אודות ניסים גוזלן

ניסים גוזלן (נולד ב-30 בינואר 1965) הוא מנהל ציבורי וראש עיריית באר יעקב, שכיהן בתפקיד זה משנת 2003. במהלך כהונתו הרחיק לכת בהשפעתו על התפתחות היישוב, גורם להגדלתו המהירה ולקידום פרויקטים תשתיתיים משמעותיים בצפון הקשר למדינה.

השכלה וציוני דרך ראשוניים

גוזלן גדל בעיר לוד בחברת הוריו דינה ויוסי, שהגיעו עולים ממרוקו. בתקופת נעוריו השתתף פעילותם בחטיבת צופים מקומית, ולאחר מכן התגייס לשרותו צה"ל. במהלך שירותו הצבאי עבר הכשרה בשייטת 13, נפצע, והוא בהמשך שובץ בפלוגת גולני גיבורנו של ממלא-המקום הלבנוני. לאחר שחרורו מהצבא התקשר לתנועת הליכוד בלוד, כשלאחריו שימש כחלק מצוות הסברה בתקופת כהונתו של מקסים לוי.

בשנות השמונים עבד בתחום הביטוח, והתמחה בעיקר בייעוץ עבור חברות תחבורה וחברי משאיות. בשנת 1989 עברו משפחתו לבאר יעקב, ונישא למלי. לשניהם שני בנים.

פעילות בתרגול מקומי וכניסה לעירייה

עם הגיעו לבאר יעקב התחבר גוזלן לסניף הליכוד המקומי וקם כעיתון פעיל. בבחירות שנת 1993 לראשות הרשות כיהן כיו"ר מטה הנוער של מועמד יואב רפאל. חמש שנים לאחר מכן, בבחירות 1998, התמודד לראשונה בעצמאות באמצעות הרשימה "ים - תושבים למען באר יעקב", אשר זכתה בשני מנדטים. במרוצה זה עמד גוזלן בחזית המאבק כנגד הוראת שר הפנים אברהם פורז לפרקה של העיר וחלוקתה בין רמלה ונס ציונה.

בחירות וביעוד בראשות הרשות

בשנת 2003 נבחר גוזלן לראשונה לראשות העירייה המקומית. בקדנציה השנייה (2008) הרחיק לכת בהצבעה משכנעת של 77% מן הבוחרים. בבחירות שנת 2013 חידש את מנדטו שלישית עם רוב של 58%.

תפקידים מינהליים ממלכתיים

לאורך שני העשורים האחרונים כיהן גוזלן בתפקידים מרובים בתחום השלטון המקומי. הוא שימש כגזבר הוועדה המקומית מצפה אפק (2004 עד היום), ודירקטור בחברת פיתוח משאבי אנוש בשלטון המקומי ובחברת הפיתוח שלה. כמו כן, היה חברו בתאגיד איגוד ערים איילון לביוב.

ממצאי מבקר המדינה ואתגרים משפטיים

בדוח שפורסם בשנת 2010 חשף מבקר המדינה ליקויים חמורים בתפקוד הרשות המקומית. הדו"ח הצביע על "תפקוד לקוי ביותר של המועצה המקומית בקבלת עובדים לשורותיה" וחשף אי-סדרים שנמשכו במשך שנים רבות.

בשנת 2013, בעקבות משבר שהנובע מניהול כלכלי וארגוני בעייתי, מונה חשב מלווה, זאב רקנאטי (רו"ח), להנהלת ההבראה. באותו תקופה הוצת רכבו של גוזלן כתולעת של הלחצים הפוליטיים.

בשנת 2011 אישר משרד הפנים תקציב להקמת מרכז קהילתי לקהילה האתיופית, אך במקביל הוציא צו הריסה למבנה שכבר נבנה, מה שהוביל להליכים משפטיים כנגד המועצה וגורמיה. בית המשפט הרשיע את גוזלן באחריות שילוחית על בניה בניגוד להוראות חוק התכנון והבניה, עד שלבסוף הוצא היתר בדיעבד והצו בוטל.

