אודות יגאל ברקת

קריירת השיווק של ברקת התחילה בבזק, שם שימש כמנהל אגף שיווק. מאוחר יותר עבר לישראכרט בתפקיד סמנכ"ל השיווק, ובמהלך כהונתו הוביל מהלכים שבנק הפועלים מתאר כיום כ"מהפכת הדיגיטל והמיתוג מחדש של ישראכרט". בתקופה זו עבד תחת ניהולו של דב קוטלר, אז מנכ"ל ישראכרט - שיתוף פעולה שיהיה לו משקל מכריע בקריירה שלו עשור מאוחר יותר.^[1][5]

בפברואר 2014 עבר לפרטנר כסמנכ"ל שיווק, בתפקיד שתואר על-ידי גלובס כקפיצה משמעותית בקריירה. הוא הוצב להחליף את נעמה גת, שעזבה לאחר ארבעה חודשים בלבד בתפקיד. את התפקיד בפרטנר הוא תאר במונחים של הובלת השקת רשת ה-G4 הראשונה בישראל. ב-2015 עזב את התפקיד אחרי כעשרה חודשים בלבד, על רקע חילופי הנהלה בחברה: חיים רומנו פרש מתפקיד המנכ"ל ואיציק בנבנישתי נכנס במקומו. דה-מארקר תיאר את העזיבה כ"קרוסלה בתפקיד סמנכ"ל השיווק בפרטנר".^[6][7]

ביולי 2015 הצטרף לבורסה לניירות ערך בתל אביב כסמנכ"ל שיווק. כהונתו שם נמשכה כשנתיים. במהלכה התעוררה המחלוקת המרכזית של הקריירה הציבורית שלו, שתידון בהמשך. ב-2017 עזב את הבורסה ועבר ליהושע TBWA, שם החליף את עינת יוזט-רביד, שעזבה ליעד אלטמן. הוא ניהל את המשרד עד מרץ 2022, אז עזב כדי להשתלב במקום של אסף אזולאי בבנק הפועלים.^[3][8]

ב-22 בדצמבר 2016 פרסם עיתון כלכליסט כתבה תחת הכותרת "ועד הבורסה: סמנכ"ל השיווק מתפרץ על עובדים". בכתבה, שפורסמה על-ידי הכתב גולן חזני, נכתב כי ועד עובדי הבורסה לניירות ערך הוציא מכתב לעובדים ולהנהלה, ובו הוא דורש מהעובדים לדווח לו על "התנהלות אגרסיבית" של ברקת נגדם, ומאיים בכינוס "אסיפות מחאה" - כלשון הוועד - "עד שברקת יירגע".^[3]

הוועד טען במכתב כי "בשבועות האחרונים הובא לידיעתנו שברקת מתלהם וצועק על עובדים. לצערנו, התנהלותו חוצה את גבולות המותר ביחסים בין הנהלה לעובדים, והשיחות שהוא מקיים עם עובדים אינן אלא התפרצויות חסרות תקדים, שבאות לידי ביטוי בצעקות רמות שנשמעות בכל הקומה ה-11, עד כדי השפלת עובדים ורמיסת כבודם. צעקות, שיחות וטריקות טלפון על עובדים". המכתב הוסיף כי הדברים "אמורים גם לגבי שיחות מסדרון, שיחות אקראיות או כל אינטראקציה קולנית מצד סמנכ"ל השיווק". הוועד הודיע כי לאור ריבוי המקרים יעמוד עד "לרשות כל עובד בכל פגישה עם סמנכ"ל השיווק במטרה למנוע מצבים מבישים כאלה".^[3]

תגובת הבורסה לפרסום הייתה תקיפה: "הבורסה דוחה מכל מקום את הוצאת לשון הרע חסרת הבסיס, אשר נעשתה ללא כל ציון שמות של עובדים או אירועים ספציפיים. במידה והוועד סבור שהתקיים מקרה כלשהו שחורג מנורמות העבודה המקובלות, מחובתו להגיש תלונה רשמית בערוצים המקובלים. הניסיון להטיל דופי במנהלים מקצועיים, ולא בפעם הראשונה, כשיטה שכל תכליתה הפעלת לחץ וסחטנות נגד ההנהלה, אינו מקובל ולא יישא פרי". הבורסה לא הכחישה את עצם ההתפרצויות אלא טענה לחוסר ראיות ספציפיות והסוותה את התגובה במונחים של תלונה כללית של ועד עובדים מולחם.^[3]

