אודות יורם ראב״ד
כל מה שמעניין ואין באתר ויקיפדיה אודות יורם ראב״ד בעריכת כתבי מיקיפדיה והגולשים
יורם ראב״ד הוא עורך דין ישראלי העוסק במשפט מסחרי, תאגידים, מיזוגים ורכישות, נדל'ן ועסקאות בינלאומיות. הוא שותף וחבר ועדת הניהול של פירמת עורכי הדין שבלת ושות'. לפני המיזוג עם שבלת עמד בראש משרד ראב״ד, מגריזו, בנקל ושות', שאותו הקים בראשית שנות ה-90. לצד עבודתו המשפטית היה מעורב בפעילות פוליטית וציבורית, שימש עורך דינו ויועצו של ראש הממשלה אריאל שרון, השתתף במגעים קואליציוניים ובהקמת מפלגת קדימה, ומכהן כקונסול הכבוד של ליבריה בישראל.[1][4]
רקע אישי והשכלה
ראב״ד נולד בירושלים. אביו עבד כבקטריולוג בבנק הדם של בית החולים הדסה ואמו עסקה בקשרי חוץ עם יהדות התפוצות במסגרת קרן קיימת לישראל. כשהיה בן שמונה נפטרו שני הוריו בהפרש זמן קצר. לאחר מותם עבר עם אחיו הבכור לכפר הנוער הדסים, שבו התגורר ולמד במשך כחמש שנים. בהמשך עבר לתל אביב והתגורר אצל סבתו. בראיון לגלובס סיפר כי את בחינות הבגרות השלים באופן עצמאי לאחר שעזב את המסגרת התיכונית הרגילה.[2]
לאחר גיוסו לצה'ל השתתף ראב״ד בקורס טיס ובהמשך עבר ליחידה מודיעינית. לאחר שחרורו למד משפטים באוניברסיטת תל אביב, וב-1982 סיים תואר ראשון במשפטים. במהלך לימודיו עבד בעבודות שונות לצורך מימון מחייתו. את התמחותו החל במשרד הרצוג, פוקס, נאמן ושות', ובהמשך עבר למשרד מ. פירון ושות', שבו התקדם ממתמחה לעורך דין שכיר ולשותף.[1][2]
קריירה משפטית
בשנת 1991 פרש ראב״ד ממשרד מ. פירון והקים משרד עצמאי שהתמקד במשפט מסחרי. לדבריו, ההחלטה התקבלה לאחר כחמש שנות עבודה במשרד, בתקופה שבה הוזהר כי שוק עריכת הדין רווי וכי יתקשה לבנות בסיס לקוחות ללא השתייכות למשפחות עסקיות או לרשתות הקשרים של הממסד המשפטי בתל אביב. המשרד גדל בהדרגה, ובשנים שלאחר מכן הצטרפו אליו עורכי הדין דוד מגריזו ויוסי בנקל. הפירמה פעלה בשם ראב״ד, מגריזו, בנקל ושות'.[2]
תחומי הפעילות של ראב״ד כוללים ליווי עסקאות מסחריות, מיזוגים ורכישות, הנפקות ציבוריות ופרטיות, ארגון מחדש של תאגידים, נדל'ן ועסקאות חוצות גבולות. הוא עסק גם בייצוג חברות יפניות שפעלו בישראל וחברות ישראליות שפעלו ביפן. משרדו ייצג לאורך השנים חברות, קבוצות עסקיות וגופים ציבוריים, ובהם בנק הפועלים, קבוצת אשטרום, עמידר, אלביט מערכות, מקורות, סלקום, אלרון, חיפה כימיקלים, חברת נמלי ישראל ומשפחות דנקנר וגינדי. הרשימה השתנתה לאורך השנים וחלק מהלקוחות יוצגו בידי שותפים אחרים במשרד ולא בידי ראב״ד אישית.[1][5][7]
ראב״ד היה מעורב בייעוץ בעסקאות ובהליכים מסחריים בולטים, ובהם עסקאות הקשורות לקבוצת דנקנר, ייצוג חברות תשתית ונדל'ן וליווי פעילות בינלאומית. לצד עבודתו כעורך דין תיאר את תפקידו גם כייעוץ עסקי המבוסס על שילוב בין ידע משפטי, היכרות עם מקבלי החלטות ויכולת לקדם מגעים מול גופים ציבוריים ועסקיים. בראיונות עמו הדגיש כי פתיחת דלתות באמצעות קשרים אינה מחליפה את העבודה המשפטית ואת הצורך לספק שירות מקצועי ללקוח.[2][5]