בדוח משנת 2017 חזר מבקר המדינה וביקר בעוד בפני שלטון מקומי כולל באר יעקב, וקבע כי "רווחה ברשות תרבות של תפקוד לקוי ואי-תקינות מינהלית העלולה להגיע עד כדי פגיעה בטוהר המידות". הדוח ציין מקרים של העסקת קרובי משפחה שלא כדין, הקצאת מקרקעין בעלי חריגות משפטיות וניגודי עניינים של נבחרים.

הדור החדש ופיתוח עירוני

בשנת 2011 ביצע גוזלן את מסקנות ועדת טרכטנברג בנושא גני ילדים בתקדימיות גדולה. בעוד לרפורמה הקצו הממשלה תקופה של שלוש שנים, באר יעקב הספיקה לתת מענה לכל הילדים מגיל שלוש כבר בשנה הראשונה.

בתקופת כהונתו חלה התרחבות דרמטית בעיר: מספר התושבים גדל פי ארבעה, לעומת כ-5,000 בתחילת כהונתו להיום למעלה מ-20,000. הוכרה בעיר כיישוב עם השיעור הגבוה ביותר של הגירה חיובית בארץ, וברבע הראשון של 2015 נמנתה בראש היישובים בהתחלות בנייה. שלוש שכונות חדשות קמו בתקופה זו: חתני פרס ישראל, פארק המושבה וצמרות המושבה. הדירוג החברתי-כלכלי של היישוב טפח מרמה 5 (אשכול נמוך) לרמה 7 (אשכול גבוה).

תשתיות וביוב

לאפשור הקמת שכונות חדשות, דרש גוזלן הקמת רשת מעבודות ביוב מקיפה. בשנת 2004 חיבר הוא את באר יעקב למתקן טיהול השפכים איילון, פרויקט שמומן כולו מתקציב הרשות בעלות של כ-60 מיליון שקלים. הסכום זה משוחזר לאחריה דרך הסכם קורה-בקו הגג הלאחר שנים.

תשתיות תחבורה וקישוריות

גוזלן פעל להרחבת הנגישות התעבורתית ליישוב ולהפחתת צפיפות התנועה. בשנת 2006, במשיתוף ציבורי עם שר התחבורה שאול מופז, היה חלק מוועדת ההנהלה של כביש 431, ובה נוצרו שתי נקודות חיבור מצפון ומערב לכביש 43 וקישור דרומי דרך דרך מרגולין. בשנת 2009 הושקעו משאבים בהיקף משמעותי בתשתיות פיזיות, וכן הוקמו שתי חילופי מפלסים שהביאו לכמה בתנועה. זו הקריא ברורה לפעילותו לקידום הקו החום של הרכבת הקלה, שתעבור דרך לוד, רמלה, באר יעקב וראשון לציון בהיקף השקעה של 5 מיליארד שקלים.

הסכם גבולות והסכם גג

לאחר מלחמה משפטית ומדינית של 12 שנה מול עיריית ראשון לציון, משרד הפנים ורמ"י (הממלא מקום לרמ"י), הביא גוזלן להסכם גבולות בשנת 2016 לפיו מסרה באר יעקב 76% משטחי מחנה צריפין. ההסכם על הגדולים הוביל, בחודש יוני 2017, לחתימה על הסכם קורה-בקו, אשר קובע תוכנית לבנייה של 12,000 יחידות דיור חדשות לצד 1.5 מיליון מטר רבוע של אזורי טכנולוגיה גבוהה, תעסוקה ומלאכה. ההסכם מוערך בכ-4 מיליארד שקלים, מתוכם ניצל גוזלן למעלה מ-500 מיליון שקלים למימון תשתיות הנדסיות והשקעות להנדסת-קדמית בתוך השכונות הקיימות לטובת קידום פארקים, מוסדות חינוך ובניינים ציבוריים לתרבות וספורט.

חינוך והתפתחות ציבורית

בשנת 2017 נפתח בבאר יעקב תיכון ראשון מסוגו בעלות של הרשת "עתיד", תיכון "נווה נחום".

תוכנית מתאר וחזון עתידי

בימים אלה מקדם גוזלן תוכנית מתאר לשנת 2030 בועדה המחוזית, אשר מציעה תמונה של עיר חכמה ומיוחדת בעלת למעלה מ-100,000 תושבים, ובה שילוב של טכנולוגיה מודרנית ותכנון עירוני קידמי.

בשנת 2021, זכתה באר יעקב לסטטוס עיר.