מיקיפדיה האנציקלופדיה הפתוחה

רועי רייכר

רועי רייכר (נולד ב-1990 בקירוב) הוא כלכלן ומנהל ציבורי ישראלי המכהן מיוני 2025 כמשנה למנכ"לית מכבי שירותי בריאות וראש חטיבת כספים ובתי חולים של הקופה[1]. רייכר הוא דמות בולטת של "דלת מסתובבת" בין הרגולציה הציבורית של מערכת הבריאות לבין שדרת ההנהלה של קופות החולים שאותן הוא רגולל קודם: עד מינויו במכבי שימש כרכז תחום בריאות באגף התקציבים של משרד האוצר, התפקיד שבו הוא קבע למשך שנים את כללי המשחק התקציביים לקופות החולים, יזם מספר רפורמות מבניות במערכת הבריאות, וקבע את היקפי התקציב הציבורי המוזרמים לקופות[2][3]. עתה הוא יושב בצד השני של אותו השולחן ומנהל את כל מערך הכספים, בתי החולים והמכרזים של מכבי, הקופה השנייה בגודלה בישראל[1].

תוכן עניינים

  1. רקע אישי והשכלה
  2. קריירה במשרד האוצר: עיצוב המדיניות הבריאותית
    1. רפורמת כפל הביטוחים
    2. חוק ההתחשבנות בין הקופות לבתי החולים
    3. העימות עם סגן השר ליצמן (2018)
  3. לימודים בארצות הברית
  4. המעבר למכבי שירותי בריאות (יוני 2025)
  5. תפקיד נוכחי ופעילות עכשווית
  6. הזווית הביקורתית: דלת מסתובבת קלאסית בין רגולטור למפוקח
  7. מקורות

רקע אישי והשכלה

רייכר נולד בסביבות שנת 1990, גילו דווח כ-34 בכתבת פרופיל ב-TheMarker שפורסמה בינואר 2025[3]. הוא נשוי ואב לארבעה, ולפי הפרופיל ב-TheMarker בעת פרסום הכתבה התגורר בבוסטון, ארצות הברית, על רקע לימודיו באוניברסיטת הרווארד[3]. הוא בעל שלושה תארים אקדמיים: תואר ראשון בהצטיינות במסלול פכ"מ (פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני במנהל עסקים (MBA) מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני במנהל ציבורי (MPA) מאוניברסיטת הרווארד[1].

קריירה במשרד האוצר: עיצוב המדיניות הבריאותית

את הקריירה הציבורית שלו החל רייכר באגף התקציבים של משרד האוצר, היחידה הקטנה והעוצמתית ביותר בממשלת ישראל בכל הקשור לעיצוב מדיניות הבריאות. הוא שימש שם כ"רכז תחום בריאות", התפקיד שמרכז את ההתחשבנות התקציבית עם משרד הבריאות, קופות החולים ובתי החולים הציבוריים, ושמייצג את עמדת האוצר בכל דיון כספי במערכת הבריאות[2][3]. הפרופיל ב-TheMarker מתאר אותו כמי ש"החל את דרכו באגף תקציבים כרכז בריאות, ושם, למרות גילו הצעיר והפוזיציה האוצרית שבאופן מסורתי מעוררת התנגדות במערכת הבריאות, הצליח ליצור קשרים טובים ויחסי אמון עם בכירי מערכת הבריאות"[3].

במקביל לתפקיד הרכז שימש רייכר כיו"ר ועדת המחירים הממשלתית לפרוצדורות רפואיות, הוועדה הקובעת את מחירי הניתוחים והפרוצדורות בבתי החולים הציבוריים, ובהמשך הקריירה האוצרית מונה לרכז תחום רמ"י ותכנון[1][3]. אגף התקציבים תיאר אותו, באמצעות פרסומי מכבי, כאחראי על "שורת תפקידים באגף התקציבים במשרד האוצר, ביניהם רכז צוות בריאות, יו"ר ועדת המחירים הממשלתית לפרוצדורות רפואיות, ורכז תחום רמ"י ותכנון"[1].

