רחובות תל אביב קרויים בעיקר על שמות אישים חשובים בתולדות עם ישראל ומדינת ישראל ובתולדות העיר תל אביב,}} וכן מושגים שונים הקשורים ביהדות, ארץ ישראל והציונות (למשל, דיזנגוף, רוטשילד או דובנוב) מבין הרחובות שאינם קרויים על שם אישים הקשורים לתולדות העם היהודי נמנים רחובות על שם אישים בעלי חשיבות אוניברסלית (כגון ג'ורג' וושינגטון או לאונרדו דה וינצ'י) ומספר רחובות על שם אישים הקשורים לתקופת השלטון הבריטי (כגון המלך ג'ורג' החמישי, הרברט סמואל, ארתור ג'יימס בלפור ואדמונד אלנבי). מספר רחובות ביפו אשר נקראו על שם אישים ערביים או עות'מאנים שונו לאחר איחודה עם תל אביב לשמות בעלי הקשר יהודי היסטורי או נייטרלי. דוגמה ידועה היא שדרות ירושלים שנקראו בעבר על שם המושל הטורקי ג'מאל פאשה. עם זאת מספר רחובות יפואיים קרויים על שם אישים מוסלמים וערביים, כגון אבן סינא ואבן רושד, אולם גם אלו הם בעלי חשיבות אוניברסלית ולאו דווקא מוסלמית, ערבית או מקומית.}}

השדרות בתל אביב מהוות חלק מרכזי ובלתי נפרד מן השלד העירוני של תל אביב. בעיר מספר שדרות אשר לכל אחת מהן מאפיינים והיסטוריה משל עצמה. השדרה הראשונה, שדרות רוטשילד, נחנכה כבר בימיה הראשונים של העיר ועודנה השדרה החשובה בה. שדרות ירושלים שביפו נחנכו אף הן, עוד טרם אוחדו הרשויות, בהוראת מושל יפו חסן בק שהתקנא בשדרה התל אביבית. שדרות מרכזיות נוספות שנחנכו מאז שנות ה-30 הן שדרות בן ציון, ח"ן, בן-גוריון ונורדאו. כמו כן קיימות שדרות נוספות, בעלות מאפיינים שונים, גם בחלקים נוספים וחדשים יותר של העיר.

מאז סוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זוכות השדרות, ובראשן שדרות רוטשילד, להתחדשות עירונית ענפה ושיפוץ נרחב שגרם להחייאתן ולחיזוק מעמדן כחללים ציבוריים בולטים בעיר, הן לאירועים מיוחדים והן לתרבות הפנאי. במהלך השיפוץ הוספו מדשאות, פרחים וספסלים, סומנו שבילי אופניים, הוסרו המשתנות הציבוריות המוזנחות שהיו בשדרה, נבנו מתקני משחקים, ומעברי הרחובות נהיו נוחים יותר. בעקבות השיפוץ, התמלאו השדרות באוכלוסיית האזור והפכו לאחד ממוקדיה המובילים של תל אביב.

ככלל, מצפון לרחוב אלנבי, מתחילים רחובות הרוחב במערב ומספרי הבתים עולים ככל שהם מתקדמים מזרחה. רחובות אורך מתחילים מדרום ומתקדמים צפונה. מספרי הבתים מדרום לרחוב אלנבי עולים ככל שהם מתקדמים לכיוון דרום. ברחובות אורך, הבתים האי זוגיים נמצאים מצדו המערבי של הרחוב וברחובות רוחב מצדו הצפוני.

♦ אבן גבירול

♦ אחד העם

♦ אילת

♦ אלנבי

♦ ארלוזורוב

♦ בגין

♦ בוגרשוב

♦ בזל

♦ בלפור

♦ ביאליק

♦ בן-גוריון

♦ בן יהודה

♦ בן צבי

♦ גאולה

♦ גורדון

♦ דובנוב

♦ דוד המלך

♦ דיזנגוף

♦ ה' באייר ♦ הארבעה

♦ הברזל

♦ החשמל

♦ הירקון

♦ המלך ג'ורג'

♦ המסגר

♦ העלייה

♦ הרברט סמואל

♦ הרכבת

♦ הרצל

♦ השלום

♦ ויצמן

♦ ז'בוטינסקי

♦ ח"ן

♦ טשרניחובסקי

♦ יגאל אלון

♦ יהודה הימית

♦ יהודה הלוי

♦ יהודה המכבי

♦ יהודית

♦ יפו

♦ יפת

♦ יצחק שדה

♦ ירושלים

♦ ירמיהו

♦ לבנון

♦ לה גוארדיה

♦ לוינסקי

♦ ליליינבלום

♦ מזא"ה

♦ מרמורק

⁦♦⁩ משה סנה

♦ נווה שאנן

♦ נורדאו

♦ נחלת בנימין

♦ נחמני

♦ נמיר

♦ עזה

♦ פנקס

♦ פרוג

♦ פרישמן

♦ קדם

♦ קיבוץ גלויות

♦ קפלן

♦ קרליבך

♦ רוטשילד

♦ רוקח

♦ רזיאל

♦ שאול המלך

♦ שבזי

♦ שינקין

♦ שלוש

♦ שלמה המלך

♦ שלמה (סלמה)

♦

{{דרך

| שם = אבן גבירול

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = מבט דרומה ממגדל המאה

| עיר = תל אביב

| רובע = גבול בין 3 ו-4. בצפון מגיע לרובע 1

| על שם = שלמה אבן גבירול, משורר בתור הזהב של יהדות ספרד

| יישור = ימין

| אנגלית = IBN GABIROL

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = ST.

}}

אחד הרחובות המסחריים הראשיים בעיר שהוקם בשנות ה-50 על בסיס דרך יפו-סומייל ומהווה המשך ישיר של רחוב יהודה הלוי ההיסטורי. בחירת שמו כהמשך ליהודה הלוי אינה מקרית – שניהם משוררים יהודים מספרד של ימי הביניים. הרחוב מהווה גבול בין רובע הצפון הישן והצפון החדש ומחבר בין צפון העיר ומרכזה. לאורך הרחוב מספר נקודות ציון שהחשובה שבהם היא כיכר רבין ובניין העירייה.

כמעט כל הרחוב בנוי באופן דומה: בנייני מגורים של 3–4 קומות מעל קומה מסחרית ולאורך כל חזיתות הבניינים בנויה אכסדרה המאפשרת מעבר מקורה להולכי רגל. האכסדרה מאפיינת את בנייני הרחוב מתחילתו ועד סופו.

{{דרך

| שם = אחד העם

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = בית הספר אחד העם

| עיר = תל אביב

| שכונה = לב תל אביב

| על שם = אחד העם, סופר ציוני

| יישור = ימין

| אנגלית = AHAD HA'AM

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = ST.

}}

{{ציטוט|תוכן=עוד כמה זמן? קשה להשיב... מי שמתייאש ילך לתל אביב, היא תיתן לו שרותי הזייה על המקום, כמו מים בנווה צדק, צל ממגדל שלום, זה מגדל שלום על צומת הרצל אחד העם (שאגב היו מתנגדים מאוד גדולים בשעתם)|מרכאות=כן|מקור="צדק צדק תרדוף", מאיר אריאל}}

הרחוב מתחיל בקצה שכונת שבזי במערב ומסתיים במתחם הבימה בצפון מזרח, בפינת שדרות בן ציון. הוא נקרא על שם אחד העם שהתגורר ברחוב, עוד בחייו.

ברחוב נמצאה משנות השמונים המוקדמות ועד לאמצע שנת 2014 הבורסה לניירות ערך הישראלית, אשר הפכה את הרחוב למוקד פעילות מסחר בניירות ערך בישראל. במשך שנים היה מזוהה הרחוב עם הבורסה ומצבה ("יום מסחר הפכפך באחד העם"). הבורסה עברה לקרן הרחובות מונטיפיורי ואחוזת בית ביולי 2014.

