| רג'א זעאתרה | |
|---|---|
| תפקיד נוכחי | חבר מועצת העיר חיפה |
| סיעה | חד'ש (החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון) |
| תפקידים במועצה | יו'ר הוועדה לענייני החברה הערבית (מינוי שבוטל בחלקו), חבר קואליציה לשעבר |
| פעילות מפלגתית | מזכיר סניף חד'ש בחיפה, חבר המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק'י) |
| סטטוס פוליטי-ביקורתי | מינויו לסגן ראש העיר בוטל פעמיים (2018, 2024) בגין התבטאויות שנתפסו כתמיכה בארגוני טרור, הושעה בעבר ממפלגתו בגין איומים (2016) |
רג'א זעאתרה הוא פוליטיקאי מוניציפלי ואיש ציבור המכהן כחבר מועצת העיר חיפה וכיושב ראש סיעת חד'ש (החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון) בעיר. לאורך שנות פעילותו הציבורית, מיצב עצמו זעאתרה כאחד הקולות הבולטים והשנויים ביותר במחלוקת בייצוג החברה הערבית בחיפה. התבטאויותיו הרדיקליות הכוללות תמיכה מוצהרת בתנועת החרם (BDS), השוואות בין הציונות לארגון דאעש, וסירוב להגדיר את חמאס וחיזבאללה כארגוני טרור, הפכו אותו למוקד קבוע של סערות לאומיות והתערבויות חסרות תקדים של שרי ממשלה בפוליטיקה המקומית.[1][2]
מסלולו הפוליטי במועצת העיר התאפיין בשורה של משברים קואליציוניים, ששיאם בשתי קדנציות עוקבות שבהן היה מיועד להתמנות לתפקיד סגן ראש עיריית חיפה – מינויים שסוכלו. בשנת 2018, תחת ראש העיר עינת קליש רותם, אולץ זעאתרה לסגת מהתפקיד בעקבות לחץ כבד מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ואיומים בסנקציות תקציביות על העירייה. תרחיש דומה, המעיד על מעמדו הציבורי הבעייתי בקרב הזרם המרכזי בישראל, חזר על עצמו באפריל 2024; ראש העיר יונה יהב, שחתם עמו על הסכם למינויו כסגן, הודיע על ביטול המינוי ימים ספורים לאחר מכן עקב ביקורת ציבורית נרחבת וגינויים מצד שרי הימין.[3][4]
לצד המאבקים הפוליטיים-מדיניים שהוביל במליאת העירייה (ובהם עימותים חזיתיים מול משטרת ישראל במהלך אירועי "שומר החומות"), כהונתו של זעאתרה לוותה במספר פרשיות הנוגעות להתנהלותו האישית והניהולית. בשנת 2016 הושעה זעאתרה זמנית מתפקידיו במפלגתו בעקבות חשיפת טענות על מסכת איומים שהפעיל נגד פעילה חברתית, ובשנת 2023 הוצא צו פירוק רשמי לעמותה שאותה ייסד ("חיראק") בגין אי-סדרים ואי דיווח לרשם העמותות. למרות זאת, הוא זכה להצלחה במישור המשפטי, כאשר במאי 2024 פסק בית המשפט פיצויים לטובתו בתביעת לשון הרע נגד חבר מועצה מהימין שכינה אותו "תומך טרור".[5][6][7]
רקע אישי ותחילת הדרך בזירה הפוליטית
▶
צמיחה במק'י ופעילות למען חרם (BDS)
▶