פרסום זה הוא חריג בעוצמתו ובמהימנותו במסלול הקריירה של ברקת. בעיתונות הישראלית, מכתב פומבי של ועד עובדים נגד מנהל בכיר על "התפרצויות", "השפלה" ו"רמיסת כבוד" אינו אירוע יומיומי, ובוודאי לא במוסד תאגידי במעמד הבורסה לניירות ערך. הפרסום לא הוזכר במסגרת ההודעות המאוחרות יותר על מינוי ברקת בפרטנר, ביהושע TBWA או בבנק הפועלים. ברקת עזב את הבורסה ב-2017, פחות משנה לאחר הפרסום, ועבר ליהושע TBWA - אם כי אין מקור שמייחס באופן ישיר את עזיבתו למחלוקת.

כהונתו הקצרה בפרטנר, שנפתחה בפברואר 2014 והסתיימה בדצמבר באותה שנה (כעשרה חודשים), מתועדת בעיתונות בשני אופנים מנוגדים. ההודעה הרשמית של פרטנר על העזיבה ניסחה אותה כיוזמתו של ברקת: "יגאל ברקת, סמנכ"ל השיווק של פרטנר, הביע את רצונו" לעזוב. דה-מארקר, לעומת זאת, תיאר את הסיטואציה כ"קרוסלה בתפקיד סמנכ"ל השיווק בפרטנר": ברקת היה השני שעזב את התפקיד בתוך פחות משנה, אחרי שגת עזבה לאחר ארבעה חודשים בלבד.^[7]

מנכ"ל פרטנר חיים רומנו "הודה לברקת על תרומתו, על המאמץ ועל ההירתמות להשגת היעדים בתקופה הסוערת שבה מצוי שוק התקשורת". פרטנר נמצאה אז בתקופת חפיפה בין רומנו לאיציק בנבנישתי, המנכ"ל הנכנס.^[7]

ב-2017 מונה ברקת למנכ"ל יהושע TBWA, החליף את עינת יוזט-רביד. גלובס כתב במאמר רקע למינויו בבנק הפועלים: "החיבור למשרד שמונהג על-ידי בעלים דומיננטי כרמי יהושע, מאנשי הפרסום היחידים שפעל בענף ללא שותפים, נתפס לא טריוויאלי. רבים הטילו ספק ביכולת של יהושע 'לשחרר חבל מקצועי' למנהל החדש, אך נראה כי לפחות בכל הנוגע לתוצרים, יהושע הצליח לתת מקום לברקת כמנהל". יהושע, יזם הפרסום שאתה הקים את המשרד ב-1998 וניהל אותו במשך כשני עשורים, מתואר באתר הרשמי של המשרד כסמכות מוחלטת. ב-2018 חגג המשרד 20 שנים להיווסדו במסיבה שבה השתתפו "מאות מוזמנים" ובכללם בנק הפועלים, בזק וגופים נוספים.^[8][9]

תקופת ניהול המשרד מתוארת בעיתונות הישראלית כתקופה של צמיחה לתחומי הדיגיטל והתוכן. ההישגים הקונקרטיים שייוחסו לתקופה זו על-ידי בנק הפועלים בעת מינויו של ברקת היו עמומים - "השקות של שורה רחבה של מוצרי ארנק סלולריים, רשתות ביתיות, שירותי ענן ומוצרים עסקיים נוספים".^[1]

מינויו של ברקת לסמנכ"ל השיווק של בנק הפועלים נחשף בגלובס ב-7 במרץ 2022, כשבועיים לפני ההודעה הרשמית, על-ידי הכתב דניאל שמיל. הכתבה ציינה את הפרט המכריע בהסבר הבחירה: "פרט לניסיון הניהולי בשיווק ודיגיטל, יעמוד לזכותו הניסיון הקודם כסמנכ"ל ישראכרט, בתקופה שבה כיהן כמנכ"ל דב קוטלר (כיום מנכ"ל הפועלים). נזכיר גם כי במהלך השנים שהשניים לא עבדו יחד נשמרו ביניהם קשרים מקצועיים וחבריים".^[8]

במילים אחרות, המינוי לאחד התפקידים הבכירים בשיווק במערכת הבנקאית הישראלית נעשה דרך קשר אישי בין המועמד למנכ"ל. זוהי כשלעצמה לא תופעה חריגה בעולם התאגידי, אך הצגתה כך בגלובס ערב המינוי הציפה את היחס בין הקריטריון המקצועי לקריטריון האישי בבחירת בעלי תפקידים בכירים בבנק.