אתרים חשובים נוספים הם:

• בית וייס
• מגדל שלום מאיר
• מלון פלטין
• בית הכנסת הגדול
• בית הספר אחד העם (כיום בית הספר לבנות "בית יעקב")

{{דרך

| שם = אילת

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = מבנה הטרנספורמציה ברחוב אילת

| עיר = תל אביב

| רובע = 5

| על שם = העיר "אילת"

| יישור = ימין

| אנגלית = EILAT

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

רחוב אילת ביפו הוא המשכו של דרך יפו עד שדרות ירושלים. הרחוב מהווה גבול בין השכונות: נווה צדק, פלורנטין, המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו, ושכונת נוגה. בסוף רחוב זה נמצא מגדל נווה צדק. בקצה רחוב אילת, בחיבור עם דרך יפו ורחוב לוינסקי, נמצא מבנה טרנספורמציה שהוקם בשנות ה-30 ומיועד לשימור. בתחילה נקרא הרחוב בשם דרך הגמלים ולאחר מכן נקרא בשם רחוב מוסתקים על שמו של עלי אפנדי מוסתקים שהיה איש עסקים בכיר ביפו.

ברחוב זה נמצאים כמה אתרים חשובים וגם היסטוריים כגון:

• תחנת הרכבת יפו.
• מוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל במספר 50 פינת רחוב אליפלט.
• מכון אבני המתפרש על פני 17 בניינים וסביבו חנויות רבות למוצרי אומנות.
• בבניין מספר 21 שכנה הגימנסיה העברית "הרצליה" קודם שעברה אל בניינה הראשון ברחוב הרצל.
• בבניין מספר 57 פעל בעבר קפה לורנץ – כיום מכון שכטר למדעי היהדות.
• בקצה הרחוב שוכן מגדל נווה צדק.

הרחוב הוא חלק מציר הדרך ההיסטורי יפו-שכם המחבר את דרך יפו עם רחוב רזיאל ובו מצויים מבנים ערביים עתיקים.

{{דרך

| שם = אלנבי

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| עיר = תל אביב

| רובע = 5

| שכונה = לב תל אביב

| על שם = פילדמרשל אדמונד אלנבי, מצביא בריטי שכבש את הארץ מידי העות'מאנים

| יישור = ימין

| אנגלית = ALLENBY

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

רחוב אלנבי משתרע מכיכר הכנסת בצפון-מערב, הצמודה לחוף הים, ועד לכיכר המושבות בדרום-מזרח, שמעבר לה קרוי הרחוב בשם רחוב העלייה. הרחוב מהווה גבול בין רובע לב תל אביב ממזרח לבין שכונת כרם התימנים הנמצאת מערבית אליו בחלקו הצפוני.

הרחוב שנוסד תחילה כ"דרך הים" הוא אחד הרחובות הראשיים והחשובים ביותר בעיר אשר לאורכו מספר נקודות ציון ואתרים חשובים. לכל אורך הרחוב קיים מסחר וברובו בנויים מעליו גם בנייני מגורים.

{{דרך

| שם = ארלוזורוב

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = בית הוועד הפועל

| עיר = תל אביב

| רובע = 3,4

| שכונה = הצפון החדש והישן

| על שם = חיים ארלוזורוב, מראשי תנועת העבודה בתקופת היישוב.

| יישור = ימין

| אנגלית = ARLOZOROV

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

רחוב רוחב ראשי בצפון הישן של תל אביב. מתחיל בגן העצמאות וממשיך מזרחה עד רחוב על פרשת דרכים בו נמצא מסוף 2000. מתחלק לשני חלקים בעלי אופי שונה: הצד המערבי בין הים ורחוב אבן גבירול בו הוא רחוב בעל מאפיינים דומים לרחובות הראשיים של הצפון הישן; וחלקו המזרחי בין אבן גבירול לבין איילון, הוא ציר תחבורה ראשי הכולל בינוי בעל אופי שונה, ומהווה אחת הכניסות הראשיות אל העיר. בקצהו בגן העצמאות על גבעת כורכר, היה בעבר בית קברות מוסלמי, ומתחת לגבעה בחוף הים, נרצח ב-1933 חיים ארלוזורוב.

אתרים חשובים לאורך הרחוב:

• בית השגרירות הבריטית
• מוסך דן (נהרס ב-2008)
• מתחם סומייל
• בית הוועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית
• בניין הנהלת קופת חולים כללית שנבנה ליד בית הוועד הפועל

{{דרך

| שם = מנחם בגין

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| עיר = תל אביב

| על שם = מנחם בגין, ראש הממשלה השישי

| יישור = ימין

| אנגלית = MENACHEM BEGIN

| קידומת = דרך

| סיומת אנגלית = Road

}}

ציר תחבורה ראשי הידוע גם בשמו הקודם "דרך פתח תקווה" והוא חלק מדרך יפו-שכם ההיסטורית אשר המשכה הדרומי הוא דרך יפו והמשכה הצפון-מזרחי הוא ציר ז'בוטינסקי עד העיר פתח תקווה. על כן, דרך זו היא בעלת חשיבות רבה מאוד כחלק ממערך התנועה של גוש דן ולאורכה קיים הקו האדום של הדנקל.

אתרים חשובים לאורך הדרך (מצפון לדרום):

*בית "ידיעות אחרונות" לשעבר

*הקריה

*מגדלי עזריאלי

*מגדל היובל

*מגדל עזריאלי שרונה

*שכונת מונטיפיורי

*מתחם השוק הסיטונאי בתל אביב

*שכונת הרכבת

*מתחם חסן ערפה

*בעבר שכנו ברחוב בית "מעריב" וגשר מעריב

*מערכת "במחנה" לשעבר

*מגדל רובינשטיין

*מגדל לוינשטיין

*בית הדר

*התחנה המרכזית הישנה

*מתחם חברת חשמל

*כיכר המושבות – מכיכר זו מתחילה "דרך יפו"

{{דרך

| שם = בוגרשוב

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = כיכר השוטר

| עיר = תל אביב

| על שם = ד"ר חיים בוגר (בוגרשוב)

| יישור = ימין

| אנגלית = BOGRASHOV

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

רחוב מסחרי ברובו המקשר בין רחוב הירקון וכיכר לונדון שבחוף הים ובין כיכר מיכאל'ס (מפגש הרחובות המלך ג'ורג' ובן ציון).

הרחוב נבנה בתחילת שנות ה-20 כרחוב המרכזי של שכונת הפחונים נורדיה. כאשר רצתה העירייה לקרוא לרחוב על שמו של חיים בוגרשוב, התנגד לכך בוגרשוב ושינה בעקבות ההחלטה את שם משפחתו ל"בוגר", אולם שם הרחוב נשאר.

כיום, בוגרשוב הוא אחד הרחובות המסחריים המובילים בעיר הכולל שלל חנויות ביגוד ובתי קפה, ומהווה אף רחוב תיירותי בזכות הקשר הישיר שלו ממרכז העיר אל הים.

{{דרך

| שם = בזל

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = רחוב בזל, מבט מרחוב סוקולוב לכיוון מזרח

| עיר = תל אביב

| רובע = 3

| שכונה = הצפון הישן

| על שם = הקונגרס הציוני הראשון, בבזל

| יישור = ימין

| אנגלית = BASEL

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = ST.

}}

רחוב בזל הוא רחוב רוחבי בצפון הישן המוביל מרחוב אבן גבירול לרחוב דיזנגוף. במרכז הרחוב נמצא מתחם מסחרי-ציבורי המכונה "מתחם בזל". במתחם זה נמצאת "כיכר בוני העיר" וסביבה מספר מבנים, בהם תחנת מגן דוד אדום, בית רופאים ומגדל המגורים "מרום בזל". בעבר היה מתחם בזל אזור מוכה מפגעים ושכנו בו, נוסף על תחנת מגן דוד אדום, תחנת כיבוי האש המרכזית של תל אביב ומגרש חנייה למשאיות זבל. מגרש החנייה פונה ותחנת מכבי האש הועברה למיקומה החדש בקצהו הצפוני של רחוב אבן גבירול. המתחם התפתח ובצדדיו הדרומי (רחוב בזל) והמזרחי (רחוב אשתורי הפרחי) נפתחו בתי קפה ומאפיות, מסעדות וחנויות ייחודיות.