רג'א זעאתרה צמח מתוך שורות תנועות הנוער והסטודנטים של המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק'י) וסיעת חד'ש. במהלך השנים, טרם כניסתו הרשמית למועצת העיר, תפקד כדובר, אסטרטג, ואיש יחסי ציבור של המפלגה ברמה הלאומית, והיה למקורבו של חבר הכנסת איימן עודה. מבחינה אידאולוגית, אימץ זעאתרה קו אנטי-ציוני מובהק. הוא עמד בעברו מאחורי הקמת ארגון "מטה החרם 48", שנועד לקדם את סוגיית החרם (BDS) על מדינת ישראל ומוסדותיה בקרב אזרחי ישראל הערבים. התבטאויותיו באותן שנים, כגון האמירה ש"דאעש למד את פשעיו מהתנועה הציונית", קיבעו את מעמדו בסמן השמאלי-רדיקלי של המפה הפוליטית.[1]
פרשת האיומים וההשעיה מחד'ש (2016)
▶
הקריירה הפוליטית המוקדמת של זעאתרה לוותה במשבר משמעותי שחשף פערים בין הרטוריקה הערכית של מפלגתו לבין התנהלותו האישית. בדצמבר 2016, נחשפה באתר "שיחה מקומית" פרשה חמורה במסגרתה הועלו טענות לפיהן זעאתרה הפעיל אלימות מילולית ואיומים כלפי פעילה פוליטית חברתית, תוך איום לכאורה לחשוף פרטים אינטימיים מעברה המיני במטרה להשתיקה ולפגוע בשמה הטוב בדיונים פנימיים.[8]
החשיפה עוררה טלטלה בתוך חוגי השמאל הרדיקלי והתנועות הפמיניסטיות. לאור חומרת הטענות והלחץ הציבורי הפנימי, נאלצה הנהגת המפלגה הקומוניסטית (מק'י) לנקוט צעד משמעתי חריג, והודיעה על השעייתו הזמנית של זעאתרה מכל תפקידיו הרשמיים והייצוגיים במפלגה. פרשה זו העיבה על תדמיתו הציבורית, אך לא מנעה את שיקומו המהיר בתוך מוסדות המפלגה ואת הצבתו בראש רשימת חד'ש למועצת העיר חיפה זמן קצר לאחר מכן.[8]
פירוק עמותת "חיראק" והביקורת הציבורית
▶
מעבר לפעילותו המפלגתית, זעאתרה פעל גם בזירת המגזר השלישי. הוא היה המייסד של עמותת "חיראק - מרכז לקידום השכלה גבוהה בחברה הערבית", אשר שמה לה למטרה לקדם סטודנטים ערבים. אולם, התנהלותה המנהלית של העמותה נתקלה בכשלים חמורים. במאי 2023, הגישה יחידת האכיפה והבקרה ברשות התאגידים (משרד המשפטים) בקשה רשמית למתן צו פירוק לעמותה. עילת הפירוק התבססה על ליקויים משמעותיים בהתנהלות והיעדר דיווחים כספיים כמתחייב בחוק. בעקבות כך, חבר המועצה יואב רמתי (מהציונות הדתית) קפץ על ההזדמנות למתוח ביקורת על יריבו, והצהיר לתקשורת כי הוא "מברך על ההחלטה" וכי לטענתו "עמותה זו פעלה באופן מסית כנגד מדינת ישראל ומוסדותיה".[5]
סערת סגנות ראש העיר בקדנציית קליש-רותם (2018)
▶
ההסכם הקואליציוני והתבטאויות העבר
▶
בבחירות המוניציפליות של סוף שנת 2018 הוביל זעאתרה את סיעת חד'ש בחיפה למנדט במועצה. לאחר ניצחונה של ד'ר עינת קליש רותם בבחירות לראשות העיר, היא חתמה עם חד'ש על הסכם קואליציוני, שבמרכזו סעיף המבטיח לזעאתרה את תפקיד סגן ראש העיר (בשכר) במחצית השנייה של הקדנציה. פרסום ההסכם גרם לרעידת אדמה פוליטית חסרת תקדים בישראל.[9]