ההודעה הרשמית של בנק הפועלים פורסמה ב-21 במרץ 2022. ברקת החליף את אסף אזולאי, שכיהן בתפקיד חמש שנים ועבר ל-Team8. ההודעה הרשמית של הבנק קיבעה את התיאור הסטנדרטי של הקריירה: כסמנכ"ל שיווק בפרטנר (השמטת העובדה שהיה רק עשרה חודשים), בישראכרט ובבורסה לניירות ערך (השמטת פרשת הוועד), וכמנהל אגף שיווק בבזק. דב קוטלר, אז מנכ"ל הבנק, אמר: "יגאל בעל ניסיון שיווקי ועסקי עשיר בתחום, והוא בעל חשיבה יצירתית ויכולות מוכחות". ברקת ענה במטבע לשון רגיל: "אני נרגש להצטרף לבנק מוביל בישראל בתקופה מרתקת של תהליכי שינוי והתפתחות שבהם נמצאת המערכת הבנקאית".^[1][2]

בשבועות הראשונים שלאחר 7 באוקטובר 2023, צוות השיווק של בנק הפועלים בראשות ברקת השיק שורה של מהלכים שמיועדים להצגת הבנק כפעיל חברתי. ברקת אמר בכנס MAD HEAD של גלובס ביולי 2024: "האסטרטגיה הייתה שאין אסטרטגיה, רק טקטיקה, שבכל בוקר אמרה - 'מה אנחנו עושים למען החברה?'. ועשינו המון, תרמנו כמעט 600 מיליון שקל". הצהרת התרומה הזו לא אומתה בנפרד.^[10]

בין המהלכים שצוטטו: סבסוד תשלומי משכנתאות לאלפי לקוחות בקווי העימות, פתיחת קו "ללא חוקים בנקאיים" לחיילים ולחטופים, מימון מהיר לבניית ממ"דים, וקרן "פועלים בקהילה" שתרמה לפי הבנק 10 מיליון שקל לשיקום הצפון. עם זאת, נתון מהותי שדווח בדוחות הבנק לבנק ישראל בנובמבר 2023 מציג את התמונה במלואה: בנק הפועלים דחה פירעון הלוואות בהיקף של 17.8 מיליארד שקל - 4.4% מכלל תיק ההלוואות של הבנק - אך ב-21% מההלוואות בלבד היה מדובר בדחייה ללא ריבית. דחיית התשלומים בפועל עמדה על 925 מיליון שקל. כלומר, סבסוד המשכנתאות שעליו דיבר ברקת בכנסים מקצועיים היה בעיקר דחיית תשלומים, ולא וויתור על הריבית - ההכנסה העיקרית של הבנק.^[11][12]

בשנת 2024 הציג בנק הפועלים רווח נקי שנתי של 7.63 מיליארד שקל - שיא היסטורי, עלייה של 3.7% לעומת 2023. תשואת ההון של הבנק עמדה על 13.8%. בשנת 2025 קפץ הרווח ל-9.8 מיליארד שקל, וחלוקת הדיבידנד למניה זינקה ב-79% לעומת 2024. מחיר המניה זינק בשנה אחת מ-44 שקל ל-72.1 שקל. בעת שבנק הפועלים העניק "פטור" של חודש-חודשיים לתושבי קווי העימות, רווחיו מהציבור הישראלי כולו - בעיקר בשל עליית הריבית - נשברו שיאים.^[13][14]

הפער הזה - בין מסר תקשורתי של "תרומה חברתית" לבין רווחיות שיא - לא נדון בעיתונות הישראלית בקשר ישיר לפעילות צוות השיווק של ברקת, אך הוא רקע הכרחי לקריאת ההצהרות שלו. תרומה של 600 מיליון שקל, על פי הצהרתו של ברקת, מהווה כ-7.9% מהרווח הנקי השנתי לבדו של הבנק ב-2024, ופחות מ-3% אם בוחנים את שווי השוק. במונחים יחסיים, מדובר במחווה צנועה ממה שמכריזה התקשורת השיווקית.