המיזוג עם שבלת
בסוף 2017 נכנס לתוקף מיזוג בין משרד שבלת ושות' לבין ראב״ד, מגריזו, בנקל ושות'. בעת המיזוג העסיק שבלת כ-160 עורכי דין ומשרד ראב״ד כ-50 עורכי דין. הפירמה הממוזגת מנתה כ-210 עורכי דין, מהם כ-60 שותפים, ונכנסה לקבוצת המשרדים הגדולים בישראל. ראב״ד ניהל את המגעים למיזוג מטעם משרדו והצטרף לוועדת הניהול של הפירמה המאוחדת.[3]
במסגרת שבלת ממשיך ראב״ד לעסוק במשפט מסחרי, תאגידים, מיזוגים ורכישות, נדל'ן ופעילות משפטית הקשורה ליפן ולמדינות במזרח התיכון ובמפרץ הפרסי. באתר הפירמה הוא מוצג כשותף וכחבר ועדת הניהול. פעילותו כוללת ייעוץ בעסקאות מורכבות בישראל ובחו'ל, ליווי חברות זרות הפועלות בישראל וליווי חברות ישראליות בפעילותן בשווקים בינלאומיים.[1]
פעילות פוליטית וייעוץ לאריאל שרון
הקשר בין ראב״ד לאריאל שרון החל בסוף שנת 2000, כאשר שרון, שכיהן אז כיו'ר הליכוד, פנה אליו לקבלת ייעוץ משפטי אישי. ראב״ד סיפר כי הבהיר בפגישתם הראשונה שדעותיו הפוליטיות שונות מאלו של שרון. הקשר המשפטי התפתח לקשר אישי, וראב״ד נעשה אחד מיועציו הקרובים של שרון וחבר בפורום החווה, קבוצה מצומצמת של יועצים ואנשי אמון שנפגשה עמו בחוות שקמים. הוא ייצג את שרון ואת בני משפחתו בעניינים אזרחיים ומשפטיים והופיע בשמם בתקשורת בפרשות שבהן נדרשה תגובה משפטית.[2][7][8]
ב-2004 מינה שרון את ראב״ד לעמוד בראש צוות המשא ומתן להרחבת הקואליציה. בהמשך היה ראב״ד מעורב בהקמת מפלגת קדימה. לפי תיאורו, הוא ניסח את טיוטת תקנון המפלגה, טיפל בהגשתה לרשם המפלגות ובהתנגדויות שנלוו לרישום. פעילות זו נעשתה לצד עבודתו הפרטית כעורך דין, ולא במסגרת תפקיד נבחר או משרה בשירות המדינה.[1][2]
לאחר תקופת שרון המשיך ראב״ד לפעול כיועץ בזירה הפוליטית. בשנת 2008 הצטרף לצוות יועציה של ציפי לבני וניהל לצדו של ישראל מימון מגעים קואליציוניים בניסיון להקים ממשלה בראשותה. בשנים 2006-2008 השתתף בסדרת שיחות לא רשמיות בין ישראלים לפלסטינים שנערכו בחסות ממשלת ספרד. על פי אתר שבלת, מטרת השיחות הייתה לגבש הבנות בין ממשלת אהוד אולמרט להנהגת הרשות הפלסטינית.[1][2][7]
תפקידים ציבוריים ודיפלומטיים
ביולי 2020 מונה ראב״ד לקונסול הכבוד של ליבריה בישראל. המינוי ניתן מטעם נשיא ליבריה ג'ורג' ואה, ובטקס במשרד החוץ השתתפו נשיא המדינה ראובן ריבלין ושר החוץ גבי אשכנזי. ליבריה מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל, אך בעת המינוי לא הפעילה שגרירות בישראל. קודם למינוי קיים ראב״ד קשרים עם נציגי הממשל הליברי ונפגש עם הנשיאה לשעבר אלן ג'ונסון-סירליף ועם הנשיא ואה בביקוריהם בישראל.[4]
ראב״ד מכהן כיו'ר אריק - עמותת אריאל שרון למנהיגות. הוא חבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב ובחבר הנאמנים של הפקולטה למשפטים, ושימש חבר דירקטוריון בפרויקט מסע. בעבר כיהן כשופט בבית הדין הארצי למשמעת של לשכת עורכי הדין והיה חבר בוועדת הפרס להנצחת נשיאי המדינה וראשי ממשלותיה. הוא השתתף גם בוועדות ציבוריות, ובהן ועדה שעסקה ברפורמה בענף הכדורגל בישראל.[1]