רפורמת כפל הביטוחים

בין הרפורמות המרכזיות שעיצב רייכר באוצר, הבולטת ביותר הייתה רפורמת כפל הביטוחים, שאושרה כחלק מחוק ההסדרים בשנת 2023 ונכנסה לתוקף ביוני 2024[4]. הרפורמה הורתה על העברת אוטומטית של מיליוני מבוטחים בעלי ביטוח בריאות מסחרי מסוג "שקל ראשון" לפוליסה מסוג "משלים שב"ן" של הקופות, אלא אם יציינו אחרת במפורש[4]. הרפורמה זכתה בהתנגדות חריפה של חברות הביטוח הפרטיות ושל לשכת סוכני הביטוח, שעתרה לבג"ץ נגדה[4].

בדיוני ועדת הבריאות של הכנסת ב-2023 הציג רייכר את עמדת האוצר באופן בוטה במיוחד נגד חברות הביטוח: "פוליסות הניתוחים הם ביצת הזהב של חברות הביטוח, הם הביטוח עם הכי פחות החזרים. אין בביטוחים הפרטיים שום הבטחה לקיצור זמנים במקרה של הזדקקות לניתוח. אנחנו לא רוצים להיות כמו מדינות אחרות בעולם שמי שיש לו כסף חי ומי שאין לו כסף מת"[5]. בדיון אחר באותה ועדה הצהיר: "זהו תחום שעוסק בחיי אדם, ובו יכולת הבחירה והמיקוח של האדם היא מאוד מצומצמת ומוגבלת"[4]. עמדתו הציבורית האנטי-פרטית, על רקע מעברו הצפוי שנתיים אחר כך לאחת מקופות החולים, מעוררת שאלות לאחור על מהות הקשר שלו עם הסקטור הציבורי שאותו תיאר כעדיף.

חוק ההתחשבנות בין הקופות לבתי החולים

רפורמה מרכזית אחרת שהוביל רייכר באגף התקציבים הייתה חוק ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים, מנגנון המסדיר את ההעברות הכספיות מהקופות אל בתי החולים הציבוריים ואת המחירים שגובים מהן בתי החולים[1]. הרפורמה משפיעה ישירות על מאזניהן הפיננסיים של שתי הצדדים: היא קובעת באיזה תעריף משלמות הקופות לבתי החולים על אשפוז וטיפול, וכמה הקופות יכולות להפנות אל בתי החולים שבבעלותן[6]. רייכר הצהיר בעניינה כי "החוק החדש דווקא מעביר כסף מהקופות לבתי החולים"[6].

חשוב לציין כי במכבי, מכבי עצמה אינה בעלת בתי חולים גדולים, אך היא הבעלים של "אסותא מרכזים רפואיים", רשת בתי חולים פרטית בעלת מעמד היברידי שכוללת את אסותא אשדוד, בית חולים ציבורי. תפקידו של רייכר במכבי הוא "ראש חטיבת כספים ובתי חולים", כלומר כעת הוא ניצב משני צדי המתרס שאותו ניסה לאזן באוצר[1].

העימות עם סגן השר ליצמן (2018)

בנובמבר 2018, במהלך דיון בוועדה לביקורת המדינה בכנסת על משבר החצבת בישראל, התפרץ סגן שר הבריאות דאז יעקב ליצמן (יהדות התורה) על רייכר, אז הרפרנט הצעיר של בריאות במשרד האוצר: "אתה מקצץ לי 96 מיליון שקל מהתקציב ואתה הורג לי את המשרד", "אתה זורה חול בעיני הציבור"[7]. רייכר השיב, לפי גלובס, כי "הקיצוץ הרוחבי לא אמור לפגוע בתוכניות קריטיות בבריאות", ואילו ליצמן התעקש: "אני צריך עוד תקני אחיות, עוד תקציב לטיפות חלב ולרכישת חיסונים. דיברתי עם שר האוצר על תוספת תקציב וקיבלתי קיצוץ"[7].

האירוע שיקף את הוויכוח הרגיל בין שר הבריאות לרפרנט האוצר, אבל גם הציב את רייכר כקול עצמאי ובוטה בתוך אגף התקציבים, שאפילו מול נציג ממשלה בכיר לא נסוג מן הקיצוצים[7].