בינואר 2025 השיק בנק הפועלים את אחד הקמפיינים האקטואליים והיומרניים של ברקת: "אלה" (או "Ella"), פלטפורמת AI שיווקית לבעלי עסקים, שמתוארת על-ידי הבנק כ"מנהלת שיווק AI שתפרסם בשבילכם את העסק". הקמפיין פותח בשיתוף עם הסטארט-אפ MARKETEAM.AI וכלל פרסומת בכיכובו של השחקן עמוס תמם והדמות "ד"ר שקשוקה" של בינו גבסו. הפרסומת אופיינה על-ידי גלובס כ"חדשה ושונה בנוף פרסומות הבנקים", שעוד בנקים מציגים בני אדם ופקידים זמינים, "בבנק הפועלים מקדמים את סוכנת הבינה המלאכותית".^[15][16]

הקמפיין נחל ביקורת חריפה. במאי 2025 פרסם המבקר עינב שיף בידיעות אחרונות ובאתר Ynet סקירה תחת הכותרת "מהפכה מלאכותית", שמסרה: "הבחירה לעשות פרסומת ב-AI היא רשלנית, הביצוע פזיז ומאכזב. גוף כמו בנק הפועלים לא יכול להוביל מהפכות כאלה". שיף כתב כי "בכמות המבוכה של פרסומת ה-AI החדשה של בנק הפועלים מתחרים רק הרווחים העצומים של הבנק (רווח נקי של 7.6 מיליארד שקל ב-2024. ברכות לזוכים). לא ברור מה עבר בראש של הבנק המכובד כשהחליט להעלות פרסומת זולה כל כך, שנראית רע כמו AI חינמי. בעצם, זה כן ברור: ישבו כמה אנשים והחליטו שזה 'מגניב' לעשות AI, מישהו זרק 'כולם עושים את זה עכשיו', ויאללה - הבנק דורס לא רק את הלקוחות, הוא דורס גם את תעשיית הפרסומות".^[4]

המבקר הוסיף ביקורת מהותית: "מילא אם זאת הייתה פרסומת למוצר טן שמנסה לבלוט בצורה חמודה, אבל בנק הוא גוף שאינו חמוד בשום צורה". הוא רמז לפער שבין פלטפורמת AI שפועלת לטובת בעלי עסקים - לקוחות פעילים של הבנק שמשלמים עמלות - לבין השימוש בה ככלי קידום שיווקי.^[4]

ב-28 באפריל 2025, ערב יום העצמאות ה-77, השיק הבנק קמפיין נוסף שכל כולו נוצר באמצעות AI: פרסומת נוסטלגית בכיכובו של עמוס תמם, ש"נראה מסתובב בתחנות בולטות בהיסטוריה הישראלית" ושר גרסה של השיר "בוא לגדול איתנו בבנק הפועלים" - שיר שגם הוא הופק על-ידי טכנולוגיית בינה מלאכותית. בקמפיין צוין כי הוא נוצר באמצעות חברת elevaitor ומשרד הפרסום גיתם BBDO.^[17]

ההסתמכות על AI כמסר שיווקי מרכזי בקמפיינים של 2025 התבצעה בתקופה שבה ברקת בעצמו הציג בכנסים את הטכנולוגיה כקפיצה היסטורית. בכנס Digital Fest 2024 הוא הצהיר: "פסיכולוג לומד שבע שנים ועולה מאות שקלים ל-40 דקות. מה אם מחר יגיע סוכן שנלביש עליו את כל הידע של פסיכולוג מנוסה והוא יהיה זמין ב-10 דולר בחודש?". ב-MAD 2023 הוא סיפר כי "המנכ"ל שלנו דב (קוטלר) היה במיקרוסופט בפגישה עם ביל גייטס, שאמר לו שזה כמו מהפכת הדפוס והמהפכה החקלאית". המסר היה כי הבנק מצוי בקדמת מהפכת ה-AI; הביצוע, על-פי הביקורת, השאיר את הלקוחות עם פרסומות "זולות כמו AI חינמי".^[18][19]