עם פרסום דבר המינוי המיועד, הציפו כלי התקשורת וארגוני ימין (דוגמת "אם תרצו") שלל התבטאויות וראיונות של זעאתרה מהעבר. נחשף כי בפאנל פומבי שנערך באוניברסיטת בר-אילן, סירב זעאתרה פעם אחר פעם להגדיר את חמאס וחיזבאללה כארגוני טרור, וטען כי מדובר ב"תנועות התנגדות לגיטימיות של עמים תחת כיבוש". עמדות אלו, בשילוב תמיכתו הגלויה בשליט הסורי בשאר אל-אסד ובחרם על ישראל, הפכו את סוגיית מינויו לבעיה לאומית.[9]
לחץ הממשלה ואיומי הסנקציות
▶
הסערה סביב מינויו של זעאתרה חצתה במהירות את גבולות חיפה והגיעה לשולחן הממשלה. שרת התרבות דאז, מירי רגב, תקפה בחריפות את קליש רותם והצהירה כי "זעאתרה יכול לשמש סגן של חסן נסראללה, לא של ראש עיר בישראל". שר הפנים, אריה דרעי, הגדיל לעשות ואיים להפעיל סנקציות מנהליות ולמנוע את אישור תקני השכר של עיריית חיפה אם המינוי ייצא לפועל, בנימוק שמדובר בסיכון ביטחוני. השיא התרחש כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו התערב אישית בפרשה, ובהצהרה בישיבת ממשלה פומבית דרש מקליש רותם לבטל לאלתר את מינויו של ה"תומך בחיזבאללה וחמאס".[10]
הוויתור הפומבי והסירוב להתנצל
▶
חרף הגיבוי הראשוני שהעניקה לו קליש רותם, הלחץ הממשלתי הכבד והחשש משיתוק כלכלי של עיריית חיפה עשו את שלהם. ב-12 בדצמבר 2018 כינס זעאתרה מסיבת עיתונאים סוערת בחיפה, בה הודיע רשמית כי הוא מוותר על תפקיד סגן ראש העיר. עם זאת, הוא הקפיד לשמור על קו לעומתי וסירב בתוקף להתנצל או לחזור בו מאמירותיו. "אני לא מתנצל, למי שנמצא תחת כיבוש יש זכות להתנגד", הכריז מול המצלמות. לטענתו, הוויתור נעשה אך ורק כדי למנוע את "הענשת תושבי חיפה על ידי ממשלת הימין". במקומו מונתה לתפקיד מספר שתיים ברשימתו, שהירה שלבי. למרות שוויתר על התואר, זעאתרה נשאר איש החזק של חד'ש בקואליציה.[10]
אירועי שומר החומות ועימותים מול המשטרה (2021)
▶
דו'ח "משטרת האפרטהייד" וטענות לאפליה
▶
במאי 2021, במהלך מבצע "שומר החומות" והמהומות בערים המעורבות, הציב עצמו זעאתרה בחזית העימות מול גורמי האכיפה בחיפה. הוא גיבש והגיש לראש העיר קליש רותם דו'ח מאשים, שזכה לתהודה רבה, תחת הכותרת "אלימות המשטרה בחיפה והמעצרים הפוליטיים". בצעד חריג לאיש קואליציה מכהן, תקף זעאתרה במסמך את משטרת ישראל וכינה אותה "משטרת אפרטהייד".[11]
לטענת זעאתרה בדו'ח, המשטרה ביצעה "עשרות מעצרי שווא, מעצרי הפחדה ומעצרים פוליטיים גרידא" נגד צעירים ערבים שמחו במושבה הגרמנית, תוך שימוש באלימות מופרזת. במקביל, הוא האשים את כוחות האכיפה באוזלת יד מכוונת, בטענה שאפשרו לפעילי "לה פמיליה" וארגוני ימין קיצוני להתפרע ולתקוף באין מפריע תושבים ערבים בשכונת קריית אליעזר וברחוב אלנבי. "המשטרה ליבתה את האלימות ונהגה בכפפות של משי כלפי פורעים יהודים", נכתב בדו'ח.[11]
המעצר המתועד במרכז מוסאוא
▶
