משפט קושי (תורת הטורים)
⏱️ 1 דקות קריאה📅 עודכן: 01/03/2026

משפט קושי לטורים קובע שמכפלה של טורים מתכנסים בהחלט, כאשר מפרשים אותה כטור, מתכנסת בהחלט אף היא, וסכומה הוא מכפלת הסכומים של הטורים.

ניסוח פורמלי

יהיו sum_{n=0}^infty a_n ו-sum_{n=0}^infty b_n טורים מתכנסים בהחלט ל-A ול-B בהתאמה, אפוא הטור sum_{i,j in mathbb N} a_ib_j מתכנס אף הוא בהחלט וסכומו הוא AB. אלא שטור הוא סכום של סדרה, וכדי שלסכום המכפלות תהיה משמעות של טור, יש לסדר את הרכיבים a_ib_j בסדר כלשהו, למשל כך שהרכיבים עם i+j קטן יותר מופיעים מוקדם יותר.

משפט מרטן

משפט קושי עוסק בטור המכפלה ללא סדר מוגדר על האיברים. הוא קרוב ברוחו למשפט מרטן, העוסק באותו טור עם סדר האיברים הטבעי, כדלקמן. יהיו sum_{n=0}^infty a_n ו-sum_{n=0}^infty b_n טורים מתכנסים, שאחד מהם מתכנס בהחלט. אז הטור שמוגדר sum_{n=0}^{infty} (sum_{i=0}^{n}a_ib_{n-i}) מתכנס אף הוא בהחלט וסכומו הוא AB.

הקשר בין שני הטורים הוא שהטור המתואר במשפט מרטן מתקבל מהטור המתואר במשפט קושי באמצעות הכנסת סוגריים לסידור נתון של הטור. בדרך כלל הכנסת סוגריים לטור ניתנת ללא שינוי הסכום, אם מספר האיברים בכל סוגריים חסום והאיבר הכללי שואף לאפס או אם כל האיברים בכל סוגריים שווי-סימן. משפט מרטן קובע שהכנסת סוגריים לטור המתואר במשפט קושי מותרת בהינתן הסדר המתואר ללא התנאים הללו.

הוכחה של משפט קושי

כדי להוכיח שהטור sum_{i,j in mathbb N} a_ib_j מתכנס בהחלט נבחר סידור כלשהו של טור הערכים המוחלטים sum_{i,j in mathbb N} left| a_ib_j right| (כדוגמת הקונבולוציה שהוזכרה לעיל); כעת מכיוון שכל האיברים של טור הערכים המוחלטים אי-שליליים, הרי שסדרת הסכומים החלקיים עולה, ולפיכך מספיק להראות שהיא חסומה כדי להסיק שהיא מתכנסת. נניח כי נתון סכום חלקי כלשהו, אפשר לחסום כל סכום חלקי של טור המכפלה באמצעות מכפלת הסכומים החלקיים (sum_{i=0}^n left| a_i right|) (sum_{j=0}^n left |b_j right|), כאשר n הוא אינדקס מקסימלי בין כל איבר בסכום החלקי הנתון של המכפלה. ביטוי זה חוסם את הסכום החלקי מכיוון שכל הקומבינציות של המכפלות האפשריות מופיעות בו, והוא כמובן חסום על ידי המכפלה left( sum_{n=0}^infty left| a_n right| right) left( sum_{n=0}^infty left| b_n right| right). מכאן שהטור sum_{i,j in mathbb N} a_ib_j מתכנס בהחלט ובפרט מתכנס, כלומר סדרת הסכומים החלקיים שלו (בסידור כלשהו) היא סדרה מתכנסת.

מהעובדה שמדובר בסדרה מתכנסת נובע שכל תת-סדרה שלה מתכנסת לאותו גבול, ולכן מספיק למצוא תת-סדרה כלשהי שמתכנסת ל-AB. אם מתבוננים בסידור של איברי המכפלה מהצורה הבאה: a_0b_0+(a_0b_1+a_1b_1+a_1b_0)+(a_0b_2+a_1b_2+a_2b_2+a_2b_1+a_2b_0)+..., ולוקחים תת-סדרה מהצורה sum_{i=0}^n b_i sum_{j=0}^n a_j, ניתן להסיק שהגבול ב-n ששואף לאינסוף הוא AB.

שתף:
✏️ הצע תיקון לערך זה

👤 זה הפרופיל שלי — בקש בעלות

רוצה לעדכן ולנהל את הפרופיל שלך?