לימודים בארצות הברית

אחרי שנותיו באגף התקציבים יצא רייכר ללימודי תואר שני במנהל ציבורי (MPA) בבית הספר קנדי לממשל באוניברסיטת הרווארד, בוסטון[1][3]. כפי שהיה משתמע מדבריו ב-TheMarker בכותרת "הכעס על הרווארד נהפך לענישה עצמית לישראל", הוא היה תלמיד בקמפוס הרווארד בעת הוויכוח הציבורי הישראלי על המוסד באוקטובר 2023 ולאחריו[3]. הקריירה האקדמית והבינלאומית הזו מילאה תפקיד בבחירת מכבי בו: לפי הודעת המינוי, הקופה הייתה מעוניינת ב"רענון של ההנהלה ובמבט עולמי", ויותר מכך, מנסיון התקציבי שלו[1].

המעבר למכבי שירותי בריאות (יוני 2025)

ב-23 ביוני 2025 הודיעה מכבי שירותי בריאות על מינויו של רייכר לתפקיד משנה למנכ"לית וראש חטיבת כספים ובתי חולים[1]. הוא החליף בתפקיד את מוריס דורפמן, שכיהן בו במשך חמש שנים והודיע על סיום תפקידו. דורפמן, לפי הודעת מכבי, "הביא את מכבי לאיזון תקציבי בר קיימא והוביל חשיבה אסטרטגית מתקדמת בתחום"[1]. הודעת מכבי הציגה את רייכר כמי ש"מביא עמו ניסיון רב בתחום הפיננסי ומערכת הבריאות", אבל לא התייחסה במפורש לעובדה שהניסיון הזה התרחש כולו בצדו הרגולטורי של השולחן[1].

מסמכי המינוי לא חשפו פומבית אם נדרשה ממנו תקופת צינון פורמלית של 12 או 24 חודשים מן הרגולציה אל המפוקח, ולא הוצג הסדר ניגוד עניינים שיגביל את התעסקותו בתיקים שעבד עליהם באוצר[1].

תפקיד נוכחי ופעילות עכשווית

רייכר עדיין מכהן בתפקיד נכון ליוני 2026, על פי דף "מבט על מכבי" באתר הרשמי של הקופה[8]. בפברואר 2026 פרסם משרד הבריאות לראשונה דוח מפורט על ביצוע מבחני התמיכה של קופות החולים בסך שלושה מיליארד שקלים. הדוח חשף גידול חד של 250% בהחזרים שמשלמת מכבי בתחומי בריאות הנפש והתפתחות הילד, גידול הנובע ממחסור ביכולת הקופה לספק את השירותים האלה במסגרת הציבורית עצמה[9]. רייכר, בתגובת מכבי, אמר: "מדובר בדוח חשוב של משרד הבריאות שמראה כי המאמצים שלנו להגדלת זמינות השירותים עבור הילדים, הן בהתפתחות הילד והן בבריאות הנפש, הצליחו ומכבי היא הקופה המובילה עם הכי הרבה טיפולים פר נפש בתחומים אלו"[9]. תגובת רייכר נמנעה מלהתייחס לכך שגידול ההחזרים נובע, לפי הדוח עצמו, מאי-יכולת מכבי לספק את השירותים במסגרת ציבורית והפנייתם לסקטור הפרטי על חשבון תקציב הקופה[9].

הזווית הביקורתית: דלת מסתובבת קלאסית בין רגולטור למפוקח

מינויו של רייכר במכבי הוא אחת הדוגמאות המובהקות ביותר בשנים האחרונות לדפוס "הדלת המסתובבת" בין הרגולטור הציבורי לבין הסקטור המפוקח על ידו במערכת הבריאות הישראלית. כרכז בריאות באגף התקציבים של משרד האוצר עיצב רייכר את חוק ההתחשבנות בין הקופות לבתי החולים, את רפורמת כפל הביטוחים, את ועדת המחירים לפרוצדורות הרפואיות, ואת תקצוב הקופות בשנים בהן ניהל את התיק[1][3]. כעת, פחות מארבע שנים אחרי שעזב את אגף התקציבים (אם נקח בחשבון ביניים של לימודים בהרווארד), הוא מנהל את הצד השני של אותו השולחן: הוא משנה למנכ"לית קופה שאותה תקצב, מתחשב מולה כעת, ואחראי על הקשר הכספי שלה עם בתי החולים שאת מחירי הפרוצדורות שלהם הוא קבע באוצר[1].