באוגוסט 2025 הוכרז ברקת על-ידי אתר השיווק "אייס" כ"איש השיווק של החודש". הכתבה משכה גל תגובות חריפות מקוראים, שמספר מהם פורסם תחת הכתבה - תגובות שמתחו ביקורת אישית על ברקת ועל ניהול השיווק שלו בבנק הפועלים.^[20]

אחת התגובות מסרה: "הבעיה הכי גדולה? הוא סוחב את כל הבנק למטה עם השטויות של השיווק שמבזבזים מלא כסף על קליק בייט ושטויות שלא מועילות לאף אחד". תגובה נוספת ניסחה זאת בחריפות יתרה: "דינוזאור מיושן לא עשה שום דבר משמעותי בעולם השיווק - פשוט גדל מכוח". תגובה שלישית: "איש קשקשן, לא יודע כלום - פשוט חופר וחופר וחופר. ממש מומלץ לא להתקע איתו ביחד בחדר - תצטרכו אחרי מפגש כזה קופסא שלמה של אספרין". ותגובה רביעית: "הוא כמו מנהל תקשורת שיווקית מימי הביניים. אפס הבנה בשיווק - תקוע עדיין בימי הביניים של פרסומת שלושים שניות בטלוויזיה - לקרוא לו איש שיווק זה עלבון לעולם השיווק".^[20]

ברור שתגובות באתר אינטרנט אינן מקור מהימן לעובדות, ושיש לקחת אותן כביקורת ציבורית בלתי מסודרת. אך הצטברותן בכתבה אחת על "איש השיווק של החודש" מספרת על דפוס: ההכרה התקשורתית של ברקת בקרב חברי הברנז'ה אינה עוברת בלי התנגדויות מהשטח. הפועלים הוא הבנק הגדול בישראל, והעדפות השיווק שלו משפיעות על מיליוני לקוחות; לכן ביקורת לא רחומה ממקצוענים אנונימיים אינה דבר שאפשר להתעלם ממנו.

הקריירה הציבורית של ברקת בבנק הפועלים מתקיימת על רקע ההיסטוריה הסבוכה של מעסיקתו. החלטות שיווקיות של ברקת מועברות לציבור ישראלי שזיכרון התאגיד שלו על הפועלים אינו רק רווחים - אלא גם פרשת העלמת מס היסטורית. בנק הפועלים סגר במאי 2020 פרשה זו עם משרד המשפטים האמריקאי בקנס של 875 מיליון דולר. הסכום הסופי, שלימים גדל לכ-3 מיליארד שקל, היה הקנס השני בגודלו אי-פעם שהוטל על בנק זר בארה"ב. כתב העובדות שפרסם משרד המשפטים האמריקאי חשף כי לפחות ארבעה מנהלים בכירים בבנק היו מעורבים ישירות בסיוע ללקוחות אמריקאים להעלים מסים, וכי בנק הפועלים שוויץ הציע "הלוואות גב על גב" כדי לאפשר לאזרחים אמריקאים גישה לכספים שלהם בארה"ב מבלי שרשויות המס יזהו זאת.^[21][22]

בעקבות הפרשה הוגשה תביעה ייצוגית נגד הבנק, נגד מנכ"ל לשעבר אריק פינטו, נגד שרי אריסון (בעלת השליטה דאז) ונגד דירקטורים שכיהנו בבנק מנובמבר 2017. התובעים טענו כי הבנק "לא דיווח לציבור המשקיעים ולבעלי המניות שלו על כך שהוא דוחה את הקץ ופועל באופן אקטיבי לחבל בחקירת הרשויות בארצות הברית". בנוסף, בנק הפועלים פנה לרשות המסים בישראל וביקש לקזז את הקנס מתשלומי המס שלו - כלומר, להפוך את אחריות הבנק לעבירה בארה"ב לעלות שיממנו משלם המסים הישראלי. הבקשה אושרה חלקית, על-פי דיווחי כלכליסט וכלכלסט.^[23][24]

מעבר לפרשה זו, התנהלות הבנק הולידה שורה של תביעות ייצוגיות. באוגוסט 2025, פחות מחצי שנה לפני כתיבת ערך זה, אישר בית המשפט המחוזי מרכז הסדר פשרה בתביעה ייצוגית נגד הבנק על "פיקדונות ללא תנועה" - חשבונות רדומים שהבנק לא איתר את בעליהם. הבנק ישלם 65 מיליון שקל. תביעה ייצוגית קודמת ב-2021 הסתיימה בקביעה שהבנק גבה "עמלת פקיד שלא כדין". פיצויים נוספים, על תרגום פעולות עמלות בעת העברות מט"ח, התקבלו בהסדרי פשרה.^[25][26]