{{דרך

| שם = ביאליק

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = כיכר ביאליק

| עיר = תל אביב

| רובע = 5

| על שם = חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי

| יישור = ימין

| אנגלית = BIALIK

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

הרחוב מתחיל ברחוב אלנבי ומסתיים בכיכר ביאליק – כיכר עגולה קטנה שסביבה מספר בניינים חשובים ובמרכזה מזרקה. הרחוב נקרא על שמו של דייר הרחוב המפורסם, חיים נחמן ביאליק, עוד בעודו בחיים. ביתו המכונה "בית ביאליק", נמצא בסמוך לכיכר בקצה הרחוב. סביב הכיכר גם נמצא בית העירייה הישן.

רחוב ביאליק הוא אחד ממוקדיה של העיר הלבנה – מרבית הבניינים נבנו בסגנון הבינלאומי והשאר בסגנון האקלקטי. כמעט כל הבניינים ברחוב מוכרזים כמבנים לשימור. אתרים חשובים נוספים ברחוב הם בית ראובן, מרכז המוזיקה והספרייה ע"ש פליציה בלומנטל ובניין "באוהאוס – תל אביב".

{{דרך

| שם = בלפור

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = בלפור 38, בית ספר פיטמן לשעבר

| עיר = תל אביב

| רובע = 5

| שכונה = לב תל אביב

| על שם = ארתור ג'יימס בלפור, אבי הצהרת בלפור

| יישור = ימין

| אנגלית = BALFOUR

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = ST.

}}

רחוב בלפור הוא רחוב מרכזי אשר חוצה את שכונת לב תל אביב, ומוביל מרחוב אלנבי לרחוב יהודה הלוי. הוקם בתחילת שנות ה-20 ונחנך בשנת 1925 על ידי ארתור ג'יימס בלפור, מדינאי בריטי שחתם על הצהרת בלפור. בעבר שכנו ברחוב בית החולים הדסה ובית הספר פיטמן. ברחוב נמצאים תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער ומרכז אהל שם.

{{דרך

| שם = בן-גוריון

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| עיר = תל אביב

| רובע = 3

| שכונה = הצפון הישן

| על שם = דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון

| יישור = ימין

| אנגלית = BEN GURION

| קידומת = שדרות

| סיומת אנגלית = Blvd.

}}

אל מתחת תחתיהם זחול נזחל / בצריחה קפץ הזוג – אולי נבהל.|מקור=ככה סתם, התרנגולים. מילים: ע. הלל|מירכאות=כן}}

מן השדרות החשובות בעיר המחברות ממזרח למערב את כיכר רבין וכיכר אתרים שבטיילת. בשדרה שוכן בית בן-גוריון בו התגורר מ-1931 ובזמן כהונתו כראש ממשלה. הרחוב נקרא עד שנות ה-70 "שדרות הקרן הקיימת" ושמו שונה לאחר מותו של דוד בן-גוריון. אתרים נוספים ברחוב הם מעונות עובדים ז' ובית חנה שהיה חוות לימוד חקלאית. בקצהו המזרחי של הרחוב, סמוך לכיכר רבין ובית עיריית תל אביב נמצא גם גן העיר.

{{דרך

| שם = בן יהודה

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| עיר = תל אביב

| רובע = 3, 5

| על שם = אליעזר בן-יהודה, מחיה השפה העברית

| יישור = ימין

| אנגלית = BEN YEHUDA

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

מרחובות האורך המסחריים החשובים ביותר במרכז העיר. נבנה בעיקר בשנות ה-30 וה-40 על ידי עולים מגרמניה שהגיעו בעליות הרביעית והחמישית. הרחוב תוכנן כהמשכו של רחוב אלנבי ש"נשבר" מערבה לכיוון הים בכיכר מוגרבי, בו מתחיל רחוב בן יהודה. מצעדי צה"ל שנערכו בעבר בעיר התקיימו לאורך שני רחובות אלה. הוא גם מהווה ציר תחבורה חשוב, במיוחד עבור תחבורה ציבורית.

ברחוב אתרים חשובים שהיוו נקודות ציון בהתפתחות העיר – בית אל על, מגדל המשרדים הראשון בארץ והסופרמרקט הראשון בישראל שהוקם בבניין מס' 79 וחולל מהפכה במסחר העירוני.

{{דרך

| שם = בן צבי

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = סביל אבו נבוט

| עיר = תל אביב

| על שם = יצחק בן-צבי, נשיא המדינה השני

| יישור = ימין

| אנגלית = BEN ZVI

| קידומת = דרך

| סיומת אנגלית = Road

}}

דרך בן צבי עוברת בתוואי ההיסטורי של הדרך מיפו לרמלה ולירושלים, אשר נסללה לראשונה כדרך לכירכרות בשנות ה-60 של המאה ה-19. עד לסלילתו של כביש 1 בשנות השבעים של המאה ה-20, שימשה, כחלק מכביש 44, כדרך הראשית. עד שניתן לדרך שמו של יצחק בן-צבי, היא כונתה דרך ירושלים. בצד הדרך הוקם בסוף המאה ה-19 סביל אבו נבוט. לצד הסביל הוקם גן פסלים מיצירותיו של יגאל תומרקין. ברחוב זה נמצא המכון לרפואה משפטית.

{{דרך

| שם = בן ציון

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = שדרות בן ציון מכיוון רחוב המלך ג'ורג'

| עיר = תל אביב

| רובע = בין 3 ו-5

| שכונה = גבול צפוני של לב תל אביב

| על שם = ש. בן-ציון, סופר, מו"ל וממייסדי תל אביב

| יישור = ימין

| אנגלית = BEN ZION

| קידומת = שדרות

| סיומת אנגלית = Blvd.

}}

השדרה הקצרה ביותר מבין שדרות מרכז העיר אך בעלות חשיבות רבה בשלד העיר. נמשכות מכיכר הבימה, בפינת רחוב אחד העם ושדרות תרס"ט, עד כיכר מיכאל'ס בפינת רחוב המלך ג'ורג'. הרחוב הוא חלק מרכזי מציר אחד ארוך הנמשך ממערב כרחוב בוגרשוב עד הים וממזרח כרחוב מרמורק. שדרות בן ציון הן הגבול הצפוני של רובע לב תל אביב.

{{דרך

| שם = גאולה

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = רחוב גאולה. מבט מרחוב אלנבי לעבר הים

| עיר = תל אביב

| רובע = 5

| שכונה = גאולה

| על שם = חברת "גאולה" שפעלה לרכישת קרקעות במושבות וגם בתל אביב

| יישור = ימין

| אנגלית = GEULA

| קידומת = רח'

| סיומת אנגלית = St.

}}

רחוב גאולה מתחיל בפינת הרחובות ביאליק ואלנבי ומסתיים בחוף הים. הרחוב הוא גבולה צפוני של שכונת כרם התימנים. טרם הקמת שכונת גאולה היה אזור זה חלק מחוף הים ושכונת כרם התימנים נעצרה בקו רחוב הכובשים, גבולה המערבי של הכרם, בשל הקושי לבנות בתוואי שטח זה.

הרחוב הוא מרכזה של שכונת מגורים המכונה שכונת גאולה. חלקו הדרומי רחוב הירקון החוצה את גאולה הוא רחוב מרכזי נוסף בשכונה. השכונה נבנתה ברובה בשנות ה-20. חלקים מהשכונה ומהרחוב התחדשו במשך השנים ובקדמת השכונה לצד הים נבנו אף מבני יוקרה ובתי מלון. אולם, קיימים בסביבה זו גם היום לא מעט בתים נמוכי קומה.

קצה הרחוב המערבי מגיע עד הטיילת ומולו "חוף גאולה" הקרוי על שמו.