ההתנגשות בין זעאתרה למשטרה לא נותרה רק על הנייר. ב-25 במאי 2021, בעודו נוטל חלק במסיבת עיתונאים במרכז "מוסאוא" בחיפה שעסקה בדיוק בנושא גל המעצרים בחברה הערבית, פשטו בלשי משטרה על המקום. לעיני המצלמות, כוחות המשטרה עיכבו את זעאתרה בחשד למעורבות בארגון ההפגנות האלימות. מעצרו הפיזי הפך לסמל עבור פעילי השמאל, אך בפועל, עוד בטרם הגיע לתחנת המשטרה להארכת מעצר, הוחלט לשחררו בשטח תוך מסירת זימון רשמי לחקירה. האירוע העמיק את הקרע בין נציגי החברה הערבית להנהגת המשטרה במחוז חוף.[11]
קדנציית יונה יהב וביטול המינוי השני (2024)
▶
חתימת הסכם הרוטציה ותנאיו
▶
ההיסטוריה חזרה על עצמה באופן מדויק במערכת הבחירות המוניציפליות של 2024. עם ניצחונו של יונה יהב וחזרתו ללשכת ראש העיר, נחתם בסוף חודש מרץ הסכם קואליציוני בין סיעתו לבין סיעת חד'ש בראשות זעאתרה. ההסכם כלל את מינויו של זעאתרה ליושב ראש הוועדה לענייני החברה הערבית ולנציג הסיעה בוועדות תכנון ובנייה, כספים ורווחה. אולם, סעיף הנפץ שוב היה ההבטחה למנות את זעאתרה לסגן ראש עיר בשכר במחצית השנייה של הקדנציה (ברוטציה).[12]
מטה יונה יהב ניסה להקדים תרופה למכה ופרסם הבהרה לפיה: "יו'ר סיעת חד'ש התחייב כי לאורך כל תקופת הקדנציה... לא ישלול את קיומה של מדינת ישראל או יתמוך במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגוני טרור". ניסיון זה לאכוף על זעאתרה הצהרת נאמנות פומבית נועד להכשיר את הקרקע בדעת הקהל הישראלית, אך נחל כישלון חרוץ.[12]
הלחץ הציבורי וביטול המינוי על ידי יהב
▶
עם פרסום ההסכם, התעוררה במהירות סערה ציבורית ותקשורתית שהעתיקה את המחאה של 2018 לשנת 2024. על רקע רגישות הציבור בעקבות מלחמת חרבות ברזל (שהחלה באוקטובר 2023), שרי הממשלה הגיבו בחריפות. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, פרסם הודעה: "אסור למנות את תומך חיזבאללה ו-BDS רג'א זעאתרה לסגן ראש עיריית חיפה, מקומו בלבנון עם חבריו ולא בקואליציה של עיר במדינת ישראל".[4]
הלחץ מבית ומחוץ הכריע את יהב תוך פחות מ-48 שעות. ב-1 באפריל 2024, ימים ספורים לפני ישיבת כינון המועצה, פרסם ראש עיריית חיפה יונה יהב הודעה רשמית על ביטול המינוי של זעאתרה כסגן ראש עיר, בנימוק של "הביקורת הנרחבת והסערה הציבורית סביב מינויו בעקבות התבטאויות עבר שלו". שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', בירך על ביטול ההסכם, וציין כי "נמנע מתן כוח לתומכי טרור אנטי ציוניים שמנרמלים את חמאס". כך מצא עצמו זעאתרה שוב ללא תואר הסגנות הנכסף, אם כי הוא נותר לכהן במועצה כחבר פעיל.[4]
המאבק המשפטי נגד סיעת "ישראל ביתנו" (2020-2024)
▶
תביעת הדיבה נגד חבר המועצה גרי קורן
▶
