד הגיס המטכ"לי

|-

| מוטי ברוך || 1996 – 1997 || לימים מפקד הגיס המטכ"לי

|-

| || 1997 – 1999 || נפל בקרב מול מחבלי חזבאללה

|-

| אמיר ברעם || 1999 – 2000 || לימים סגן הרמטכ"ל

|-

| איתי טוויטו || 2000 – 2001 ||

|-

| נמרוד אלוני || 2001 – 2002 || לימים מפקד מפקדת העומק והמכללות הצבאיות

|-

| טל דביר || 2002 – 2004 ||

|-

| גיא ברגר || 2004 – 2005 || לימים מפקד מחוז צפון בפיקוד העורף

|-

| עמית לידור || 2005 – 2007 || מפקד הסיירת בקרב מארון א-ראס במלחמת לבנון השנייה

|-

| נמרוד לוטן || 2007 – 2009 || לימים מפקד גדס"ר צנחנים

|-

| עמי ביטון || 2009 – 2011 || לימים מפקד החטיבה

|-

| אלעד שושן}} || 2011 – 2012 || לימים מפקד חטיבת פארן

|-

| יאיר חביביאן || 2012 – 2014 || מפקד היחידה במבצע צוק איתן

|-

| }} || 2014 || יועד לשמש מפקד הסיירת, נפצע אנושות במבצע צוק איתן, ומונה באופן סמלי, בעודו מחוסר הכרה}}

|-

| יואב ספקטור || 2014 – 2016 || לימים מפקד גדוד 101

|-

| נועם מיכאל|| 2016 – 2018 || לימים מפקד סיירת צנחנים

|-

| נבו דה-האן || 2018 – 2019 || לימים מפקד סיירת צנחנים

|-

| אליהו אסבן || 2019 – 2021 ||

|-

| || 2021 – 2022 || לימים מפקד פלגה בסיירת מטכ"ל. נפל במלחמת חרבות ברזל

|-

| נאור נוי || יולי 2022 – אוגוסט 2023 ||

|-

| רועי חגי || אוגוסט 2023 – ||

|}

ממוזער|מקל"ר תוצרת איראן שנמצא על ידי לוחמי גדוד 101 בדרום לבנון, אוקטובר 2024

לוחמי הסיירת נבחרים מבין המתגייסים לשורות חטיבת הצנחנים לאחר שעברו סדרת מיונים ארוכה. מסלול ההכשרה של לוחמי הסיירת כולל הכשרה בסיסית, הכשרה מתקדמת, קורס צניחה, קורס סיור, קורס לחימה בטרור, ניווט, הסוואה צבאית ולחימה בשטח בנוי. אורך המסלול היה כשנה ושמונה חודשים וקוצר החל משנת 2000 לשנה וחודשיים עד שנה וארבעה חודשים, תלוי במחזור. תקופה מבצעית של לוחם בסיירת אורכת כשנתיים, במהלכם שליש מהזמן מוקדש לאימונים ושני שלישים להכנות ולביצוע של פעולות מורכבות נגד האויב.שמאל|ממוזער|550px|סמל פלחה"ן צנחנים

בוגרי היחידה מאיישים את פלוגות הסיור של חטיבות המילואים של צנחנים. במהלך השנים איבדה הסיירת 83 מלוחמיה.

פלחה"ן 35, ייעודה של פלוגת החבלה הוא לסייע לחטיבה בפעילות הנדסית שוטפת כגון סיור ואיתור מוקשים ומטעני חבלה, חבלה במבנים, מיקוש, מעבר מכשולים, פריצה ועוד. כשהפלחה"ן אינה עוסקת בסיוע הנדסי לחטיבה, היא משמשת כיחידת חיל רגלים מובחרת למשימות התקפיות מורכבות, ופועלת כסיירת חטיבתית לאיסוף מודיעין ותצפיות.

