יוסף לייטס
לידה1901 (בן 125)
⏱️ 1 דקות קריאה📅 עודכן: 01/03/2026

יוסף לייטס (בפולנית: Józef Lejtes, 22 בנובמבר 1901, ורשה – 27 במאי 1983, קליפורניה) היה מפיק, תסריטאי ובמאי קולנוע וטלוויזיה יהודי-פולני.

קורות חיים

לייטס היה בנם של יהודים מתבוללים, שעברו מרוסיה לפולין בסוף המאה ה-19. מילדותו גילה תחומי עניין אמנותיים - הוא למד בבית ספר למוזיקה, התבלט בציור והיה אורח תדיר בבתי הראינוע. למרות שהתנדב ב-1920 ולחם במלחמה הפולנית-סובייטית בקרב על ורשה נכלא במחנה המעצר יבלונה בשל יהדותו. בתום המלחמה החל בלימודי פילוסופיה ב ולאחר שנתיים עבר ללימודי כימיה. עקב התעניינותו הגוברת בקולנוע, נסע לווינה, שם הפך לעוזרו של מיכאי קרטש (לימים, מייקל קורטיז, במאי הסרט המצליח "קזבלנקה")

לייטס היה במאי מרכזי בהיסטוריה הקולנועית של פולין לפני מלחמת העולם השנייה. בשנת 1924, כשהוא רק בן 23, הקים לייטס חברה להפקת סרטים דוקומנטריים. סרטיו בפולין עסקו לרוב בקטעים מההיסטוריה הפולנית הלאומית. סרטו העלילתי המלא הראשון, "הוריקן", נעשה בשנת 1928, עסק ב"מרד ינואר" שהתרחש ב-1863, שבו הפולנים התקוממו נגד הרוסים.

לייטס הצטרף לצבא אנדרס והגיע בעזרתו לארץ ישראל. בשנת 1943 יצר במסגרת צוות הצילום הצבאי את הסרט "מלטרון לעזה" שלא שרד עד ימינו. בשנים 1944 ל-1947 ביים את "דמעת הנחמה הגדולה", המספר על שלושה לוחמי בריגדה המנסים לשכנע ניצול שואה מיואש כי צופן לו עתיד בארץ ישראל. בסוף 1946 החל בעבודה על סרט הקולנוע "בית אבי", לפי תסריט של מאיר לוין, בבימויו של הרברט קליין ובצילומו של זוכה פרס אוסקר, פלויד קרוסבי. הסרט דובר האנגלית הופק במימון הקק"ל במטרה לשמש כסרט הסברה ליהודי ארצות הברית. מטרתו הייתה להעלות את בעיית ניצולי השואה הנקלטים בארץ ישראל ובאותה הזדמנות להראות את נופי הארץ.

בשנת 1949 יצר את סרט הדרמה התיעודי "אין ברירה". בסרט השתתף מיכאל גור והמספר היה תיאודור ביקל.

בשנת 1952 היה הבמאי של הסרט "קריה נאמנה". זהו אחד מהסרטים העלילתיים הראשונים שנעשו בארץ. סיפור אודות קבוצת ילדים ניצולי השואה המגיעים לפנימיית כפר הנוער הציוני בירושלים ערב מלחמת העצמאות, ועל יחסם עם מדריכיהם על רקע המלחמה והמצור על ירושלים.

בתחילת שנות ה-50 היגר לבריטניה, בה יצר זמן קצר ומשם המשיך לארצות הברית, שם המשיך בקריירה כבמאי. התמקד בעיקר בהפקות לטלוויזיה, כגון הסדרה בוננזה והסדרה "אלפרד היצ'קוק מגיש".

לקריאה נוספת

*צ-ספר|מחבר=נורית גרץ|שם=מקהלה אחרת: ניצולי שואה, זרים ואחרים בקולנוע ובספרות הישראליים|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=עם עובד (אפקים) והאוניברסיטה הפתוחה|שנת הוצאה=תשס"ד – 2004|עמ=22, 28–29, 34 ועל פי המפתח|ISBN=9651316985 - על הסרט "דמעת הנחמה הגדולה"

קישורים חיצוניים

שתף:
✏️ הצע תיקון לערך זה

👤 זה הפרופיל שלי — בקש בעלות

רוצה לעדכן ולנהל את הפרופיל שלך?

⚠️ הצהרה: המידע באתר זה נאסף ממקורות ציבוריים. אם מצאת טעות או רוצה לעדכן את הערך שלך, אנא צור קשר.
📜 היסטוריית הערך (1 אירועים)
🆕
הערך נוצר
01/03/2026 21:54
יוסף לייטס (1901-1983) היה מפיק, תסריטאי ובמאי קולנוע וטלוויזיה יהודי-פולני, שהיה אחד הבמאים המרכזיים בהיסטוריה הקולנועית של פולין לפני מלחמת העולם השנייה. לאחר שהצטרף לצבא אנדרס והגיע לארץ ישראל, ביים בשנות הארבעים והחמישים מספר סרטים חשובים העוסקים בניצולי שואה ובתקופת מלחמת העצמאות, ביניהם "דמעת הנחמה הגדולה" (1944-1947) ו"קריה נאמנה" (1952). בתחילת שנות החמישים היגר לבריטניה ומשם לארצות הברית, שם המשיך בקריירה כבמאי טלוויזיה והפיק פרקים לסדרות מפורסמות כמו "בוננזה" ו"אלפרד היצ'קוק מגיש".

ניתוח

יוסף לייטס היה דמות מרכזית בקולנוע הפולני בין שתי מלחמות העולם ותרם תרומה משמעותית להתפתחות הקולנוע הישראלי בשנותיו המוקדמות, כאשר קריירתו משקפת את המסע הטרגי של יוצרים יהודיים באירופה ובארץ ישראל במאה העשרים. לאחר שהחל כעוזרו של מיכאל קרטש בווינה והקים חברת הפקות בפולין בגיל צעיר, ביים לייטס סרטים המתמקדים בהיסטוריה הלאומית הפולנית ובמיוחד במרד ינואר של 1863 בסרטו "הוריקן" משנת 1928. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הצטרף לצבא אנדרס והגיע לארץ ישראל, שם יצר סרטים חשובים העוסקים בניצולי שואה ובהקמת המדינה, כמו "דמעת הנחמה הגדולה" ו"קריה נאמנה", שנחשבים למוקדמים בקולנוע העברי ומתעדים את תהליך הקליטה וההתמודדות עם הטראומה. בשנות החמישים המשיך את דרכו בבריטניה ובארצות הברית, שם עבד בטלוויזיה על הפקות מצליחות כמו "בוננזה" ו"אלפרד היצ'קוק מגיש", והוכיח את רב־גוניותו כיוצר.

אהבת?

(היה הראשון לדרג!)