לא רק במישור התקשורתי ניהל זעאתרה מאבקים, אלא גם בכותלי בתי המשפט. בספטמבר 2020, הגישו זעאתרה וסיעת חד'ש תביעת לשון הרע בסך 350,000 שקלים לבית משפט השלום בחיפה נגד חבר מועצת העיר, גרי קורן (נציג סיעת "ישראל ביתנו"). במוקד התביעה עמדו 11 פרסומים ופוסטים שפרסם קורן, בהם הטיח בזעאתרה שלל כינויי גנאי ואישומים חמורים, בהם: "הברנש הזה מסוכן למדינת ישראל", "תומך טרור", "נציג חמאס וחיזבאללה", "גיס חמישי", "בוגד" ו"פח אשפה מהלך". קורן, שייצג קו ימני ניצי במועצה, טען להגנתו כי הדברים חוסים תחת חופש הביטוי הפוליטי וכי הם מהווים הבעת דעה לגיטימית על בסיס עברו המוכח של זעאתרה.[7]
פסק הדין וגיוס ההמונים לערעור
▶
לאחר הליך משפטי ממושך, ב-2 במאי 2024 פירסמה השופטת כאמלה ג'דעון את פסק הדין. בית המשפט דחה את רוב טענות ההגנה של קורן, וקבע כי אף שחלק מהאמירות הן בגדר "הבעת דעה", השימוש החוזר והבוטה בביטויי הסתה כמו "בוגד" כלפי איש ציבור ערבי חורג מגבולות הסבירות, ונעשה בחוסר תום לב במטרה להשמיץ. בפסק הדין חויב גרי קורן לשלם לזעאתרה ולסיעת חד'ש פיצויים על סך 70,000 שקלים, בתוספת הוצאות משפט.[6][7]
ההכרעה התקדימית, שהגבילה את חופש הביטוי של נבחרי ימין בכינוי יריביהם "תומכי טרור" ללא בסיס עובדתי מיידי לפעילות טרור, זכתה לתהודה. קורן, שסירב להשלים עם ההחלטה, התראיין ואמר: "אני במילואים ולא יכול להתעסק בזה כרגע. זה ביזיון וטירוף דעת. ישראל היא מדינה ציונית ואין בה מקום לתומכי חמאס". מיד עם פרסום גזר הדין, פתחו תומכיו של קורן בקמפיין מימון המונים תחת הכותרת "נותנים גב לגרי – לא מפקירים לוחמים בשטח", במטרה לגייס 100,000 שקלים למימון הערעור, מה שהעיד על הקיטוב העמוק שזעאתרה ממשיך לעורר בציבוריות החיפאית והישראלית.[6]
ציר זמן מרכזי
▶
- דצמבר 2016: חשיפה באתר "שיחה מקומית" מובילה להשעייתו הזמנית של זעאתרה מהמפלגה הקומוניסטית, עקב טענות כי איים על פעילה חברתית.
- דצמבר 2018: נחתם הסכם למינויו כסגן ראש עיר מטעם סיעתה של עינת קליש רותם, צעד שמצית סערה לאומית בהובלת ראש הממשלה ושרי הימין.
- 12 בדצמבר 2018: מכנס מסיבת עיתונאים, מסרב להתנצל על תמיכתו בחרם וסירובו לגנות טרור, אך מוותר רשמית על תפקיד הסגנות.
- ספטמבר 2020: מגיש תביעת דיבה על סך 350 אלף שקלים נגד חבר המועצה גרי קורן בגין הכינוי "תומך טרור".
- מאי 2021: במהלך אירועי "שומר החומות", מגיש דו'ח המאשים את המשטרה ב"אפרטהייד". נעצר ומעוכב בשידור חי בזמן מסיבת עיתונאים במרכז מוסאוא.
- מאי 2023: רשם העמותות במשרד המשפטים מגיש בקשה לצו פירוק לעמותת "חיראק" שאותה ייסד זעאתרה, בגין אי-סדרים מהותיים והיעדר דיווחים.
- מרץ 2024: חותם על הסכם קואליציוני חדש מול יונה יהב, הכולל רוטציה מובטחת לסגנות ראש עיר במחצית הקדנציה.
- 1 באפריל 2024: ראש העיר יונה יהב נכנע ללחץ הציבורי ולשרים סמוטריץ' ובן גביר, ומבטל באופן חד-צדדי ופומבי את מינויו של זעאתרה לסגן.
- 2 במאי 2024: זוכה בבית משפט השלום בתביעת לשון הרע נגד גרי קורן, אשר מחויב לשלם לו ולסיעתו פיצויים על סך 70,000 שקלים.