יחידת החבלה הוקמה רשמית בשנת 1963, ומשה פלד (חדד) היה מפקדה הראשון. אם כי ראשית דרכה של היחידה הייתה בשנת 1956 ביוזמתו של מייק מיכאלי קיש, בוגר חיל ההנדסה הבריטי, שהקים מחלקת חבלה במסגרת חטיבת המילואים 80. מאז השינויים הארגוניים שנעשו ב-29 בנובמבר 2002 היחידה מופעלת במסגרת גדוד סיור. יעוד היחידה ביצוע פשיטות חבלה ומבצעים אחרים. פלוגת החבלה מתמחה בשימוש במטענים, הטמנת מוקשים בשטח האויב ובסילוקם של מטענים ומוקשים של האויב למעבר כוחותינו. הפלוגה פועלת בקדמת כוחות החטיבה ובאגפיה ככוח מוביל. לוחמי היחידה הופעלו בזירות לחימה שונות וביניהן מלחמת ששת הימים שם לחמה היחידה בפתחת רפיח, מלחמת לבנון הראשונה בה הובילה היחידה את כוחות הצנחנים החל מתפיסת ראש החוף עםממוזער|לוחמי סיירת הצנחנים פועלים קרב שג'עייה (2024)|בשג'אעיה במלחמת חרבות ברזל, יוני 2024

ממוזער|לוחם חטיבת הצנחנים בחברון יחד עם לוחם מג"ב איו"ש|משמר הגבול, אוקטובר 2024

סירות גומי בחוף האוולי ובהמשך בחוד של החטיבה בהתקדמות והלחימה הציר החוף ובציר ההררי "ציר תיגהוצת" שם גם פינתה הפלוגה את מקבצי המוקשים שחסמו את התקדמות כוחות צה"ל מזרחה וצפונה, בעקבות אירוע זה קיבל מפקד הפלחה"ן יחיאל גוזל ציון לשבח מטעם אלוף פקוד הצפון, בהמשך לחמה היחידה בקרבות קשים מול מחבלים וכוחות סורים בעיקר בכפר מתא ובקרב שמון עד להגעה לביירות. בבירות הובילה היחידה את הפריצה למערב ביירות, מלחמת לבנון השנייה ובכל גזרות הלחימה ביהודה ושומרון. מי שעתיד להפוך להיות ללוחם ביחידת החה"ן צנחנים עובר הכשרת לוחמים בסיסית ומתקדמת. במהלך מסלול האימונים שאורכו בין שנה וחודשיים לשנה וארבעה חודשים הלוחמים עוברים הכשרה בתחומים כמו צניחה, חבלה, ניווט, לחימה במתארי שטח שונים והסוואה. המועמדים לשירות ביחידה נבחרים מתוך המתגייסים לחטיבת הצנחנים שעברו גיבוש סיירות ואותרו כמתאימים לאופי היחידה. לאחר תום מסלול ההכשרה לוחמי היחידה עוברים סבבי אימונים יחידתיים וצוותיים ומבצעים פעילות מבצעית מורכבת בכל גזרות הלחימה. לוחמים המסיימים את השירות ביחידה משתלבים בפלוגות החבלה בחטיבות המילואים של הצנחנים.

מבצעים בהם השתתפה היחידה: מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, מבצע אנטבה, מבצע ליטני, מבצע חוק וסדר, מבצע אירון, מבצע אביב נעורים, מבצע שפט, מבצע ברגל ימין, מבצע מגרסה, מבצע צוק סלע, מבצע תופת, מבצע איש דמים, מבצע מוביל, מבצע צלצל, מלחמת לבנון הראשונה, המערכה ברצועת הביטחון, מבצע חומת מגן, מבצע מערה חשמלית, מבצע מסע בצבעים, מבצע אחים לנשק, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן ומלחמת חרבות ברזל.

מפקדי הפלחה"ן

{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed"

|- bgcolor="#ff0000" align="center"

|-

| colspan="3" | מפקדי הפלחה"ן

|-

! שם !! תקופת כהונה !! הערות

|-

| משה פלד || 1963 – 1965 || מפקדה הראשון של היחידה. לימים מפקד הנדסה פיקוד צפון במלחמת יום הכיפורים

