חללית

| שם = סויוז TM

| תמונה = 250px

| כיתוב = חללית סויוז-TM עוגנת בתחנת החלל מיר

| ייעוד = נשיאת אסטרונאוטים למסלול LEO

| יצרן = תאגיד הטילים והחלל אנרגיה

| ארץ ייצור =

| צוות = 3

| סטטוס = לא בשימוש

| מפעיל = תוכנית החלל הרוסית

| משגר = סויוז Uסויוז U2

| יחידות שיוצרו = 34

| טיסה ראשונה = 21 במאי 1986 (סויוז TM-1)

| טיסה אחרונה = 25 באפריל 2002 (סויוז TM-34)

| משימות = 34

| משך פעילות מתוכנן = 180 ימים (חצי שנה)

| טווח פעולה = מסלול LEO

| מסה = 7,250 ק"ג

| נפח מגורים = 9 מטרים מעוקבים

| אורך = 7.48 מטרים

| קוטר = 2.26 מטרים

| מוטת כנפיים = 10.6 מטרים

| כוח = 600 וואט בממוצע

| מנועים = KTDU-80 (6.19 קילו ניוטון)

הסויוז-TM, הגרסה הרביעית של חלליות הסויוז, שימשה להבאת קוסמונאוטים לתחנת החלל מיר ולתחנת החלל הבינלאומית בין השנים 1986-2002.

השינויים הבסיסיים בחללית Soyuz TM קשורים ביישום הדרישות להגדלת טווח הפרמטרים האנתרופומטריים של הצוות עד לערכים המקובלים על תנאי האסטרונאוט האמריקני, ועם העלאת רמת ההגנה על הצוות מפני עומסי הלם על ידי הפחתת מהירויות הנחיתה ושיפור הלם- קליטת כיסאותיה. הסדר מחדש של ציוד נעשה באזורים מעל ומתחת לכיסאות DM (מודול הירידה) המאפשר להכיל כיסאות ואסטרונאוטים ארוכים יותר עם אנתרופומטריה מוגברת ולהגדיל את שטח המעבר דרך בקיעת הגישה. בפרט, לוח בקרה חדש פחת בגובהו, מותקנים מכלול ייבוש קירור חדש, מערכת אחסון נתונים ומערכות חדשות או משונות אחרות. בוצעו שינויים במערך ציוד נחיתה: שניים מתוך 6 מנועי נחיתה רכים (SLE) הוחלפו בשני מנועי שלושה מצבים חדשים (SLE-M). לצמצום טעויות המדידה, הוחלף הגובה של קקטוס-1V במכשיר Kaktus-2V חדש.

לסויוז-TM נוספה מערכת היפגשות ועגינה חדשה ומשופרת, מערכות תקשורת ומצנחים ומנוע לנחיתת חירום. מערכת ההיפגשות והעגינה "קורס" אפשרה לחללית לתמרן לבד בלי שהתחנה תצטרך גם לתמרן כדי שהחללית תוכל לעגון בתחנה (כמו שהיה בדגמים מוקדמים יותר). כמות הדלק הוגדלה ל-880 ק"ג. משך פעילות בחלל נותר ללא שינוי - 180 ימים.

המשימה האחרונה של הסויוז-TM שוגרה ב-25 באפריל 2002 ונחתה ב-10 בנובמבר 2002. בסך הכל היו 34 שיגורים מהם השיגור הראשון היה ללא צוות. כל השיגורים היו מוצלחים. כל השיגורים בוצעו מקוסמודרום בייקונור בעזרת משגר מדגם "סויוז U".