שמאל|ממוזער|150px|חזית בית הספר התיכוני למסחר (מחצית שנות העשרים)

אתרים ברחוב:

• מרכז התיירות
• מרכז התרבות הרוסי
• מלון סבוי – בו אירע ב-1975 פיגוע.
• אורט גאולה

{{דרך

| שם = גורדון

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = רחוב גורדון (צילום מרחוב בן יהודה)

| עיר = תל אביב

| רובע = 3

| שכונה = הצפון הישן

| על שם = יהודה לייב גורדון, מגדולי המשוררים העבריים בתקופת ההשכלה

| יישור = ימין

| אנגלית = GORDON

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

רחוב גורדון מתחיל ברחוב הירקון ליד חוף הים ומסתיים בכיכר רבין. נבנה בשנות ה-30 כאחד מצירי הרוחב במסגרת תוכנית גדס. הרחוב כולל בעיקר בנייני מגורים וחלקו המערבי (ממערב לדיזנגוף) מתאפיין בריבוי גלריות לאמנות שהידועה והוותיקה שבהן היא גלריה גורדון. גלריות ידועות נוספות הן גלריה גבעון ברחוב והקיבוץ, גלריה לאמנות ישראלית הנמצאת ברחוב דב הוז הסמוך לגורדון.

מלבד הגלריות אשר הפכו את הרחוב לשם דבר, מתאפיין הרחוב בבתים רבים בסגנון הבינלאומי והוא רחוב מרכזי בעיר הלבנה. בניין מס' 9 ברחוב (בתמונה), שתכנן האדריכל דב כרמי ושופץ בתחילת שנות ה-2000, הפך לאחד הבניינים הידועים של העיר הלבנה והופיע בכרזות פרסום רשמיות של העירייה ולאתר אליו הפנו מדריכי התיירות של העיר הלבנה.

בקצה המערבי של הרחוב, הנמצא מעט מדרום לכיכר אתרים, נמצא מלון שרתון תל אביב במקום שבו שכן בעבר "הבית האדום". חוף הרחצה הסמוך נקרא "חוף גורדון" על שם הרחוב. מצפון לחוף נמצאת המרינה וכיכר אתרים וביניהם "בריכת גורדון", על אף שזו כבר מרוחקת יחסית מן הרחוב עצמו.

{{דרך

| שם = דובנוב

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = קריית מאיר

| עיר = תל אביב

| רובע = 4, 6

| שכונה = הצפון החדש

| על שם = שמעון דובנוב, סופר והיסטוריון יהודי, וממקימי התנועה האוטונומיסטית

| יישור = ימין

| אנגלית = DUBNOV

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

שמאל|ממוזער|180px|בניין ההנהלה הארצית לשעבר וסניף תל אביב מרכז של תנועת בני-עקיבא, וכן מזכירות הקיבוץ הדתי, ברחוב דובנוב 7 בתל אביב

שמאל|ממוזער|200px|גן דובנוב

דוּבְּנוֹב הוא רחוב מקביל לאבן גבירול ממזרח וניצב לשדרות דוד המלך, שדרות שאול המלך וקפלן. למעט חלקו הדרומי השייך לאזור העסקים (רובע 6) ובו מספר מבני ציבור, הרחוב כולל בתי מגורים בלבד. במבנן שבין דובנוב, צייטלין ואבן גבירול הוקמה בשנות ה-30 שכונת קריית מאיר (ע"ש מאיר דיזנגוף) והייתה השכונה התל אביבית היחידה ממזרח לתוואי אבן גבירול (למעט שכונת מונטיפיורי שהצטרפה לתל אביב מאוחר יותר). שאר בתי המגורים ברחוב נבנו ברובם בשנות ה-50 ורבים מהם זוכים להערכה רבה מבחינה אדריכלית. למעשה, רחוב דובנוב יחד עם מספר רחובות קטנים בסביבתו הוא אחד הרחובות היחידים בעיר שבו מרקם בנוי משנות ה-50 הזוכה להערכה רבה בקרב אדריכלים . הוא גם אחד הרחובות הירוקים ביותר בעיר (מלבד השדרות) ובמרכזו "גינת דובנוב" המתחבר אל המשכן לאמנויות הבמה ובו אדריכלות נוף יוצאת דופן.

בחלקו הדרומי של הרחוב נמצאים מספר אתרים נוספים:

• בית אמות משפט בתכנון אריה שרון, בנימין אידלסון ואלדר שרון
• בניין ההנהלה הארצית לשעבר וסניף מרכז של בני עקיבא (ראו תמונה), בבניין המזכיר את לוחות הברית, ושגגו בצורת ספר פתוח.
• בית לשכת עורכי הדין (ברחוב דניאל פריש היוצא מדובנוב)
• בניין הסוכנות היהודית (ברחוב קפלן)

ברחוב השתכנו עם בנייתו רופאים ומשפטנים רבים בשל קרבתו לבית המשפט, לבית לשכת עורכי הדין ולבית החולים איכילוב, ועד היום מתגוררים בו רבים.

{{דרך

| שם = דוד המלך

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| עיר = תל אביב

| רובע = 4

| שכונה = הצפון החדש

| על שם = דוד, מלך ממלכת ישראל המאוחדת

| יישור = ימין

| אנגלית = KING DAVID

| קידומת = שדרות

| סיומת אנגלית = Blvd.

}}

שמאל|ממוזער|200px|הרבנות והמועצה הדתית בשדרה

השדרה מתחילה מכיכר רבין, ברחוב אבן גבירול, ומסתיימות ברחוב ויצמן, אל תוך בית החולים איכילוב. בשדרות אלו נמצא הגינון בחלקו הדרומי של הרחוב בלבד אשר לאורכו גם קיימים גני שעשועים ושביל אופניים, לעומת שאר השדרות בתל אביב אשר נמצאות במרכז הרחוב.

בשדרה נמצאת המועצה הדתית ורבנות תל אביב ובקרבתן שכן גם בית הבונים החופשיים שנהרס. סמוך למרכז השדרה נמצא גם מתחם "מגדלי דוד" המוכרים יותר כ"מגדלי אורי" על שם פינת רחוב לסר אורי בה הם שוכנים. שכונת מגדלים זו נבנתה בתחילת שנות ה-90 והיא אחד ממתחמי מגדלי היוקרה הראשונים בתל אביב.

{{דרך

| שם = דיזנגוף

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = המזרקה בכיכר דיזנגוף שעיצב יעקב אגם

| עיר = תל אביב

| רובע = 3

| על שם = מאיר דיזנגוף, ממקימי תל אביב וראש העיר הראשון

| יישור = ימין

| אנגלית = DIZENGOFF

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

מהחשובים ברחובות העיר. הוקם במהלך שנות ה-30 וה-40 והפך עד מהרה למרכז התרבות והבילויים של העיר; תואר כמעט רשמי בו החזיק הרחוב עד שלהי שנות השבעים, כאשר בעשור השני של המאה ה-21 הוא זכה לתחייה מחודשת. הרחוב הוא ציר מסחר חשוב המחבר בין מרכז העיר ונמל תל אביב ומהווה רחוב האורך הראשי של אזור מרכז העיר והצפון הישן. ברחוב נמצאים דיזנגוף סנטר, וכיכר דיזנגוף.

{{דרך

| שם = ה' באייר

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = רחוב ה' באייר המקיף את כיכר המדינה

| עיר = תל אביב

| רובע = 4

| שכונה = הצפון החדש

| על שם = ה' באייר תש"ח, התאריך העברי בו הכריזה האספה המכוננת על עצמאותה של מדינת ישראל

| יישור = ימין

| אנגלית = HEY BE'IYAR

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

ה' באייר, הוא רחוב עגול המקיף את כיכר המדינה. מרחוב ה' באייר יוצאים מספר רחובות מרכזיים, בהם רחוב ז'בוטינסקי ורחוב ויצמן.