⚠️ הצהרה: מצאתם טעות? עדכנו את הערך
📜 היסטוריית הערך (1 אירועים)
🆕
הערך נוצר
01/03/2026 21:54
משפט קושי לטורים קובע שמכפלה של שני טורים מתכנסים בהחלט מתכנסת בהחלט אף היא לסכום השווה למכפלת הסכומים של הטורים המקוריים, כאשר מפרשים את המכפלה כטור של כל המכפלות האפשריות בסדר כלשהו. המשפט קרוב למשפט מרטן, העוסק באותה מכפלה עם סדר ספציפי של האיברים ומניח התכנסות רגילה של שני הטורים כאשר אחד מהם מתכנס בהחלט. ההוכחה מבוססת על הראיה שסדרת הסכומים החלקיים חסומה על ידי מכפלת סכומי הערכים המוחלטים, ועל מציאת תת-סדרה של הסכומים החלקיים המתכנסת למכפלת הסכומים.

שאלות נפוצות

מה קובע משפט קושי לטורים?
משפט קושי לטורים קובע שמכפלה של טורים מתכנסים בהחלט, כאשר מפרשים אותה כטור, מתכנסת בהחלט אף היא, וסכומה הוא מכפלת הסכומים של הטורים.
מה ההבדל בין משפט קושי למשפט מרטן?
משפט קושי עוסק בטור המכפלה ללא סדר מוגדר על האיברים, בעוד משפט מרטן עוסק באותו טור עם סדר האיברים הטבעי. הטור במשפט מרטן מתקבל מהטור במשפט קושי באמצעות הכנסת סוגריים לסידור נתון.
מה התנאים הנדרשים במשפט מרטן?
במשפט מרטן נדרשים שני טורים מתכנסים, כאשר אחד מהם לפחות מתכנס בהחלט. אז הטור שמוגדר כסכום הקונבולוציה מתכנס אף הוא בהחלט וסכומו הוא מכפלת הסכומים.
איך מוכיחים שטור המכפלה במשפט קושי מתכנס בהחלט?
בוחרים סידור כלשהו של טור הערכים המוחלטים ומראים שסדרת הסכומים החלקיים חסומה. כל סכום חלקי חסום על ידי מכפלת הסכומים החלקיים של הטורים המקוריים, שחסומה על ידי מכפלת סכומי הטורים המוחלטים.
איך מוכיחים שסכום טור המכפלה במשפט קושי שווה ל-AB?
מהעובדה שמדובר בסדרה מתכנסת נובע שכל תת-סדרה מתכנסת לאותו גבול. מסדרים את איברי המכפלה בצורה מסוימת ולוקחים תת-סדרה מהצורה של מכפלת סכומים חלקיים, שהגבול שלה כאשר n שואף לאינסוף הוא AB.

הידעת?

  • משפט קושי קובע שמכפלה של טורים מתכנסים בהחלט מתכנסת בהחלט אף היא, וסכומה הוא מכפלת הסכומים של הטורים
  • משפט מרטן עוסק באותו טור כמו משפט קושי אך עם סדר איברים טבעי, ודורש שאחד מהטורים מתכנס בהחלט בלבד ולא שניהם
  • הטור במשפט מרטן מתקבל מהטור במשפט קושי באמצעות הכנסת סוגריים לסידור נתון של הטור
  • ההוכחה של משפט קושי מבוססת על הראיה שסדרת הסכומים החלקיים עולה וחסומה על ידי המכפלה של סכומי הערכים המוחלטים של שני הטורים המקוריים
  • כדי שלסכום המכפלות תהיה משמעות של טור, יש לסדר את הרכיבים בסדר כלשהו, למשל כך שהרכיבים עם אינדקס סכום קטן יותר מופיעים מוקדם יותר

ניתוח

משפט קושי לטורים, שפותח על ידי אוגוסטין לואי קושי במאה ה-19, מהווה אבן דרך מרכזית בהבנת התכנסות מכפלות של טורים אינסופיים ובהקמת היסודות הריגורוזיים של האנליזה המתמטית. המשפט קובע שמכפלה של שני טורים מתכנסים בהחלט מניבה טור המתכנס בהחלט למכפלת הסכומים המקוריים, ללא תלות בסדר האיברים, ובכך מספק תשובה מלאה לשאלה מתי ניתן לבצע פעולות אלגבריות על טורים אינסופיים כפי שמבצעים על סכומים סופיים. המשפט קשור קשר הדוק למשפט מרטן, שעוסק באותה מכפלה עם סדר איברים ספציפי ומקל בתנאי ההתכנסות, ושניהם יחד יצרו תשתית תיאורטית לעבודה עם קונבולוציות ומכפלות פורמליות. ההשפעה של משפט קושי חורגת מעבר לתורת הטורים הקלאסית והוא משמש כלי יסוד באנליזה פונקציונלית, בתורת הפונקציות האנליטיות, בתורת המשוואות הדיפרנציאליות ובחקר טורי חזקות, כאשר הוא מאפשר מניפולציות אלגבריות על אובייקטים אינסופיים תוך שמירה על קורקטיות מתמטית.

אהבת?

(היה הראשון לדרג!)