|-

| יהודה בר || 1965 – 1966 || לימים מפקד עוצבת הגליל

|-

| יצחק מרדכי || 1966 – 1968 || לימים אלוף שלושת הפיקודים ושר הביטחון

|-

| משה לשם-אדלשטיין || 1968 – 1969 ||

|-

| עוזי בן יצחק || 1969 || לימים מפקד אוגדת יהודה

|-

| רן בג || 1970 – 1971 || לימים ממקימי ומפקדי הלוט"ר

|-

| מנחם זטורסקי || 1971 – 1973 || לימים מפקד פיקוד הנח"ל

|-

| שמעון נוה || 1973 – 1974 ||

|-

| אהרון סבג || 1974 – 1975 || לימים מפקד חטיבת הבקעה

|-

| אריק מורן || 1975 – 1977 || לימים מפקד עוצבת האש

|-

| ישראל רמות || 1977 – 1978 || לימים מפקד חטיבת הנח"ל

|-

| אמל אסעד || 1978 – 1979 || לימים מפקד מנהלת התאום והקישור

|-

| יואב הירש || 1979 – 1980 || לימים מפקד חטיבה 646

|-

| אהרון זיו || 1980 – 1981 || לימים מפקד חטיבת אלכסנדרוני ונספח צה"ל ביפן

|-

| יחיאל גוזל || 1981 – 1983 || לימים ראש מטה פיקוד הדרום

|-

| בני גנץ || 1983 – 1984 || לימים הרמטכ"ל ה-20 ושר הביטחון

|-

| יגאל שרון || 1985 – 1986 || לימים מפקד חטיבת יהודה

|-

| אבי זהבי || 1986 ||

|-

| רוני אלשיך || 1986 – 1988 || לימים סגן ראש השב"כ, מפכ"ל משטרת ישראל

|-

| גל הירש || 1988 – 1989 || לימים מפקד עוצבת הגליל

|-

| יוסי בכר || 1989 – 1992 || לימים מפקד הגיס המטכ"לי

|-

| הראל כנפו || 1992 – 1993 || לשעבר מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה

|-

| עופר צוברי || 1993 – 1995 ||

|-

| לאון בן מוחה|| 1995 – 1997 ||נפל בקרב ב־7.10 לאחר שהציל אזרחים בשדרות ובפסטיבל נובה כשלא היה בתפקיד

|-

| || 1997 || נפל בעת מילוי תפקידו בקרב בלבנון

|-

| איציק בר || 1997 – 1998 || לימים ראש מטה פיקוד העורף

|-

| גדעון תמר || 1998 – 2000 ||

|-

| || 2000 – 2001 ||נהרג בחומת מגן במסגרת סיוע למ"פ הנכנס בלחימה

|-

| גיא לוי || 2001 – 2003 || לימים מפקד עוצבת האש

|-

| איתן בן גד || 2003 – 2004 ||

|-

| ערן אוליאל || 2004 – || לימים מפקד חטיבת כפיר

|-

| דרור שאול || || לשעבר קמב"ץ פיקוד העורף, מפקד היחידה במלחמת לבנון השנייה

|-

| אייל בלומנשטיין || ||

|-

| אלעד פרץ || || מפקד היחידה במבצע עופרת יצוקה

|-

| עומר כהן || - 2011 || לימים מפקד חטיבת עוז

|-

| עודד זימן|| 2011 – 2013 || לימים קצין אג"ם של פיקוד הצפון

|-

| טל זורבלוב || 2013 – 2014 ||

|-

| אלמוג רותם || 2014 – 2016 || לימים מפקד גדוד 202

|-

| דור מנשאוף || 2016 – 2017 || לימים מפקד חטיבה 55

|-

| הוד מעודה || 2017 – 2018 || לימים מפקד גדוד 890

|-

| אסף פרץ || 2018 – 2019 ||

|-

| אופיר טוכטרמן || 2019 – 2021 ||

|-

| עומר גטומה || 2021 – 2023 ||

|-

| דניאל אביטל || אוגוסט 2023 – אוקטובר 2024 ||

|-

| יאיר אטדגי || אוקטובר 2024 – ||

|}

ממוזער|סיכת לוחם בפלוגת העורב|177x177 פיקסלים

עורב 35 (הפלנ"ט), היא פלוגה נגד טנקים של חטיבת הצנחנים, שנקראת גם "עורב צנחנים". העורב היא יחידת איסוף מודיעין, תצפיות והכוונת אש וסימון מטרות עבור תותחנים, שריון, חי"ר וחיל האוויר והשמדת מטרות איכות בעומק האויב. בעת מלחמה פלגת העורב נותנת מענה לתמרון החטיבתי או אוגדתי ומספקות לחטיבה מודיעין איכותי מעומק השטח על ידי שימוש באמצעי תצפית ואיכון מתקדמים הקיימים בה. כמו כן ליחידה יכולות הסוואה מתקדמות המשמשות אותה לתצפיות מעומק השטח ללא חשש חשיפה.