אלה הם המסרים שעליהם נדרש מנהל השיווק של הבנק להתמודד. הצגת בנק הפועלים כ"מותג ישראלי אייקוני שמגדיר מחדש מה זו בנקאות יוזמת" - כפי שתיאר ברקת בכנס MAD ABOUT ISRAEL של גלובס ביולי 2025 - מתבצעת בנגד רקע של היסטוריה תאגידית שכוללת קנסות, תביעות ייצוגיות וניסיונות הסבת אחריות לנישומים.^[27]

שכר ברקת לא פורסם לציבור. עם זאת, ניתוח השכר במערכת הבנקאית מאפשר הקשר. חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים מ-2016 קבע תקרה של 2.5 מיליון שקל לשנה לעניין הוצאה מוכרת לחישוב מס. עבור המנכ"לים, השכר חורג מהסכום הזה: עלות שכרו של ידין ענתבי, מנכ"ל בנק הפועלים מאז סוף 2024 (החליף את דב קוטלר), עומדת על 3.83 מיליון שקל בשנה ב-2025. עלות שכרו של קוטלר ב-2023 הוסכמה ל-250 אלף שקל בחודש (3 מיליון שקל בשנה), בנוסף לבונוסים ולפיצויי אי-תחרות בני 6 חודשים.^[28][29]

סמנכ"לים בבנק הפועלים - וברקת ביניהם - מתוגמלים מתחת לתקרה זו, אך עדיין במונחים שמהווים פי שניים-שלושה מהשכר הממוצע במשק. גם הם משתתפים בתוכניות התגמול ההוני שאישר הבנק ב-2023, וזכאים לפיצויי אי-תחרות עם פרישה.

על רקע זה יש לקרוא את ההצהרות התדמיתיות של ברקת על האחריות החברתית של הבנק והקושי של הציבור. בכנס מדד המותגים 2024 הוא מסר את הגרסה שמופיעה בראש ערך זה: "ניהול מותגים בעתות משבר הוא תמיד אתגר שמחייב ארגונים לעשות את הדברים אחרת. מאז ה-7 באוקטובר יזמנו בבנק עשרות מהלכים שנועדו להקל, לקצר תהליכים או לסייע כספית עבור לקוחות שנפגעו". המסר נשמע נכון אך מתעלם מההקשר הרחב: הבנק שהוא משווק לציבור מציג רווח שנתי של 9.8 מיליארד שקל ב-2025, יחס תשואה על ההון של 13.8%-15%, ושכר בכירים שלפעמים מגיע לשיא של מאות אלפי שקלים בחודש.^[14]

ברקת בעצמו אמר בכנס: "תפקיד המותג הוא לאפשר המשך ניהול חיים נורמטיבי ורגיל למרות המלחמה". אך כאשר רווחי הבנק עולים, התשלומים שלו לעובדים בכירים גדלים, ותביעות ייצוגיות על עמלות וחשבונות רדומים מסתיימות בהסדרי פשרה של עשרות מיליוני שקלים, הקריאה הציבורית של הצהרה זו מקבלת משמעות שונה. "המשך חיים נורמטיבי" לציבור הלקוחות שמשלם עמלות לבנק הוא לא בהכרח אותו "נורמטיבי" של בנק שמרוויח כמעט 10 מיליארד שקל בשנה תוך פרסומות AI יצירתיות בעוד תושבי הצפון פוצו בכמה מאות שקלים.