סוגיות במהלך הקריירה
במרץ 2005 דיווח ידיעות אחרונות כי משרד ראב״ד, מגריזו, בנקל נשכר בידי מפעל הפיס לטיפול בשני עניינים מסחריים, בתקופה שבה ראב״ד היה פרקליטו של ראש הממשלה שרון. בדיווח צוין כי יו'ר מפעל הפיס מונה לתפקידו בידי שרון ונחשב מקורב לבנו עמרי. מפעל הפיס מסר כי לא מדובר במינוי של ראב״ד ליועץ משפטי קבוע, אלא בשכירת שירותי המשרד לטיפול נקודתי בנושאים שבתחום מומחיותו. ראב״ד מסר כי המשרד טיפל בגיוס אג'ח ובכתיבת מכרז להפעלת מכונות הימורים, וכי הוא עצמו לא טיפל בשני הנושאים.[6]
קשריו של ראב״ד עם פוליטיקאים, בעלי הון וחברות גדולות עמדו במוקד של פרופילים עיתונאיים שעסקו בחיבור שבין עבודתו המשפטית לבין רשת הקשרים הציבורית שלו. בראיון מ-2008 אמר כי לא יהיה נכון לטעון שלקשריו הפוליטיים לא היה חלק בצמיחת משרדו, והעריך שחלק מהלקוחות בחרו בו משום שהיה מוכר כעורך דינו של ראש הממשלה. בראיון לכלכליסט ב-2014 אמר כי הוא מכיר את המערכת הממשלתית ויודע לפתוח דלתות ולעקוף חסמים ביורוקרטיים, אך הוסיף כי לאחר יצירת הקשר נדרש המשרד להוכיח את יכולתו המקצועית.[2][5]
ראב״ד ושותפו יוסי בנקל ייצגו במשך שנים את איש העסקים דני דנקנר. במסגרת חקירת פרשת בנק הפועלים ביקשה המחלקה הכלכלית בפרקליטות להגביל את העברת חומרי החקירה אליהם, בטענה שהם עשויים לשמש עדי תביעה. השניים עתרו לבג'ץ נגד ההגבלה, והיא שונתה לאחר הדיון. ראב״ד ובנקל מתחו בהמשך ביקורת פומבית על התנהלות הפרקליטות בתיק ועל השימוש במעצרים ובהליכי חקירה בעבירות צווארון לבן. הדברים נאמרו במסגרת תפקידם כסנגורים וכמייצגי לקוחות, ולא תוארו בפרסומים כהליך פלילי או משמעתי שנוהל נגד ראב״ד עצמו.[5][7]
הכרה מקצועית
בשנת 2003 נבחר ראב״ד על ידי עיתון הארץ כאחד מעורכי הדין המצליחים של השנה, וב-2004 נכלל ברשימת מאה האנשים המשפיעים בכלכלה הישראלית של TheMarker. הכרה זו התבססה על פעילותו בתחום המשפט המסחרי, מעורבותו בעסקאות גדולות וקשריו עם חברות, בעלי שליטה ואנשי ציבור. בשנים שלאחר מכן המשיך להופיע בדירוגים ובראיונות שעסקו בעורכי הדין המסחריים הבולטים בישראל.[1][5]
מקורות
- יורם ראב״ד - עורכי דין שבלת (אתר שבלת ושות') נצפה ביולי 2026
- הצלחתי, למרות שלא באתי מהקליקה התל-אביבית (גלובס) 4 בספטמבר 2008
- מיזוג גדול בענף עריכת הדין: משרד שבלת מתמזג עם ראב״ד מגריזו בנקל (כלכליסט) 3 בינואר 2018
- עו'ד יורם ראב״ד מונה לקונסול כבוד של ליבריה בישראל (כלכליסט) 16 ביולי 2020
- העליהום על מצליחנים בישראל עבר כל גבול (כלכליסט) 28 בפברואר 2014
- פרקליטו של שרון קיבל עבודה ממפעל הפיס (ynet) 30 במרץ 2005
- יורם ראב״ד: עורך הדין והחבר הקרוב של דנקנר (גלובס) 4 במרץ 2010
- יורם ראב״ד: אריק היה מורה דרך ומדינאי יותר משהיה פוליטיקאי (כלכליסט) 11 בינואר 2014