המעבר הזה מעלה שאלות מבניות מרכזיות לגבי השמירה על האינטרס הציבורי במערכת הבריאות. כל החלטה שקיבל רייכר באוצר מ-2018 ועד יציאתו ללימודים, השפיעה ישירות על קופת חולים שאליה הוא הצטרף בתפקיד מאוד בכיר[3]. בפרט, ההסכם בין הקופות לבתי החולים שעליו עבד, מטופל היום ממשרדו של רייכר עצמו במכבי. הצהרותיו הפומביות הקודמות, ובכלל זה ההצהרה כי "פוליסות הניתוחים הם ביצת הזהב של חברות הביטוח", נראות בדיעבד כקריאה למסגרת תחרותית שמטיבה דווקא עם הקופות שאליהן הצטרף[5][4].

אי-פרסום הסדר ניגוד עניינים ציבורי בעת המינוי, וההיעדר של תקופת צינון מוצהרת, הם חלק מן הדפוס הרחב יותר של מעברי בכירים מן הרגולציה הציבורית אל הסקטור המפוקח בישראל, דפוס שדוח מבקר המדינה התריע עליו פעמים רבות בעבר[10].

קישורים חיצוניים

עדכון (אוקטובר 2026)

בדצמבר 2024 נכלל רייכר ברשימת "40 הצעירים המבטיחים" של TheMarker לשנת 2025, תחת הכותרת "הכעס על הרווארד נהפך לענישה עצמית לישראל"; הפרופיל הציג אותו, בן 34, כרכז תחום הבריאות באגף התקציבים במשרד האוצר, המתגורר אז בבוסטון.[11]

מקורות

  1. "היישר ממשרד האוצר: מינוי בכיר חדש במכבי שירותי בריאות", אייס (ice.co.il), 23 ביוני 2025.
  2. "רועי רייכר, אחראי בריאות באגף התקציבים באוצר, בוועדת הקורונה", חמ"ל (hamal.co.il), 2020.
  3. "רועי רייכר: 'הכעס על הרווארד נהפך לענישה עצמית לישראל'", TheMarker מגזין, 1 בינואר 2025.
  4. "קופות החולים בעד, חברות הביטוח נגד: עוד דיון ברפורמת ביטוחי הבריאות הסתיים ללא מסקנות", כלכליסט, 10 במאי 2023.
  5. "האם מיליארד שקל שיכולים לחזור לציבור יישארו בידי חברות הביטוח?", ביזפורטל (bizportal.co.il), 9 במאי 2023.
  6. "רועי רייכר - חדשות ועדכונים", בחזית (bahazit.co.il).
  7. "אתה מקצץ לי 96 מ' ש' מהתקציב ואתה הורג לי את המשרד", גלובס, 26 בנובמבר 2018.
  8. "מבט על מכבי", אתר מכבי שירותי בריאות, נצפה ביוני 2026.
  9. "הנתונים נחשפים: הצונאמי הנפשי והמצוקה בטיפולי התפתחות הילד", ynet, פברואר 2026.
  10. דוחות מבקר המדינה לשנים 2020-2024 בנושא מעברי בכירים מן הסקטור הציבורי אל הסקטור המפוקח.
  11. רועי רייכר: "הכעס על הרווארד נהפך לענישה עצמית לישראל", TheMarker, 29 בדצמבר 2024.
קטגוריות:
✳️ תוכן מקורי של מיקיפדיה · כל הזכויות שמורות
עודכן לאחרונה: 1 באוקטובר 2026 · נכתב ונבדק על ידי מערכת מיקיפדיה · דיווח על טעות · מדיניות מקורות ותיקונים
קטגוריות: ספרות ואמנות · עסקים וכלכלה · רפואה ובריאות