יצירת אמנות

|שם=צקפר אפור

|שם בשפת המקור=

|תמונה=250px

|אמן=אריה ארוך

|תאריך יצירה=1966

|טכניקה וחומרים=טכניקה מעורבת על עץ

|אורך=85

|רוחב=70

|מוזיאון=אוסף יוסף חכמי

|עיר=

|קואורדינטות=

|סוג היצירה=ציור

"צָקְפַר" היא שמה של סדרת ציורים, שנוצרה בין השנים 1961-1966, מאת הצייר הישראלי אריה ארוך. סדרת העבודות, המבוססות על דימוי של מגף, ידועה בהיותה סמל לתפנית אמנותית ביצירתו של ארוך, ולמושג ה"מופשט הקונקרטי" שפיתח.

למרות שארוך טען כי השם "צקפר" הוא חסר משמעות, הרי סדרת העבודות מכילה דימוי משותף - צורה של מעין מגף הנתון בתוך מסגרת אובאלית. בעוד שבציור המוקדם "מגף" (1962), מאוסף גבי בראון, בולט עדיין הדימוי הפיגורטיבי של הנושא, הרי בעבודות אחרות מן הסדרה ארוך יצר מעין וריאציה על מוטיב זה. בראיון בכתב העת "קו" הסביר ארוך את המקור האיקונוגרפי לציור:

[...] את הצקפר ציירתי בחמש צורות. ואגב, בשלט הרוסי היה כתוב אולי 'מתקן נעליים' מעליו או בגופו. עובדה היא שה'צקפרים' עמדו בחדרי, והופיע דן בן אמוץ - זה היה בשוודיה ב-1962 - ואמר לי: 'אתה יודע מה זה מזכיר לי? שלטים ברוסיה'. רציתי לנשק אותו. זהו סיפורו של 'צקפר'.[...] וכדי להשיב לשאלתך: את הקשר שבין ה'צקפר' שבצורה הסגלגלה לבין דיוקן אבי מ-1955 ימצאו אחרים|מקור=קו 6 (1966)

במאמר "ארוך: 2x2=5" משנת 1972 חידד אדם ברוך את המשמעות של הצורות ביצירותיו של ארוך כנשאים של זיכרון:

:

ציטוט|תוכן=עכשיו 'אגריפס' יצור מופשט לגמרי, שירד מנכסיו. קודם-לכן היה רחוב; הפעם הוא מייצג את מה שנידמה לאריה ארוך כרחוב. כפי שהמגף של הסנדלר, שהיה מגף של סנדלר הוא עכשיו חארקוב כולה, מין צורה שארוך מדמה שהיא חארקוב כולה.|מרכאות=לא

מרדכי עומר תיאר את משמעות סדרת הציורים כשילוב שבין מלאכה ורוח. ארוך, על פי עומר, משתמש בזכרונות ילדותו כדרך להגיע אל משמעות דתית ומטאפיזית של תיקון עולם. ה"צקפר" מתפקד כאן כאפשרות "מתן שם חסר פשר למה שאי אפשר לבטאו במילים, כמו בשפה דתית - המיסטית והמגית"

ב-8 באוקטובר 1998 נמכר הציור "צקפר אפור" במכירה פומבית של בית המכירות סותובי'ס בישראל. שווי הציור הוערך אז ב-40,000-60,000 דולר והוא נמכר ליוסף חכמי תמורת 101,500 דולר.