{{דרך

| שם = הארבעה

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = רחוב הארבעה, מבט לכיוון דרום-מזרח

| עיר = תל אביב

| רובע = 6

| שכונה = דרום הקריה

| על שם = הארבעה: חברי ההגנה עמירם בלינקוב, שרגא הר, אהרן ידידיה ואריה קסלמן.

| יישור = ימין

| אנגלית = HA'ARBAA

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

הרחוב קרוי על שמם של "הארבעה" – ארבעת חברי ההגנה עמירם בלינקוב, שרגא הר, אהרן ידידיה ואריה קסלמן, אשר נהרגו ב-1946 בהתקפה על מפקדת הצבא הבריטי בשרונה. הרחוב מתחיל ברחבת הסינמטק הנקראת "כיכר השוטר" על-שמו של "רב-שוטר שמואל ויצמן", במפגש עם רחובות קרליבך ושפרינצק שהייתה כיכר בצורת משולש לפני הקמת הסינמטק ב-1989. תוואי הרחוב היה גבולה הדרומי של המושבה שרונה ועד היום נמצאים מצפון אליו בתים טמפלרים. כיום, הרחוב הוא חלק מרובע העסקים של תל אביב והוא מקביל לאזור העסקים של רחוב החשמונאים והוא חלק מפרויקט דרום הקריה.

לאורך הקטע הדרומי של הרחוב קיימים שורת מבני משרדים כחלק מ"מתחם גבעון" הנמצא בין הארבעה והחשמונאים ולאורכו בנויה אכסדרה מסחרית. לאורך האכסדרה הדרומית של הרחוב מצויות מסעדות גורמה רבות אשר בזכותן הפך הרחוב לשם דבר כרחוב של מסעדות ידועות רבות.

לאורכו של הרחוב ישנם מסעדות רבות ובתי קפה. בסופו של הרחוב מצוי היקב הטמפלרי של המושבה "שרונה".

ברחוב זה נימצאים:

• סינמטק תל אביב
• מגדל היובל, מגדל פלטינום, ומגדל התיכון

*מגדלי הארבעה

{{דרך

| שם = הברזל

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = בית החולים "אסותא"

| עיר = תל אביב

| שכונה = אזור תעשייה עבר הירקון (רמת החייל)

| על שם = שם סמלי

| יישור = ימין

| אנגלית = HA'BARZEL

| קידומת = שדרות

| סיומת אנגלית = Blvd.

}}

הרחוב מציין אזור תעשייה בו הוא מצוי ומתחיל ברחוב ראול ולנברג אליו הוא מקביל ואל החלק המזרחי החדש של פארק הירקון. הוא מסתיים בכיכר הפונה אל רחוב הארד מול קריית עתידים. ברחוב זה ישנם מסעדות ובתי קפה לאורך יחד עם בנייני משרדים המשרתים לצד בעלי מקצועות חופשיים חברות היי טק מפורסמות. לצד בית החולים אסותא רמת החייל הוקמו מרכזים רפואיים פרטיים.}}

ברחוב זה מצויים:

• משרדיהם של זכייניות ערוץ 2 לשעבר "קשת" ו"רשת"
• בית החולים אסותא רמת החייל

{{דרך

| שם = הירקון

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| עיר = תל אביב

| רובע = 3,5

| על שם = נחל הירקון

| יישור = ימין

| אנגלית = HA'YARKON

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

רחוב המקביל לחוף הים לכל אורך מרכז העיר. הרחוב הוא מרכזה התיירותי של תל אביב ולאורכו מוסדות ועסקים רבים המשרתים את התיירים הבאים לעיר בהם בתי מלון, שגרירויות ומקומות בילוי רבים. ברחוב הירקון נמצא המספר הגדול ביותר של שגרירויות. מבין המלונות ברחוב נמצאים הגדולים והחשובים ביותר בהם מלון דן תל אביב, מלון שרתון תל אביב, מלון הילטון תל אביב ומלון הרודס.

אתרים חשובים נוספים ברחוב הם:

*גן העצמאות

*בית החינוך ע"ש א"ד גורדון (הירקון 248)

*תיכון עירוני ה'

*כיכר אתרים

*הבית האדום (הרוס)

*בית מפלגת העבודה (הירקון 110)

*קולנוע פריז לשעבר

*מגדל האופרה

*בית אוסישקין

*בניין קולנוע קסם – בו שכנה "הכנסת הראשונה" והאופרה הישראלית (נהרס)

{{דרך

| שם = החשמל

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| עיר = תל אביב

| רובע = 8

| על שם = חשמל

| יישור = ימין

| אנגלית = HA'HASHMAL

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

רחוב קטן בדרום העיר, בין רחוב הרכבת לכיכר המושבות, בשכונת רמת השרון ההיסטורית. נקרא על שם תחנת הכוח הראשונה של תל אביב שפעלה בו, עוד טרם בניית תחנת הכוח רדינג.

ברחוב נמצא גם גן החשמל שנודע לשמצה במשך שנים רבות בגלל פעילויות זנות וסמים. בשנים האחרונות עבר המקום שיפוץ נרחב ונפתחו בסביבתו אף חנויות יוקרה.

{{דרך

| שם = המלך ג'ורג'

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = מבט ממצודת זאב

| עיר = תל אביב

| רובע = 3, 5

| על שם = ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת

| יישור = ימין

| אנגלית = KING GEORGE

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

אני אהיה הפירסינג של תל אביב / סוף המאה העשרים|מירכאות=כן|מקור="המאה ה-20", מיקה קרני, מילים: אביבית רוח}}

נקרא תחילה "רחוב הכרמל" (חלקו הממשיך לשוק הכרמל נקרא כך עד היום) ושונה ב-1935 לכבוד 25 שנה למלכותו של ג'ורג' החמישי.

• כיכר מסריק
• דיזנגוף סנטר
• כיכר מיכאל'ס
• גן מאיר
• מצודת זאב
• שוק בצלאל
• סמטה פלונית וסמטה אלמונית
• כיכר מגן-דוד

{{דרך

| שם = המסגר

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| עיר = תל אביב

| רובע = 6

| שכונה = אזור תעשייה ומלאכה. בין השכונות מונטיפיורי, הרכבת והכפר הערבי חסן ערפה

| על שם = אוּמן המתמחה בעיבוד מתכות

| יישור = ימין

| אנגלית = HA'MASGER

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

רחוב ראשי באזור התעשייה הישן של תל אביב, בין הרחובות בגין בצפון והרכבת בדרום. סלול על תוואי דרך עפר בתוואי הרחוב. בדרומה של דרך זו הייתה חווה חקלאית שהוקמה על ידי פרוטסטנטים אמריקאים בשם "הר התקווה", כבר באמצע המאה ה-19. הדרך עברה בין השדות צפונה לכיוון פרדס מונטיפיורי והמושבה הטמפלרית שרונה. על שטח הפרדס הוקמה שכונת מונטיפיורי ועל שטח החווה קם בית הספר התיכון שבח מופת בשנות ה-40, הקיים במקום עד היום, ונמצא צמוד אל שכונת הרכבת ובצידו הצפון-מערבי של רחוב המסגר נמצא הכפר הערבי חסן ערפה העתיד להתפנות לטובת בנייתם של גורדי שחקים ושל הרחבת המע"ר אל הכביש המהיר איילון.

עם התפתחותה של העיר עוד טרם הקמת המדינה, התפתח אזור רחוב המסגר כאזור התעשייה הראשי של העיר. בין מבני התעשייה קמו עם השנים גם מועדוני לילה רבים ומסעדות. בשנות השבעים והשמונים הרחוב היה ידוע גם באולמות האירועים הרבים שבו שרובם נסגרו מאז, ובסוכנויות הרכב הרבות שבו שחלקן נמצאות בו עד היום. בסוף שנות השבעים של המאה העשרים החל אופיו של הרחוב להשתנות, ובתהליך הנמשך עד ימינו מפנים בתי המלאכה והמוסכים את מקומם לבנייני משרדים.

בין האתרים ברחוב:

• בית ספר שבח מופת
• מגדל נצבא
• מתחם חסן עראפה

{{דרך

| שם = העלייה

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = חנויות בחזית מבנה שוק רחוב העלייה

| עיר = תל אביב

| רובע = 8

| שכונה = פלורנטין

| על שם = העלייה לארץ ישראל

| יישור = ימין

| אנגלית = HA'ALIYAH

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

המשכו הדרומי של רחוב אלנבי בין כיכר המושבות בצפון ועד דרך שלמה בדרום. ברחוב העלייה הוקם מחנה קליטת העולים הראשון בתל אביב אשר העניק לרחוב את שמו. מדרום לדרך שלמה הופך הרחוב לרחוב שוקן.

