מאגר המידע המבני של קיימברידג’
⏱️ 1 דקות קריאה📅 עודכן: 01/03/2026

מאגר המידע המבני של קיימברידג' (באנגלית: Cambridge Structural Database או בראשי תיבות CSD) הוא מאגר מידע ממוחשב המכיל, נכון ל-2010, את תיאור המבנה הגבישי של מעל ל-400,000 מולקולות קטנות. מדענים עושים שימוש בקריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן של גביש בודד על מנת לקבוע את מבנה הגביש של המולקולה. לאחר שהמבנה מפוענח נשמר המידע על המבנה בקובץ במבנה קובץ CIF (ראשי תיבות Crystallographic Information File – קובץ מידע קריסטלוגרפי) ומאוחסן ב-CSD. מדענים אחרים יכולים לחקור ולאחזר את המבנים ממאגר המידע.

המידע כולל את הסימטריה של חבורת הסימטריות המרחבית של המופע הגבישי, הפרמטרים של תא היחידה, והקואורדינאטות היחסיות של כל האטומים בתא היחידה בתלת־ממד.

חוקרים יכולים להשתמש ב-CSD על מנת להשוות בין מידע קיים לבין מידע שהושג מגבישים שגידלו במעבדה. המידע יכול לשמש על מנת ליצור תמונה או אנימציה של המבנה במגוון סוג תוכנות כדוגמת atoms, powdercell וכו'.

ניתן גם לחשב מה יכולה להיות התבנית התאורטית של עקיפה באבקה. אפשרות זו חשובה במיוחד מסיבות אנליטיות משום שהיא מאפשרת את זיהוי המופעים המצויים בתערובת האבקה הגבישית מבלי שנדרש לגדל גבישים.

המידע ב-CSD נאסף ומתוחזק על ידי מרכז המידע הקריסטלוגרפי של קיימברידג' (Cambridge Crystallographic Data Centre או בראשי תיבות CCDC) – ארגון קריסטלוגרפי שמקום מושבו בקיימברידג', אנגליה. זהו מוסד ללא כוונת רווח שתפקידו העיקרי הוא לאסוף ולתחזק את ה-CSD. הארגון גם מבצע אנליזה על מאגר המידע לתועלת הקהילה המדעית, וכמו כן כותב ומפיץ תוכנה על מנת לאפשר לאחרים לבצע מחקרים דומים. אף על פי שיש לארגון קשר הדוק לאוניברסיטה – הוא מאפשר לימודים לתארים מתקדמים במחקר – הוא כבר אינו חלק ממנה באופן רשמי.

היסטוריה

את ה-CCDC הקימה ד"ר אולגה קנרד מהמחלקה של כימיה אורגנית, אי-אורגנית ותאורטית שבאוניברסיטת קיימברידג' באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20, אבל קודם להקמת המאגר המחושב ניהלה ד"ר קנרד במשך שנים רבות מאגר ידני של מבנים של מולקולות. היוזמה לרעיון הייתה של הקריסטלוגרף הבריטי ג'ון דזמונד ברנל שפגש את אולגה קנרד בכנס של החברה המלכותית ב-1948. הוא הציע לקנרד, שעבדה אז במכון הלאומי למחקר מדעי, לרכז את כל המידע על המבנים, משום שהאמין ששילוב מידע ממחקרים אינדיבידואלים באופן שיטתי יוביל לתובנות חדשות. קנרד פיתחה שיטה לקטלוג המבנים המבוססת על שימוש בכרטיסים מנוקבים. כמה שנים אחר כך כשלקנרד היו כ-300 מבנים הציע ברנל כי תוציא אותם בספר. ב-1965 הקימה קנרד את מרכז המידע הקריסטלוגרפי של קיימברידג', ועמדה בראשו עד צאתה לגמלאות ב-1997.

קישורים חיצוניים

  • * מרכז המידע הקריסטלוגרפי של קיימברידג'

הערות שוליים

שתף:
✏️ הצע תיקון לערך זה

👤 זה הפרופיל שלי — בקש בעלות

רוצה לעדכן ולנהל את הפרופיל שלך?

⚠️ הצהרה: המידע באתר זה נאסף ממקורות ציבוריים. אם מצאת טעות או רוצה לעדכן את הערך שלך, אנא צור קשר.
📜 היסטוריית הערך (1 אירועים)
🆕
הערך נוצר
01/03/2026 21:54
מאגר המידע המבני של קיימברידג' (CSD) הוא מאגר מידע ממוחשב המכיל את תיאור המבנה הגבישי של מעל 400,000 מולקולות קטנות, כאשר המידע נאסף באמצעות קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן ומאוחסן בקבצי CIF. המאגר מאפשר לחוקרים להשוות מידע, ליצור תמונות ואנימציות של מבנים, ולחשב תבניות תאורטיות של עקיפה באבקה לצורך זיהוי מופעים גבישיים מבלי לגדל גבישים. את המאגר הקימה ד"ר אולגה קנרד באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20, והוא מתוחזק על ידי מרכז המידע הקריסטלוגרפי של קיימברידג' (CCDC), ארגון ללא כוונת רווח שמקומו בקיימברידג', אנגליה.

ניתוח

מאגר המידע המבני של קיימברידג' מהווה אחד ממקורות המידע המרכזיים והחשובים ביותר בתחום הקריסטלוגרפיה והכימיה המבנית, כאשר השפעתו על המחקר המדעי העולמי היא עצומה ורב-תחומית, החל מכימיה אורגנית ואי-אורגנית ועד לפיתוח תרופות ומדעי החומרים, והוא משמש ככלי עבודה יומיומי לאלפי חוקרים ברחבי העולם המבצעים השוואות מבניות, אימות תוצאות ניסוי וניתוחים סטטיסטיים של מבני גבישים, כאשר צמיחתו המתמשכת ממאות אלפי מבנים למעל מיליון מבנים כיום הופכת אותו למשאב חיוני לקהילה המדעית, והיסטוריה הייחודית שלו המתחילה ממאגר ידני של כרטיסים מנוקבים שיצרה ד"ר אולגה קנרד בהשראת ג'ון דזמונד ברנל בשנות הארבעים ועד למאגר ממוחשב מתוחכם כיום, משקפת את המהפכה הדיגיטלית במדע ואת חשיבות האיסוף השיטתי של מידע מדעי, כאשר המרכז הקריסטלוגרפי של קיימברידג' שמנהל את המאגר ממשיך לשמש דוגמה למוסד מדעי ללא מטרות רווח שתרומתו למדע עולמי היא בלתי מוערכת

אהבת?

(היה הראשון לדרג!)