ינובר התאמן בקבוצת מכבי צפון תל אביב בהדרכת טוביה מיורצ'יק.

בתחרות שנערכה ב-22 במרץ 1947 קבע ינובר בקפיצה לגובה שיא ישראלי חדש של 1.79.5 מטר.

בתחרות שנערכה בתל אביב בתחילת אפריל 1948 זכה ינובר במדליית זהב בקרב עשר בשיא ישראלי חדש של 5259 נקודות (100: 11.2 שניות, רוחק: 6.17 מטר, ברזל: 11.44 מטר, גובה: 1.65 מטר, 400: 59.2 שניות, 110 משוכות: 17.3 שניות, דיסקוס: 33.67 מטר, מוט: 3.06 מטר, כידון: 44.45 מטר, 1500: 5:35.3 דקות). שיא זה החזיק מעמד 6 שנים ונשבר על ידי דוד קושניר. חודש לאחר מכן, באליפות ישראל באתלטיקה הוא זכה בשתי מדליות זהב, בקפיצה במוט בשיא ישראלי חדש של 3.23 מטר, שיפור לשיא הקודם בן ה-9 שנים של ליפשיץ ממכבי חיפה (3.20 מטר) ובקפיצה לרוחק בתוצאה של 6.49 מטר.

בתחרות האתלטיקה של המכביה השלישית שנערכה באוקטובר 1950 זכה ינובר ב-3 מדליות, 2 כסף ו-1 ארד. מדליות כסף, בריצת 110 מטר משוכות אחרי ספילקין מדרום אפריקה (15.5 שניות) ולפני צ'רנוק מארצות הברית (17.6 שניות) ובקפיצה במוט בשיא ישראלי חדש של 3.42 מטר, אחרי מרטין קוריק מארצות הברית (3.70 מטר) ולפני קלויזנר מישראל (3.00 מטר). מדליית ארד, בריצת 200 מטר משוכות בתוצאה של 28.0 שניות, אחרי צ'רנוק (26.3 שניות) וספילקין (26.4 שניות).

בתחרות שנערכה באנקרה שבטורקיה ב-17 ביוני 1952 זכה ינובר במדליית זהב בקפיצה במוט בשיא ישראל חדש של 3.70 מטר. שיא זה נשבר לאחר 10 שנים על ידי יצחק לוי (3.72 מטר).

לאחר מלחמת ששת הימים נסע ינובר לשליחות בארצות הברית מטעם "מכבי", להדרכת נוער במועדוני ספורט בניו יורק.

ביולי 1972 הגיע ינובר לישראל בראש משלחת נוער אמריקאי יהודי לפסטיבל בינלאומי שנערך בבית ברל. שבועיים לאחר מכן לקה בהתקף לב ונפטר. הותיר אישה, בתיה, ושני בנים. נקבר בבית הקברות הישן בן ציון בנתניה.

• ריצת 110 מטר משוכות: 16.8 שניות (1953) שיא ישראלי בעבר
• קפיצה לגובה: 1.79.5 מטר (1947) שיא ישראלי בעבר
• קפיצה במוט: 3.70 מטר (1952) שיא ישראלי בעבר
• קרב עשר: 5259 נקודות (1948)