הרחוב מהווה את גבולה המזרחי של שכונת פלורנטין וגבולה המערבי של שכונת נווה שאנן. המרחוב מאופיין בחזית מסחרית לכל אורכו בעסקים המשרתים את תושבי שתי השכונות. בקצהו הדומי נמצא בית הספר ביאליק רוגוזין.

ברחוב נמצא שוק העלייה שנבנה בסגנון הבינלאומי בשנת 1938 במסגרת המרכז המסחרי.

{{דרך

| שם = הרברט סמואל

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = אורות העיר לאורך טיילת הרברט סמואל

| עיר = תל אביב

| רובע = 3,5

| על שם = הרברט סמואל, מדינאי ודיפלומט בריטי יהודי, שימש כנציב העליון הראשון

| יישור = ימין

| אנגלית = HERBERT SAMUEL

| קידומת = רציף

| סיומת אנגלית = St.

}}

הרחוב המקביל לכל אורך "טיילת להט" – הקטע המרכזי של חוף תל אביב בין חוף גורדון עד פארק צ'ארלס קלור. הרחוב המערבי ביותר בעיר (לא כולל יפו). בנוי בחלקו המזרחי בלבד בבתי מלון, שגרירויות ועסקים המשרתים את התיירות בעיר. רבים מהמבנים לאורכו נמצאים בין רחוב הירקון והטיילת אשר המרחק ביניהם קצר מאוד.

{{דרך

| שם = הרכבת

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| עיר = תל אביב

| רובע = גבול 6 ו-8

| על שם = מסילת הרכבת יפו–ירושלים שעברה בתוואי זה

| יישור = ימין

| אנגלית = HA'RAKEVET

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

ציר תחבורה ראשי המחבר את מרכז ודרום העיר עם נתיבי איילון דרך מחלף לה גוארדיה. בעבר שימש תוואי הרחוב את מסילת הרכבת יפו–ירושלים וזהו מקור שמו. המסילה הובילה מתחנת הרכבת יפו דרך תחנת הרכבת תל אביב יהודה הלוי. זו הועתקה דרומה בשנת 1970 ולבסוף נסגרה עם פתיחת מסילת איילון.

ביוני 2008 נפתחה בקצה המזרחי של רחוב הרכבת מנהרת לה גוארדיה, העוברת מתחת לרחוב המסגר, ומחברת את רחוב הרכבת עם רחוב לה גוארדיה.

ברחוב זה נמצאים :

• במפגש עם רחוב לבונטין נמצא בניין משטרת תל אביב שבו הוקם המטה הארצי של משטרת ישראל שהפך אחר כך ל"מטה מרחב ירקון".
• במפגש עם דרך בגין נמצא בית הדר, בניין המשרדים הראשון של תל אביב שעוצב אף הוא בסגנון הבינלאומי.
• בית המכס – מבנה הנמצא כיום על אי תנועה במרכז הרחוב, שלאורכו היו עוצרות רכבות לצורך תשלום מכס, בדרכן מנמל יפו לירושלים.

{{דרך

| שם = הרצל

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = מגדל שלום בקצה הצפוני של הרחוב

| עיר = תל אביב

| רובע = 5, 8

| על שם = בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה ומייסד הציונות כתנועה לאומית מדינית

| יישור = ימין

| אנגלית = HERZL

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

תנו לנו היום ללכת / לגימנסיה הרצליה כמו אתמול|מקור=תנו לנו יד ונלך, עירית דותן. מילים: צביקה זליקוביץ'|מירכאות=כן}}

הרחוב הראשון בעיר. היה הרחוב הראשי של אחוזת בית עם היווסדה וחצו אותו תחילה 4 רחובות נוספים שנקראו לאחר מכן על שם אישים נוספים הקשורים לרוח הציונות והגשמתה: אחד העם, שדרות רוטשילד, ליליינבלום ויהודה הלוי. הרחוב היה ליבה ההיסטורי של תל אביב אשר סביבו אוחדו השכונות היהודיות הראשונות עם אחוזת בית וממנו המשיכה לצמוח העיר העברית.

בימיו הראשונים הגיע ממסילת הרכבת יפו–ירושלים בדרום ועד לבניין הגימנסיה העברית "הרצליה" שעמד באופן מונומנטלי בקצהו הצפוני.

ברחוב זה הותקן הרמזור השני בארץ (אחרי חיפה), הפסאז' הראשון, המעלית הראשונה בארץ, ופנס הרחוב הראשון בארץ.

{{דרך

| שם = השלום

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = מגדלי עזריאלי נראים מקצה דרך השלום

| עיר = תל אביב

| רובע = 9

| על שם = השלום

| יישור = ימין

| אנגלית = HA'SHALOM

| קידומת = דרך

| סיומת אנגלית = Road

}}

גרה בדירה שכורה ממש קרוב לדרך השלום / נזמין חשבון, הלילה לא הולכים לישון |מירכאות=כן|מקור="דרך השלום", פאר טסי. מילים: אבי אוחיון}}

דרך השלום היא דרך ראשית העוברת בין הערים גבעתיים ותל אביב. הדרך מתחילה בגבול הערים גבעתיים, רמת גן ותל אביב, לאחר שברמת גן היא נקראת רחוב אלוף שדה, וממשיכה משם עד הצומת עם רחוב יגאל אלון, בסמוך למחלף השלום שעל נתיבי איילון. משם הופכת הדרך לרחוב גבעת התחמושת ולאחר מכן לרחוב קפלן. הדרך מהווה ציר רוחב המקשר את תל אביב במערב עם מחלף אלוף שדה שבכביש 4 במזרח.

{{דרך

| שם = ויצמן

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = רחוב ויצמן במבט ממפגשו עם רחוב ארלוזורוב

| עיר = תל אביב

| רובע = 4

| שכונה = הצפון החדש

| על שם = חיים ויצמן, נשיא המדינה הראשון

| יישור = ימין

| אנגלית = WEIZMANN

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

רחוב ויצמן הוא רחוב אורכי ראשי באזור הצפון החדש של העיר המתחיל בדרום בשדרות שאול המלך ומסתיים ברחוב בני דן בצפון העיר, סמוך לפארק הירקון. הרחוב כולל מסחר בחלקו וכן מספר רב של מבני ציבור. בשנות ההקמה הראשונות של אזור הצפון החדש כונה הרחוב "קיבוץ גלויות" לאחר שרחוב ז'בוטינסקי החליף את שמו. עם החלפת שמו לוויצמן, עבר השם קיבוץ גלויות לדרך בדרום העיר.

אתרים ברחוב:

*היכל המשפט בתל אביב

*בית אסיה

*בית שלום עליכם ומגדל המוזיאון

*בית הבונים החופשיים (הרוס)

*המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)

*מרכז ויצמן – פרויקט משולב של מרכז קניות ודיור מוגן הצמוד לבית החולים

*בית ליסין (בניין) בו שכן עד 2003 תיאטרון בית ליסין שעבר לבניין התיאטרון הקאמרי הישן בדיזנגוף פינת פרישמן.

*כיכר המדינה

*בית החייל תל אביב

*תיכון עירוני ד'

{{דרך

| שם = ז'בוטינסקי

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = רח' ז'בוטינסקי סמוך לגימנסיה הרצליה. ברקע מגדל משה אביב ברמת גן

| עיר = תל אביב

| רובע = 3, 4

| שכונה = הצפון הישן והחדש

| על שם = זאב ז'בוטינסקי, מנהיג ציוני הציונות רוויזיוניסטי. מגדולי ההוגים היהודים הליברליים בעת החדשה

| יישור = ימין

| אנגלית = JABOTINSKY

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

שמאל|ממוזער|200px|תחילתו של הרחוב ברחוב הירקון. באופק הרחוק נראה מגדל משה אביב

רחוב ז'בוטינסקי הוא ציר רוחב בצפון תל אביב הישן והחדש. הוא מוביל מרחוב הירקון (ליד גן העצמאות) ועד דרך נמיר במזרח. המשכו החדש הקרוי רחוב יעקב דורי ממשיך דרך גשר מודעי עד למתחם הבורסה ברמת גן.