ממוזער|לוחם עורב צנחנים במבצע בית וגן

פלוגת העורב הוקמה לאחר מלחמת יום הכיפורים בשנת 1974, אז חדרה בצה"ל ההבנה כי יש צורך בהקמת מערך שיתן מענה לכוחות השריון ההולכים ומתחזקים בצבאות ערב ועקב כך הוקמו פלוגות הנ"ט, שצורפו למערך החי"ר של החטיבות השונות. את משימת הקמת פלוגת הנ"ט הראשונה של חטיבת הצנחנים, קיבל לידיו אמנון דותן שכיהן כמפקדה הראשון, וסגנו יואב גוטסמן. היחידה עברה במהלך השנים שינויים רבים במבנה הארגוני שלה, מיחידה חטיבתית לפלוגה תחת פיקוד גדוד סיור, ובאמל"ח שלה, מטיל ה"עורב" – ה"טאו" לטיל ה"גיל" של ימינו, ובקרוב למערכת חדשה הנקראת ישל"ט אחוד – מערכת מתקדמת יותר של ה"גיל", מהמערכות המתקדמות ביותר בצבא בתחום טילי הנ"ט.

ממוזער|לוחמי גדוד 101 באזור החיץ בין ישראל לסוריה במהלך [[מבצע חץ הבשן, דצמבר 2024]]

היחידה לקחה חלק במבצעים רבים ובכלל זה מבצע אנטבה, מבצע סיגל, מבצע לבלוב, מבצע ליטני, מבצע שלכת, מבצע מוביל, מלחמת לבנון הראשונה, פעילויות עומק בדרום לבנון כגון: מבצע סחרור מסוכן, מבצע עיניים ירוקות מבצע פנתר ורוד, מבצע פינה אחרת (עד הנסיגה מדרום לבנון בשנת 2000), מבצע חומת מגן, האינתיפאדה הראשונה, האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה ובמבצע צוק איתן הייתה ליחידה הראשונה בצה"ל שקלטה ועשתה שימוש במשגר האחוד.

לוחמי הפלוגה נבחרים בגיבוש גדס"ר המתרחש לאחר הגיוס.

הלוחמים עוברים מסלול הכשרה שאורכה בין שנה וחודשיים לשנה וארבעה חודשים: טירונות, אימון מתקדם, קורס צניחה וקורסים ייעודיים כגון-ניווטים, אימוני לוחמה בכל מתארי הלחימה, קורס נ"ט ועוד.

מפקדי הפלנ"ט

{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed" align="center"

|-

! colspan="3" | מפקדי הפלנ"ט

|-

! שם !! תקופת כהונה !! הערות

|-

| אמנון דותן || 1974 ||

|-

| יואב גוטסמן || 1974 – 1975 ||

|-

| יוסי דישון || 1975 ||

|-

| נלי פקר || 1975 – 1976 ||

|-

| ישראל גל || 1976 – 1977 ||

|-

| אבנר טלמון || 1977 ||

|-

| יוסף זימבריס || 1977 – 1978 ||

|-

| הלל בר || 1979 – 1980 ||לימים מפקד חטיבת עציון

|-

| אברהם קפלן || 1980 – 1981 ||

|-

| ניר שרוף || 1981 – 1982 ||

|-

| שאול אריאלי || 1982 – 1984 || לימים מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה

|-

| אורי יעקובי || 1984 – 1985 ||

|-

| יאיר גולן || 1985 – 1986 || לימים סגן הרמטכ"ל

|-

| מתי הורביץ || 1986 – 1988 ||

|-

| אביב כוכבי || 1988 – 1989 || לימים הרמטכ"ל ה-22

|-

| גדי ורשמה || 1989 – 1991 ||

|-

| זאב ברנשטיין || 1991 – 1992 ||

|-

| הרצי הלוי || 1992 – 1993 || לימים הרמטכ"ל ה-23

|-

| אבי שטיינבוק-שוהם || 1993 – 1994 ||

|-

| אמיר ברעם || 1994 – 1996 || לימים סגן הרמטכ"ל

|-

| גיא חזות || 1996 – 1998 || לימים מפקד עוצבת אדום

|-

| נמרוד אלוני || 1998 – 1999 || לימים ראש חטיבת ההדרכה בזרוע היבשה

|-

| אבי גיל || 1999 – 2000 || לימים מפקד עוצבת געש

|-

| אודי שגיא || 2000 – 2002 || לשעבר מפקד גדוד 202

|-

| קובי ולר || 2002 – 2003 || לימים סגן מפקד אוגדת עזה

|-

| עמית לידור || 2003 – 2005 ||

|-

| ירון שרוני || 2005 – 2006 || לימים מפקד גדס"ר צנחנים, לימים סגן מפקד עוצבת האש

|-

| ייטב מזור || 2006 – 2008 ||

|-

| יניב בארוט || 2008 – 2009 || לימים מפקד חטיבת כפיר

|-

| אורי דאובה || 2009 – 2011 || לימים ראש מטה פיקוד הצפון

|-

| לירון ביטון || 2011 – 2012 || לימים מפקד חטיבת בנימין

|-

| אפרים אבני || 2012 – 2013 || לימים מפקד עוצבת חצי האש

|-

| יותם רוף || 2013 – 2015 ||

|-

| אמיתי סטביצקי || 2015 – 2016 ||

|-

| יונתן שניידר || 2016 – 2017 || לימים מפקד גדוד 202

|-

| אמיר פורי || 2017 – 2019 ||

|-

| ינון לויאן || 2019 – 2020 ||

|-

| בן שליו || 2020 – 2021 ||

|-

| עומר אנגלוביץ' || יוני 2021 – אוגוסט 2023 ||

|-

| זיו קולאס || אוגוסט 2023 – מרץ 2025 ||

|-

| אלעד בלייכברד || מרץ 2025 – ||

|}

פלוגת חיל קשר (פלחי"ק) של החטיבה, אחראית לכל תחום הקשר, האלקטרוניקה, התקשורת, הצי"ד והמחשוב בחטיבה.

Palhik Paratroopers Brigade.png|סיכת פלחי"ק

Wireless Operation Paratrooper Pin.jpg|סיכת פלחי"ק הישנה

ממוזער|236x236px|בא"ח צנחנים - בסיס האימונים החטיבתי בו מוכשרים לוחמי חטיבת הצנחנים ולוחמי חטיבת עוז בשלב הטירונות. הבסיס נבנה בסיוע אמריקני ונמצא בסמוך לשומריה.

בא"ח (בסיס אימון חטיבתי) צנחנים הוא בסיס האימונים החטיבתי, בו מתקיימים ההכשרה, ההדרכה והאימונים לחטיבת הצנחנים ולמערך המוצנח, הכוללים הכשרת טירונים באימון בסיסי ואימון מתקדם. הבסיס ששוכן באזור שומריה ונקרא "מחנה איתן", על שם רב-אלוף רפאל איתן. הוא תוכנן על ידי צוות אדריכלים ישראלי שכלל את שמואל שילה, ירון כ"ץ ושמואל פוטש, ונבנה בניהול חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית ובמימון הממשל האמריקאי, כחלק מהסכם וואי.

ההחלטה להעביר את הבסיס למשכנו החדש נדחתה בעקבות סירובו של מפקד הבא"ח, איתי וירוב, לעזוב את המשכן הישן בסנור, כדי שלא ייווצר הרושם של נסיגה משטח הבסיס, תחת אש המחבלים באינתיפאדה השנייה שהחלה באותה עת. כפי שהועלה באתר וואלה}} במאי 2001 הונחה אבן הפינה לבא"ח החדש וביולי 2003, תחת פיקודו של אהרון חליוה, נחנך בא"ח שפיפון }} ואוחד תחת קורת גג אחת, לאחר שהיה ממוקם קודם לכן בשלושה בסיסים שונים בשומרון ובבקעת הירדן.

