יוחנן ברויאר נולד ברחובות לרב מרדכי ברויאר, בתקופה ששימש כמורה בישיבת הדרום ברחובות. הוא למד בישיבת הר עציון, ולאחר מכן בישיבת נצח ישראל בירושלים אצל הרב ישראל זאב גוסטמן. את השכלתו האקדמית רכש בחוגים לתלמוד וללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנות ה־80 של המאה ה־20 הורה במכינה לתלמוד של החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית. הצטרף לחוג ללשון עברית ושימש בין היתר כראש החוג. שימש גם ראש היחידה להוראת עברית בבית הספר לתלמידי חוץ לארץ. כמו כן היה חוקר אורח באוניברסיטת קולומביה ומרצה אורח בישיבה יוניברסיטי שבניו־יורק ובאוניברסיטת ייל שבניו־הייבן.

פרופ' ברויאר נבחר לחבר יועץ של האקדמיה ללשון העברית בשנת 2000 ובשנת 2009 נבחר לחבר האקדמיה. שימש יושב־ראש הוועדה למילים בשימוש כללי, ועדת הפרסומים וועדת הדקדוק.

ברויאר מתגורר בירושלים. נשוי לשירה ברויאר, לשעבר מנהלת התיכון לבנות פלך בירושלים, ואב לארבע בנות.

מחקריו של פרופ' ברויאר עוסקים בלשון ספרות חז"ל, לשון התנאים ולשון האמוראים, בעברית של התלמוד הבבלי ובארמית הבבלית. כותב ומלמד גם על לשונו של עגנון. עבודת הדוקטורט שלו נכתבה בנושא "העברית בתלמוד הבבלי לפי כתבי היד של מסכת פסחים".

*פרס קוטשר (1980)

*פרס גולדה מאיר (1986)

*פרס ורבורג (1990)

*פרס רוזנטל (1992)

*העברית בתלמוד הבבלי: לפי כתבי היד של מסכת פסחים, ירושלים תשס"ב

*מארמית לעברית: שיטת התרגום בהלכות ראו, ירושלים תש"ף

*ספר הלכות ראו: והוא תרגום עברי קדום לספר הלכות פסוקות, ירושלים תשפ"א

*פעל ובינוני בתיאורי טקס במשנה, תרביץ נו (תשמ"ז), עמ' 299–326.

*על גלגולי לשון חז"ל בתלמוד הבבלי, מחקרי תלמוד, ב, קובץ מחקרים בתלמוד ובתחומים גובלים, ירושלים תשנ"ג, עמ' 91–126.

*גדול מרב רבי, גדול מרבי רבן, גדול מרבן שמו, תרביץ סו (תשנ"ז), עמ' 41–59.

*תפקיד המילית "קא" בארמית הבבלית, לשוננו ס (תשנ"ז), עמ' 73–94.

*הרכיב העברי בארמית של התלמוד הבבלי, לשוננו סב (תשנ"ט), עמ' 23–80.

*מוצאו והוראתו של הביטוי ממלא מקום, לשוננו סה (תשס"ג), עמ' 249–260.

*מחלוקת ניקוד וטעמים בחלוקת פסוקים, ספר היובל לרב מרדכי ברויאר, ירושלים תשנ"ב, עמ' 191–242.

*היסוד המקראי הסמוי בלשונו של עגנון, מחקרי ירושלים בספרות עברית כג (תש"ע), עמ' 215–254.

• מחקרים בלשון: ספר היובל ליוחנן ברויאר, כא-כב, תשפ"ה

*