עמי בן חיים

המידע הביוגרפי הפומבי על עמי בן חיים דל באופן יוצא דופן למנכ'ל של תאגיד ציבורי בסדר גודל כזה. לא ידועים לציבור פרטים בסיסיים כגון גילו, השכלתו, רקע מקצועי מוקדם, או אופן מינויו לתפקיד. אתר מי כרמל כולל דף "דבר המנכ'ל" אך ללא קורות חיים או פרטים אישיים.^[4]

היעדר מידע זה בולט במיוחד לאור העובדה שתאגידי מים הם גופים ציבוריים הפועלים מכוח חוק תאגידי מים וביוב (התשס'א-2001) ומפוקחים על ידי רשות המים. מנכ'ל שמנהל תקציב שנתי של כ-380 מיליון שקל (134 מיליון פיתוח + 245 מיליון תפעול)^[5] ומשרת רבע מיליון תושבים, צפוי לעמוד ברמת שקיפות גבוהה יותר.

עמי בן חיים שימש כמנכ'ל מכון הטיהור של איגוד ערים אזור חיפה לביוב לפחות משנת 2003. בכתבת גלובס מדצמבר 2003, דווח כי "מנהל המכון, עמי בן-חיים" הציג את תקציב המכון לטיהור מי שופכין לשנת 2004, שעמד על 46.7 מיליון שקל. באותו דיווח ציין בן חיים כי עד אותו מועד הושקעו 184 מיליון שקל בפיתוח ובהרחבת המכון.^[1]

בשנת 2011 המשיך בן חיים לכהן כמנכ'ל האיגוד, כאשר פירט בישיבת מועצת האיגוד את תקציב הפיתוח שעמד על 59.8 מיליון שקל.^[6]

בשנת 2018 דווח בכלכליסט כי איגוד ערים חיפה לביוב מקדם גיוס חוב של חצי מיליארד שקל לשדרוג והרחבת מכון הטיהור. תוכנית השדרוג, שאושרה על ידי רשות המים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, נוהלה תחת הנהגתו של בן חיים.^[7] לאחר מעברו למי כרמל, מנכ'ל האיגוד שהחליפו, עדי שטרנברג, ציין את "תרומתו של מנכ'ל המט'ש הקודם, עמי בן חיים, לקידום פרויקט השדרוג וההרחבה".^[8]

הקמת התאגיד ותקופת ההקמה

תאגיד מי כרמל הוקם על ידי עיריית חיפה בהתאם לחוק תאגידי מים וביוב (2001), והחל לפעול בינואר 2010. בן חיים מונה למנכ'ל מראשית פעילות התאגיד. התאגיד משרת כ-120 אלף צרכנים - כ-260 אלף תושבים, אלפי עסקים, משרדי ממשלה, מלונות, מפעלי תעשייה ומתקני צבא.^[4]

תוכנית חומש ותשתיות

בשנים 2021-2025 ביצע התאגיד תוכנית חומש בהיקף של כ-500 מיליון שקל, שכללה שדרוג תשתיות מים וביוב, החלפת מדי מים, שיקום קווי מים ראשיים ופיתוח מערכות בקרה. התקציב השנתי של התאגיד עומד על כ-245 מיליון שקל לתפעול שוטף ו-134 מיליון שקל לפיתוח (בשנת 2025).^[5]

התאגיד נמצא בעיצומו של פרויקט החלפת 120 אלף מדי מים למדי מים חכמים בעלי יכולת קריאה מרחוק (קר'מ), בעלות של 70 מיליון שקל. עד תחילת 2025 הוחלפו כ-62 אלף מדים, והיעד הוא סיום ההחלפה עד סוף 2026.^[9]

פחת מים

התאגיד מדווח על הישג בהורדת פחת המים (מים שאובדים עקב דליפות) ל-5.5%, נמוך מהממוצע הארצי העומד על כ-8%.^[10] נתון זה מוצג על ידי התאגיד כהישג משמעותי. יש לציין כי נתוני הפחת מדווחים על ידי התאגיד עצמו.