הרחוב תוכנן במסגרת תוכנית גדס כאחד מצירי הרוחב הראשיים. חלקו המערבי של הרחוב החל להתפתח בשנות ה-30 המאוחרות עד שנות ה-50. חלקו שממזרח לאבן גבירול הוא מאוחר יותר וכולל בנייה משנות ה-60 וה-70. בית החולים אסותא היה המבנה הראשון ברחוב והוקם ב-1934. הרחוב נקרא תחילה "רחוב קיבוץ גלויות" ושמו שונה לאחר מותו של ז'בוטינסקי. השם "קיבוץ גלויות" הוקצה בתחילה לתוואי הרחוב שלאחר מכן שונה שמו לוויצמן ואז הועבר השם לדרך בדרום העיר (ראו דרך קיבוץ גלויות).

מדרום לרחוב בסמוך לאבן גבירול נמצא מתחם סומייל. בחלקו המזרחי והחדש יותר של הרחוב נמצא גם בניין הגימנסיה העברית "הרצליה" שעברה אליו בשנות ה-60 ממשכנה ההיסטורי בהרצל-אחד העם. בהמשכו נמצאת כיכר המדינה.

{{דרך

| שם = ח"ן

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| עיר = תל אביב

| רובע = 3

| על שם = חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי

| יישור = ימין

| אנגלית = CHEN

| קידומת = שדרות

| סיומת אנגלית = Blvd.

}}

שדרה המחברת בין מתחם הבימה לבין כיכר רבין. חודשה עם שאר שדרות העיר בסף שנות ה-90. לפי תוכנית גדס, שדרות ח"ן אמורות להיות המשך ישיר של שדרות רוטשילד, כאשר בין השדרות נמצאת כיכר גדולה. סביב כיכר זו נמצאים כיום תיאטרון הבימה, היכל התרבות וגן יעקב. כיום מנסה העירייה לחזק את הקשר בין שני הצירים ההמשכיים והדבר מתוכנן לבוא לידי ביטוי עם סיום חידוש מתחם התרבות.

{{דרך

| שם = טשרניחובסקי

| סוג = רחוב

| עיר = תל אביב

| רובע = 5

| על שם = שאול טשרניחובסקי, רופא, משורר עברי ומתרגם

| יישור = ימין

| אנגלית = TCHERNICHOVSKY

| קידומת = רח'

| סיומת אנגלית = St.

| גודל אנגלית = 11px

}}

הרחוב מתחיל ברחוב אלנבי ומקביל לביאליק ונמשך צפונה עד לדיזנגוף. הרחוב נקרא תחילה "רחוב בצלאל" ושמו שונה לטשרניחובסקי לאחר מותו של המשורר.

כרחוב הסמוך לקינג ג'ורג' שהיה בעבר רחוב שוק (כמו המשכו הדרומי בשוק הכרמל) התפתח במתחם שביניהם שוק שנודע כשוק בצלאל (בעיקר לאורך רחוב בית לחם הקטן המחבר בין הרחובות). על אף שהשוק דעך ברמת פעילותו עם השנים קיימות בו עדיין חנויות רבות המוכרות בעיקר ביגוד והוא נקרא עד היום "בצלאל", כשמו הקודם של הרחוב.

מצפון לשוק נמצא צידו המערבי של גן מאיר ובקרבתו שכן בעבר קצין העיר תל אביב. בחלק הצפוני של הרחוב, וסביב רחוב בוגרשוב, שכנה שכונת נורדיה, שכונת צריפים של פליטים יהודים שברחו מיפו. באזור רחוב טשרניחובסקי וגן מאיר מתחילה טופוגרפיה נמוכה וקיים ואדי קטן לכיוון הים. ואדי זה כמעט ואינו מורגש כיום בתוך הסביבה הבנויה (הבדלי הגובה המשמעותיים ביותר הם בין ביאליק וטשניחובסקי) אולם עד שנות ה-60 סבל אזור זה מהצפות רבות.

לבסוף פונתה השכונה ועל חלק משטחה נבנה הדיזנגוף סנטר אשר טשרניחובסקי הוא הרחוב האחורי של המתחם. כיכר השוטר בפינת בוגרשוב הייתה פעם מעגל תנועה מרכזי שבוטל עם בניית הסנטר אולם חלק ממבנה הכיכר המקורית נותר במקום זה.

{{דרך

| שם = יגאל אלון

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = במרכז התמונה: רחוב יגאל אלון בחלקו שמהיכל הספורט יד אליהו וצפונה, 2009

| עיר = תל אביב

| רובע = 9

| על שם = יגאל אלון, מפקד הפלמ"ח, מראשי תנועת העבודה ושר

| יישור = ימין

| אנגלית = YIGAL ALLON

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

רחוב אורך ראשי במזרח תל אביב, המוביל משכונת התקווה ונווה צה"ל בדרום, דרך יד אליהו ושכונת ביצרון, ומסתיים בנחלת יצחק בצפון. הרחוב, שנקרא בעבר רחוב גיבורי ישראל, מסתיים סמוך למחלף הרכבת בנתיבי איילון. אורכו של הרחוב הוא 2.9 ק"מ, והוא מקביל לנתיבי איילון שממערב לו ולדרך משה דיין שממזרח לו.

בחלקו הצפוני של הרחוב פועל אזור תעשייה, שחלק מהמפעלים שהיו בו (סיפולוקס, אמקור, הארגז) פינו מקומם למגדלי משרדים. חלקו הדרומי של הרחוב הוא חלק משכונת יד אליהו ומאופיין בבתי מגורים.

ברחוב זה נמצאים (מדרום לצפון):

• היכל הספורט יד אליהו
• בניין הנהלת מגן דוד אדום בישראל
• בית מכבי האש של תל אביב
• גן לנדס על שם סטפן לנדס
• הסינרמה (נהרס באוגוסט 2016)
• מגדל טויוטה – מגדל משרדים
• מגדל סוזוקי – מגדל משרדים (בבנייה)
• מגדלי אלון – זוג מגדלי משרדים
• גשר יהודית – גשר להולכי רגל ולרוכבי אופניים שמחבר את רחוב יגאל אלון עם שדרות יהודית שמצדם האחר של נתיבי איילון
• מגדל אמפא – מגדל משרדים
• מגדלי תוצרת הארץ - זוג מגדלי משרדים (האחד מאוכלס והאחר בבנייה)

{{דרך

| שם = יהודה הימית

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = גשר יהודה הימית מעל לרחוב

| עיר = תל אביב

| רובע = 7 (יפו)

| על שם = יהודה הימית, כתובת על מטבע רומי לכבוד ניצחונה על יהודה. שם הרחוב נשאר על כנו אף על פי שיש הטוענים שהמטבע מזויף.

| יישור = ימין

| אנגלית = YEHUDA HAYAMIT

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

שמאל|ממוזער|250px|צומת רחוב יהודה הימית ויהודה מרגוזה לאחר שיפוצו

רחוב מדרום ליפו העתיקה ומצפון לשכונת עג'מי המחבר בין נמל יפו ושדרות ירושלים וממשיך לדרך בן צבי. יהודה הימית הוא אחד הרחובות העתיקים ביפו מחוץ לחומות. הוא נקרא בעבר "רחוב פייסל" על שמו של פייסל הראשון, מלך עיראק ושונה לאחר קום המדינה. הוא ככל הנראה הרחוב היחיד בארץ הקרוי על שם קרב בו הפסידו היהודים.

אתרים ברחוב:

• תחנת גלי צה"ל
• בית הספר טרה סנטה
• גשר יהודה הימית

מסעדת אבו חסן נמצאת בסמוך.