מחזור אוגוסט 2003 חנך את הבסיס החדש, שנחשב בזמנו לפורץ דרך בתכנונו ובתנאים שהוא מספק לחיילים. אלו נגזרו מתפיסת עולם שלפיה התנאים הפיזיים הנוחים מאפשרים למפקדים להשקיע יותר זמן בהדרכה ובאימונים. בבסיס מתקיימות פעילויות הכשרה ואימון של לוחמי החטיבה,}} יחידת מגלן, יחידת דובדבן, יחידת רפאים, מדריכי צניחה, יחידת עוקץ, יחידת הלוט"ר, יחידת הניוד 444, תוכנית תלפיות ותומכי לחימה. בעבר הוכשרו בבא"ח גם לוחמי סיירת מטכ"ל.

באוקטובר 2023, במהלך טבח שבעה באוקטובר, ניהלו לוחמי הגדוד קרב נגד מחבלים רבים שחדרו לקיבוץ כפר עזה וכן בלימת חדירת מחבלים בקיבוץ יד מרדכי. שבעה מלוחמי גדוד הבא"ח, בהם טירונים ומ"כים, נהרגו בקרבות.

קובץ:באח צנחנים (3).jpg

קובץ:Shomria base main drag.jpg

קובץ:באח צנחנים (2).jpg

קובץ:IDF paratroopers training.jpg

רשימת המפקדים:

{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed"

|- bgcolor="#ff0000" align="center"

|שם||תקופת כהונה||הערות

|-

| עמוס ירון || 1967–1969 || לימים ראש אכ"א ונספח צה"ל בארצות הברית וקנדה

|-

| אהרון אשל || 1969–1971 ||מפקד חטיבה 665

|-

| יצחק מרדכי || 1971–1972 || לימים מפקד פיקוד הדרום, המרכז והצפון ("אלוף שלושת הפיקודים")

|-

| אסף חפץ || 1972–1973 ||לימים המפקח הכללי של משטרת ישראל

|-

| יהודה דובדבני || 1973–1974 || לימים נספח צה"ל בדרום אמריקה

|-

| יעקב בנדל || 1974–1975 ||

|-

| גיל דוד || 1975–1976 ||

|-

| יחזקאל צפריר || 1976–1978 ||

|-

| נפתלי מנדלוביץ}} || 1978–1980 ||

|-

| גיורא איילנד|| 1980–1981 || לימים ראש אמ"ץ וראש אג"ת

|-

| דורון אלמוג || 1981–1982 || לימים מפקד פיקוד הדרום

|-

| יום טוב סמיה || 1982–1983 ||לימים מפקד פיקוד הדרום

|-

| חי אדיב || 1983–1984 || לימים מפקד חטיבת בנימין

|-

| אלעזר שטרן || 1984–1985 || לימים ראש אכ"א

|-

| יואב הירש || 1985–1986 ||לימים נספח צהל לכוחות היבשה בארה״ב

|-

| יחיאל גוזל || 1986–1987 || לימים נספח צה"ל בצרפת

|-

| אהרון זיו || 1987–1988 || לימים נספח צה"ל ביפן

|-

| מוטי יוגב || 1988–1990 || לימים מפקד חטיבת אפרים

|-

| שאול אריאלי || 1990–1992 || לימים מפקד החטיבה הצפונית באוגדת עזה

|-

| פיני לוי || 1992–1993 ||לימים מפקד חטיבת מנשה

|-

| ערן דובדבני || 1993–1995 ||

|-

| אביב כוכבי || 1995–1997 || לימים הרמטכ"ל ה-22

|-

| פינקי זוארץ || 1997–1998 || לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה

|-

| יוסי בכר || 1998–1999 || לימים מפקד הגיס המטכ"לי

|-

| איתי וירוב || 1999–2001 || לימים מפקד המכללות הצבאיות

|-

| אהרון חליוה || 2001–2003 || לימים ראש אגף המודיעין

|-

| שמואל קלמי || 2003–2005 || לימים רמ"ח הגנה באמ"ץ

|-

| איציק בר || 2005–2007 || לימים ראש מטה פיקוד העורף

|-

| יניב אלאלוף || 2007–2009 || לימים מפקד אוגדת איו"ש

|-

| יקי דולף || 2009–2011 || לימים מפקד אוגדת יהודה ושומרון

|-

| גיא ברגר || 2011–2013 || לימים מפקד מחוז צפון בפיקוד העורף

|-

| איתמר בן חיים || 2013–2015 || לימים מפקד עוצבת אדום

|-

| יואב ברונר || 2015–2017 || לימים מפקד עוצבת הבזק

|-

| אליאב אלבז || 2017–2019 || לימים מפקד בה"ד 1

|-

| אפרים אבני || 2019–2021 || לימים מפקד עוצבת חצי האש

|-

| עודד זימן || 2021–2023 || לימים קצין אג"ם של פיקוד הצפון

|-

| דור מנשאוף || יולי 2023–אוגוסט 2025 || לימים מפקד חטיבה 55

|-

| עמית מדלסי || אוגוסט 2025 - || מפקד הבא"ח הנוכחי

|}

חטיבת הצנחנים היא חטיבה סדירה, עם סיום השירות הסדיר בשורות החטיבה, משויכים הלוחמים לחטיבות הצנחנים במילואים:

{| class="wikitable"

|+

!שם החטיבה

!מספר

!גדוד

מזין

!יחידת אם

!פיקוד

|-

| עוצבת הנשר

|226

|גדוד "צפע" 202

|

עוצבת המפץ

|

פיקוד הצפון

|-

|עוצבת חוד החנית

|55

|גדוד "פתן" 101

|

עוצבת האש

| rowspan="3" |

פיקוד המרכז

|-

|עוצבת חצי האש

|551

|סיירת צנחנים

(צוותי מרגמות מהגדודים)

|

עוצבת האש

|-

|עוצבת שועלי מרום

|646

|גדוד "אפעה" 890

|

עוצבת הבזק

|}

ממוזער|סיכת לוחם בגדס"ר 5135|146x146 פיקסלים

גדוד הסיור (5135) של חטיבת הצנחנים (המכונה גם גדוד שרף) נוצר לראשונה במלחמת לבנון הראשונה תחת פיקודו של דורון אלמוג בשם "כוח עוגן".}} הגדוד, שכלל את הפלס"ר, הפלנ"ט והפלחה"ן של החטיבה וכן פלגה מפלוגת הרפואה החטיבתית, הוביל את החטיבה בהצלחה רבה מהנחיתה בשפך נהר האוואלי ועד ביירות. בכ"ט בנובמבר 2002 הוקם באופן רשמי גדוד הסיור של החטיבה, תחת המג"ד סא"ל שמואל קלמי.

בעשור השני של המאה ה-21 ייעודו של גדוד הסיור הוא להוות גדוד סיור מובחר של חטיבת הצנחנים בלוחמה קונבנציונלית או בלחימה בעצימות נמוכה.}} הגדוד הוסב בשנת 2021 לסיירת הצנחנים.

{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed"

|- bgcolor="#ff0000" align="center"

|שם||תקופת כהונה||הערות

|-

| שמואל קלמי || 2002 – 2003 || לשעבר ראש מחלקת הגנה באמ"ץ

|-

| אבי גיל|| 2003 – 2005 || לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה

|-

| נמרוד אלוני || 2005 – 2007 || מפקד הגדוד במלחמת לבנון השנייה, לימים מפקד מפקדת העומק

|-

| ירון פינקלמן || 2007 – 2009 || מפקד הגדוד במבצע עופרת יצוקה,}} לימים מפקד פיקוד הדרום

|-

| איתן בן גד || 2009 – 2011 || לימים סגן מפקד החטיבה, מפקד צוות במכללה לפיקוד טקטי וקמב"ץ פיקוד המרכז

|-

| נמרוד לוטן || 2011 – 2013 ||

|-

| ירון שרוני || 2013 – 2015 || מפקד הגדוד במבצע צוק איתן, לימים סגן מפקד עוצבת האש

|-

| אורי דאובה || 2015 – 2017 || לימים ראש מטה פיקוד הצפון

|-

| ישי רוזיליו || 2017 – 2019 || לימים מפקד חטיבת יהודה

|}

{| class="wikitable"

|- bgcolor="#ff0000" align="center"

|שם||תקופת כהונה||הערות

|-

| אריאל שרון || 1956 – 1957 || מפקד החטיבה במבצע קדש. לימים מפקד פיקוד הדרום וראש ממשלת ישראל ה-11