1. הודעה לעיתונות: יגאל ברקת מונה לסמנכ"ל השיווק של בנק הפועלים (בנק הפועלים, אתר רשמי) 21 במרץ 2022 - מקור ראשוני
2. יגאל ברקת מונה לתפקיד סמנכ"ל השיווק של בנק הפועלים (כלכליסט) 13 במרץ 2022 - מקור משני
3. ועד הבורסה: סמנכ"ל השיווק מתפרץ על עובדים (כלכליסט, גולן חזני) 22 בדצמבר 2016 - מקור משני, פרשת התלונות
4. מהפכה מלאכותית (ידיעות אחרונות / Ynet, עינב שיף) מאי 2025 - מקור משני, ביקורת
5. יגאל ברקת מונה לסמנכ"ל השיווק של בנק הפועלים (מעריב) 13 במרץ 2022 - מקור משני
6. סמנכ"ל השיווק של ישראכרט עובר לפרטנר (כלכליסט) 2014 - מקור משני
7. קרוסלה בתפקיד סמנכ"ל השיווק בפרטנר: יגאל ברקת עוזב אחרי עשרה חודשים (דה-מארקר, אמיתי זיו) דצמבר 2014 - מקור משני
8. יגאל ברקת פורש מניהול יהושע TBWA. האם יעבור לבנק הפועלים? (גלובס) 7 במרץ 2022 - מקור משני, חשיפת קשרי קוטלר
9. הסטרטאפיסטיות כובשות את 8200 (Ynet) - מקור משני, יום הולדת 20 ליהושע TBWA
10. "בזמן מלחמה, מותג צריך להניח את כל השיקולים שלו בצד" (גלובס) יולי 2024 - מקור משני, ציטוטי ברקת על מלחמה
11. בעקבות המלחמה: בנק הפועלים דחה פירעון הלוואות בהיקף של 17.8 מיליארד שקל (כלכליסט) נובמבר 2023 - מקור משני
12. בנק הפועלים יעניק פטור מתשלום משכנתא לשלושה חודשים (בנק הפועלים, אתר רשמי) יוני 2024 - מקור ראשוני
13. הרווח השנתי של בנק הפועלים טיפס לשיא של 7.6 מיליארד שקל (כלכליסט) מרץ 2025 - מקור משני
14. דוחות בנק הפועלים 2025: רווח של 9.8 מיליארד ₪ (פוענת) מרץ 2026 - מקור משני
15. עמוס תמם וד"ר שקשוקה מציגים: זו מהפכת השירות של בנק הפועלים (אייס) ינואר 2025 - מקור משני
16. הפרסומת של בנק הפועלים עם ד"ר שקשוקה היא הזכורה ביותר השבוע (גלובס) פברואר 2025 - מקור משני
17. עמוס תמם בגרסת AI: בנק הפועלים בפרסומת חדשה לכבוד יום העצמאות (מעריב) אפריל 2025 - מקור משני
18. יגאל ברקת, בנק הפועלים: "סוכנים דיגיטליים הם כבר לא חלום" (דה-מארקר) נובמבר 2024 - מקור משני
19. יגאל ברקת, סמנכ"ל השיווק בבנק הפועלים: "צאו והיו ויקינגים" (גלובס) יולי 2023 - מקור משני
20. איש השיווק של החודש: יגאל ברקת, סמנכ"ל השיווק של בנק הפועלים (אייס) אוגוסט 2025 - מקור משני, תגובות גולשים
21. בנק הפועלים סגר את פרשת העלמות המס בארה"ב: ישלם קנס של 875 מיליון דולר (Ynet) מאי 2020 - מקור משני
22. בנק הפועלים סגר את פרשת העלמות המס: כתב העובדות חושף (כלכליסט) - מקור משני, פרטי פרשה
23. בקשה לייצוגית נגד בנק הפועלים, פינטו ואריסון (Ynet) מאי 2020 - מקור משני
24. כך תממן המדינה חלק מהקנס של בנק הפועלים לרשויות בארה"ב (כלכליסט) דצמבר 2022 - מקור משני
25. פשרה: בנק הפועלים יפצה בעלי חשבונות רדומים ב-65 מיליון שקל (כלכליסט) אוגוסט 2025 - מקור משני
26. בנק הפועלים הסתבך? אושרה תביעה ייצוגית נגד הבנק (אייס) אפריל 2021 - מקור משני
27. יגאל ברקת: "בנק הפועלים מגדיר מחדש מה זו בנקאות יוזמת" (גלובס) יולי 2025 - מקור משני
28. עלות שכרו של מנכ"ל בנק הפועלים ידין ענתבי ב-2025: 3.8 מיליון שקל (כלכליסט) אוקטובר 2024 - מקור משני
29. בנק הפועלים מעלה את גובה המענקים לבכירים (כלכליסט) אוקטובר 2023 - מקור משני