ב-14 במאי 2019 דיווחה אודיה שווץ ברדיו חיפה (107.5FM) כי שתיים מבעלות התפקידים הבכירים בתאגיד התפטרו: סמנכ'לית הכספים אמירה עמיר והיועצת המשפטית רונית תושייה, אף היא בדרגת סמנכ'ל.^[3]

גורם פנימי בתאגיד מסר לרדיו חיפה: "יש יחסים עכורים בין חלק מהעובדים לבין המנכ'ל, עמי בן חיים. היו'ר החדש, איזי ענבר כנראה לא הצליח לגשר על הפערים כמו שעשה קודמו, אודי אדמתי. יש אווירה לא נעימה שגרמה לשתיים האלה לקום וללכת. אף אחד לא ניסה אפילו לשכנע אותן להישאר".^[3]

מתאגיד מי כרמל נמסר בתגובה: "מדובר בסערה בכוס מים. היועצת המשפטית לא התפטרה אלא ביקשה דיון בתנאי העסקתה ונקבעה לה פגישה עם היו'ר. סמנכ'לית הכספים ביקשה להתקדם לתפקיד בכיר יותר שהוצע לה".^[3]

הפרשה מעלה שאלות: התפטרות בו-זמנית של שתי בכירות בכירות - סמנכ'לית הכספים והיועצת המשפטית - אינה אירוע שגרתי. בתאגיד ציבורי, היועצת המשפטית היא גורם מפקח פנימי מרכזי, ועזיבתה על רקע "אווירה לא נעימה" מעוררת שאלות לגבי סביבת העבודה הניהולית בתאגיד.

תאגיד מי כרמל הוקם על ידי עיריית חיפה ונשלט על ידה. הקשר הדוק זה בא לידי ביטוי בהחלפת יו'ר הדירקטוריון: בפברואר-מרס 2026, לאחר שתי קדנציות של יצחק (איזי) ענבר, מונה דוד לוריא - שהוא מנכ'ל עיריית חיפה - ליו'ר דירקטוריון התאגיד.^[11]

מינוי מנכ'ל העירייה ליו'ר דירקטוריון תאגיד המים מעורר שאלה לגבי עצמאות הפיקוח: התאגיד אמור לפעול באופן עצמאי מהרשות המקומית שהקימה אותו, בעוד שמינוי כזה יוצר קשר ישיר בין ההנהלה הבכירה של העירייה לגוף שאמור להיות מפוקח על ידה. דפוס דומה של "דלת מסתובבת" בין עירייה לתאגיד מעורר חשש לניגוד עניינים מבני.

דובר תאגיד מי כרמל הוא אופיר שפיגל, המנהל את משרד "אופיר שפיגל - תקשורת וקשרי ממשל בע'מ" מרמת ישי. שפיגל הוא גם לוביסט רשום בכנסת ישראל. הפעלת שירותי דוברות של תאגיד ציבורי באמצעות משרד יח"צ חיצוני שהוא גם לוביסט - במקום דובר פנימי - מעוררת שאלות לגבי הפרדה בין קשרי ציבור ופעילות פוליטית.^[4]

תאגיד מי כרמל מתמודד עם מספר אתגרים. בשנת 2025 התמודד עם סתימות ביוב בעלות של מיליוני שקלים בשנה, הנגרמות בעיקר מהשלכת מגבונים למערכת הביוב.^[12] בנוסף, במהלך מבצע "עם כלביא" (2024-2025) נדרש התאגיד לפעול תחת אש ולשקם תשתיות שנפגעו.^[13]

תקציב הפיתוח לשנת 2025 עומד על 134 מיליון שקל, שאושר פה אחד על ידי הדירקטוריון. הוא כולל פרויקטים כגון הסטת מי שפכים למכון טיהור בניר עציון, השלמת מרכז מים זמר, בריכות מים חדשות ועוד.^[5]

מי כרמל הוא תאגיד ציבורי שתקציבו השנתי הכולל עולה על 370 מיליון שקל, ומנכ'לו מכהן כבר למעלה מ-15 שנה (ולפני כן ניהל גוף ציבורי קשור במשך שנים נוספות). למרות זאת, אין בנמצא מידע פומבי על תנאי ההעסקה של המנכ'ל, שכרו, או תהליך מינויו המקורי. אין דוחות ביקורת פומביים זמינים באופן נגיש לציבור הרחב, ודף ההנהלה באתר התאגיד מציג רשימת שמות ללא קורות חיים או רקע מקצועי.^[4]