|-

| מנחם אבירם || 1957 – 1960 || לימים מפקד עוצבת נתיב האש

|-

| אלי זעירא || 1960 – 1962 || לימים ראש אמ"ן

|-

| יצחק חופי || 1962 – 1964 || לימים מפקד פיקוד הצפון וראש המוסד

|-

| רפאל איתן || 1964 – 1967 || מפקד החטיבה במלחמת ששת הימים. לימים הרמטכ"ל ה-11

|-

| דני מט || 1967 – 1969 || לימים מתאם הפעולות בשטחים

|-

| חיים נדל || 1969 – 1971 || לימים נשיא בית הדין הצבאי לערעורים

|-

| לוי חופש || 1971 – 1972 ||

|-

| עוזי יאירי || 1972 – 1973 || מפקד החטיבה במלחמת יום הכיפורים. נהרג בפיגוע במלון סבוי

|-

| אריה צידון || 1973 – 1975 ||מפקד אוגדה בפיקוד צפון

|-

| מתן וילנאי || 1975 – 1976 || לימים סגן הרמטכ"ל

|-

| עמוס ירון || 1976 – 1977 || לימים ראש אכ"א

|-

| אמנון ליפקין-שחק || 1977 – 1979 || מפקד החטיבה במבצע ליטני. לימים הרמטכ"ל ה-15

|-

| דורון רובין || 1979 – 1981 || לימים ראש מה"ד

|-

| יורם יאיר || 1981 – 1982 || מפקד החטיבה במלחמת לבנון הראשונה. לימים ראש אכ"א

|-

| שמואל ארד || 1982 – 1984 || לימים מפקד פיקוד העורף

|-

| מנחם זטורסקי || 1984 – 1985 ||מפקד פיקוד הנח"ל

|-

| נחמיה תמרי || 1985 – 1986 || לימים מפקד פיקוד המרכז

|-

| שאול מופז || 1986 – 1988 || לימים הרמטכ"ל ה-16 ושר הביטחון

|-

| דורון אלמוג || 1988 – 1990 || לימים מפקד פיקוד הדרום

|-

| משה יעלון || 1990 – 1991 || לימים הרמטכ"ל ה-17 ושר הביטחון

|-

| מתי הררי || 1991 – 1993 ||ראש מנהל סגל

|-

| ישראל זיו || 1993 – 1995 || לימים ראש אגף המבצעים

|-

| בני גנץ || 1995 – 1997 || לימים הרמטכ"ל ה-20 ושר הביטחון

|-

| יצחק גרשון || 1997 – 1999 || לימים מפקד פיקוד העורף

|-

| גדי שמני || 1999 – 2001 || לימים מפקד פיקוד המרכז ונספח צה"ל בארצות הברית

|-

| אביב כוכבי || 2001 – 2003 || מפקד החטיבה במבצע חומת מגן. לימים הרמטכ"ל ה-22

|-

| יוסי בכר || 2003 – 2005 || מונה במקום דרור וינברג. לימים מפקד הגיס המטכ"לי

|-

| חגי מרדכי || 2005 – 22 באוגוסט 2007 || מפקד החטיבה במלחמת לבנון השנייה. לימים ראש מטה זרוע היבשה

|-

| הרצי הלוי || 22 באוגוסט 2007 – 20 באוגוסט 2009 || מפקד החטיבה במבצע עופרת יצוקה. לימים הרמטכ"ל ה-23

|-

| אהרון חליוה || 20 באוגוסט 2009 – 14 באפריל 2011 || לימים ראש אגף המודיעין

|-

| אמיר ברעם || 14 באפריל 2011 – 16 במאי 2013 || לימים סגן הרמטכ"ל

|-

| אליעזר טולדנו || 16 במאי 2013 – 1 ביולי 2015 || מפקד החטיבה במבצע צוק איתן. לימים מפקד פיקוד הדרום ואגא"ס

|-

| נמרוד אלוני || 1 ביולי 2015 – 16 באוגוסט 2017 || לימים מפקד מפקדת העומק והמכללות הצבאיות

|-

| יקי דולף || 16 באוגוסט 2017 – 12 ביוני 2019 || לימים מפקד אוגדת יהודה ושומרון

|-

| יובל גז || 12 ביוני 2019 – 13 באוקטובר 2021 ||לימים מפקד עוצבת הגליל

|-

| יואב ברונר || 13 באוקטובר 2021 – 30