שאלות נפוצות (FAQ)
▶
- מדוע סוכל מינויו של זעאתרה לסגן ראש עיר גם ב-2018 וגם ב-2024?
בשתי הקדנציות, חתימת ההסכמים למינויו עוררה הד לאומי עקב אמירות עבר שלו שבהן סירב להגדיר את חמאס וחיזבאללה כארגוני טרור והביע תמיכה ב-BDS. ב-2018 הוא ויתר על התפקיד לאחר איומים של דרעי לעצור תקציבים, וב-2024 יונה יהב ביטל את ההסכם רשמית עקב מחאה של בן גביר, סמוטריץ' והציבור. - כיצד הסתיימה תביעת הדיבה שלו נגד גרי קורן ב-2024?
זעאתרה תבע את קורן (ישראל ביתנו) שכינה אותו "תומך טרור" ו"גיס חמישי". במאי 2024 קבע בית המשפט כי השימוש בביטוי "בוגד" מתוך מטרה לרדוף פוליטיקאי חורג מחופש הביטוי, ופסק לזעאתרה פיצויים של 70,000 שקלים. - מהי "פרשת ההשעיה מחד'ש" בשנת 2016?
בשנת 2016 הושעה זעאתרה זמנית מתפקידיו במפלגה הקומוניסטית בעקבות תחקיר פנימי וציבורי, לפיו הוא נהג באלימות מילולית ואיים לחשוף מידע אינטימי על עברה המיני של פעילה חברתית במסגרת ויכוח פוליטי. - למה הוצא צו פירוק לעמותת "חיראק" בשנת 2023?
יחידת האכיפה ברשות התאגידים הגישה בקשה לפירוק העמותה, שאותה ייסד זעאתרה לקידום סטודנטים ערבים, בשל היעדר דיווחים כספיים ואי-סדרים עמוקים. מתנגדיו מיהרו לברך על ההחלטה בטענה שהעמותה עסקה בהסתה. - מה אירע לזעאתרה במרכז "מוסאוא" בעת מבצע שומר החומות?
במאי 2021, זמן קצר לאחר שהגיש דו'ח המאשים את משטרת חיפה במדיניות "אפרטהייד" ובהפקרת תושבים ערבים, פשטה המשטרה על מסיבת עיתונאים שערך במרכז מוסאוא ועיכבה אותו לחקירה בגין חשד למעורבות בארגון הפגנות בלתי חוקיות.
📰 אהבת את הערך? מידע נוסף באתר ויקיפדיה ואולי יעניין אותך גם
▶
- שידור חוזר ל-2018: רג'א זעאתרה לא יהיה סגן ראש העיר בחיפה (ביטול המינוי ע"י יהב) (וואלה חדשות) 01 באפריל 2024
- איש ישראל ביתנו ישלם 70 אלף שקל פיצוי לסיעת חד"ש בגין השמצות ופסק הדין (זו הדרך) 02 במאי 2024
- ניצחון לזעאתרה: גרי קורן ישלם 70,000 ש"ח בגין לשון הרע וקמפיין הרשת (חי פה) 04 במאי 2024
- הקואליציה מתרחבת: רג'א זעאתרה חתם עם יונה יהב על רוטציה והצהרת אמונים (רדיו חיפה) 31 במרץ 2024
- דו"ח אלימות המשטרה וזעאתרה נעצר לחקירה בעיצומה של מסיבת עיתונאים (זו הדרך) 28 במאי 2021
- צו פירוק לעמותת חיראק אותה ייסד רג'א זעאתרה בגין ליקויים ויואב רמתי מברך (NWS חדשות חיפה) מאי 2023
- קליש דרשה מזעאתרה הבהרות, השרים ונתניהו דורשים את ביטול המינוי ב-2018 (מעריב) 2018
- על אלימות גברית: חשיפת פרשת האיומים והשעייתו של רג'א זעאתרה מחד"ש (שיחה מקומית) 17 בדצמבר 2016
- פשיטת רגל מוסרית: התבטאויות זעאתרה על דאעש והציונות ותמיכה בחרם (מידה) דצמבר 2018