{{דרך

| שם = יהודה הלוי

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = פינת רחוב מזא"ה

| עיר = תל אביב

| רובע = 5

| שכונה = לב תל אביב, נווה צדק

| על שם = יהודה הלוי, מגדולי המשוררים העבריים בימי הביניים

| יישור = ימין

| אנגלית = YEHUDA HA'LEVI

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

אחד מחמשת הרחובות הראשונים של העיר. הרחוב מתחיל בנווה צדק בדרום מערב ומסתיים בפינת הרחובות אבן גבירול ומרמורק. בעבר, גם חלקו הדרומי של אבן גבירול נקרא יהודה הלוי ושמו בקטע הקיים כיום שונה בשנות ה-50 ונקרא על שמו של רבי שלמה אבן גבירול, מגדולי שירת ימי הביניים של יהדות ספרד גם הוא. לכל אורכו, מקביל הרחוב לשדרות רוטשילד והוא מחולק לכמה קטעים בעלי אופי שונה מאד.

יותר מכל מזוהה הרחוב כמרכז הבנקאות בישראל, משום שלאורך חלקו הדרום-מערבי שוכנים משרדי ההנהלה הראשית של שלושת הבנקים הגדולים: בנק לאומי, בנק הפועלים ובנק דיסקונט לישראל.

בהמשך הרחוב, בנקודת המפגש שלו עם רחוב לינקולן, שוכן המרכז למיפוי ישראל ומיד לאחריו נמצא מתחם קריית ספר.

{{דרך

| שם = יהודה המכבי

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = רחוב יהודה המכבי, מבט ממזרח למערב

| עיר = תל אביב

| רובע = 4

| שכונה = הצפון החדש

| על שם = יהודה המכבי, מנהיג מרד החשמונאים

| יישור = ימין

| אנגלית = YEHUDA HAMACCABI

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

| גודל אנגלית = 10px

}}

מכיכר מילאנו שברחוב אבן גבירול ועד דרך נמיר. המשך הרחוב הוא בשכונת בבלי. רחוב מגורים, מסחר ובילוי, הומה בתי קפה ומסעדות. בפינת רחוב ויצמן נמצא תיכון עירוני ד' וברחוב שטריקר החוצה אותו, סמוך מאוד לפינת הרחוב נמצאים תיכון עירוני י"א והקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה תל אביב. רחוב יהודה המכבי מקביל לנחל הירקון וסמוך אליו.

{{דרך

| שם = יהודית

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| עיר = תל אביב

| רובע = 6

| שכונה = מונטיפיורי

| על שם = יהודית מונטיפיורי, אשתו של משה מונטיפיורי

| יישור = ימין

| אנגלית = YEHUDIT

| קידומת = שדרות

| סיומת אנגלית = Blvd.

}}

שדרות יהודית הן הרחוב הראשי של שכונת מונטיפיורי בניצב וממזרח לדרך בגין ומערבית לנתיבי איילון (דרומית למרכז עזריאלי). הן נקראו בשם זה להנצחת יהודית מונטיפיורי (1784–1862), אשתו המנוחה של משה מונטיפיורי אשר נידב את הכספים להקמת השכונה, אשר אליו הצטרפה ברוב מסעותיו לארץ ישראל. השדרה מוקפת בניינים קטנים ונמוכים יחסית ובמרכזה גינות ומתקני פנאי שונים. בטרם הפכה דרך בגין לציר תנועה עמוס במיוחד הייתה השדרה המשכו הטבעי של רחוב הארבעה הנמצא ממערב. בסוף הרחוב נמצא גשר יהודית שחיבר בין שדרות יהודית לשכונת ביצרון.

ציר היסטורי, חלק מדרך יפו-שכם או בחלקה הקצר יותר דרך יפו-פתח תקווה. המשכה של דרך פתח תקווה (כיום דרך בגין) ממזרח. המשכה המערבי של דרך יפו העובר ביפו נקרא "רחוב אילת" אך מדובר למעשה באותו הרחוב. הקצה המערבי ביותר של הדרך הוא רחוב רזיאל המגיע עד כיכר השעון. במקום בו מסתיים הרחוב ומתחיל רחוב אילת ניצב "מבנה טרנספורמטור" עתיק.

לאורכו של הציר שוכנים שכונת פלורנטין, בית רומנו ו"שכונת מרכז מסחרי". ברחוב חנויות רבות לאביזרי אופנה ודוכני שתייה שפועלים על המדרכות.

{{דרך

| שם = יפת

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| עיר = תל אביב

| רובע = 7

| על שם = יפת בן נח, מייסד יפו על פי האגדה

| יישור = ימין

| אנגלית = YEFET

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

רחוב יפת הוא אחד הרחובות הראשיים של יפו והוא קרוי על שם יפת בנו של נח. בעבר נקרא "רחוב עג'אמי", על שם איברהים אלעג'אמי, קדוש פרסי. הרחוב היה בעבר דרך שהקיפה את חומות יפו העתיקה אשר לאחר הריסת החומה וצמיחת העיר, הפכה לרחוב מסחרי מרכזי. ברחוב יפת פינת רחוב ציונה תג'ר מצוי מבנה טרנספורמטור שתוכנן בידי האדריכל אלכסנדר ברוולד בשנת 1923.

: אתרים ברחוב:

• כיכר השעון
• גשר יהודה הימית – שהוקם על ידי הבריטים בשנות ה-20
• מאפיית אבולעפיה – נוסדה ב-1879
• שוק הפשפשים ממזרח לרחוב
• הסניף הראשון של בנק אנגלו-פלשתינה שהוקם ב-1903
• בנין מע"מ יפו
• בית העולים שאכסן עולים יהודים שהגיעו לנמל יפו
• בית החולים הצרפתי על שם המלך הצרפתי סנט לואי שעמד בראש מסעי הצלב
• בית הספר הסקוטי טביטה ובית הספר הצרפתי "אקול דה פרר"
• כנסיית גאורגיוס הקדוש היוונית אורתודוקסית
• גבעת אנדרומדה
• כנסיית אנטוניוס הקדוש הקתולית
• הכנסייה האנגליקנית
• הבית הירוק (יפו)

{{דרך

| שם = יצחק שדה

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = מראה ברחוב

| עיר = תל אביב

| רובע = 9

| שכונה = יד אליהו

| על שם = יצחק שדה, מפקד הפלמ"ח

| יישור = ימין

| אנגלית = YITZHAK SADEH

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

רחוב יצחק שדה הוא רחוב רוחב, התוחם את שכונת יד אליהו מצד צפון. הרחוב מתחיל בגשר מעריב במערב, ונמשך עד דרך משה דיין במזרח. בתחילת הרחוב, ועד לצומת עם רחוב יגאל אלון, הוא אזור תעשייה ומסחר, ומהצומת ומזרחה נמצאים בתיה הצפוניים של יד אליהו.

בחלקו ממוקם הרחוב על גשר מעל נתיבי איילון, ועל כן עד ראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 הוא נקרא "רחוב הגשר" (אמנם בראשית שנות השישים, טרם הוקמו נתיבי איילון, אך הגשר היה קיים, וחיבר בין שתי גדותיו של ואדי מוסררה (נחל איילון).

ברחוב ממוקמים בית נצבא, הסינרמה, בית מגורי העיתונאים וגן לנדס.

הרחוב קרוי על שמו של האלוף יצחק שדה, מפקד הפלמ"ח, שהיה גם איש חינוך בעל השפעה רבה על הנוער.

תמונה:Yitzhak Sadeh Street ap 002.jpg|בית נצבא

תמונה:Yitzhak Sadeh Street ap 004.jpg|הסינרמה

תמונה:Landes Garden ap 3.JPG|גן לנדס

תמונה:Yitzhak Sadeh Street ap 005.jpg|נתיבים מתחלפים

{{דרך

| שם = ירושלים

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = המזרקה מול בניין עיריית יפו

| עיר = תל אביב

| רובע = 7

| שכונה = מרכז יפו

| על שם = ירושלים, בירת ישראל

| יישור = ימין

| אנגלית = JERUSALEM

| קידומת = שדרות

| סיומת אנגלית = Blvd.

}}

שדרות ירושלים הן אחד הרחובות הראשיים של יפו. הן הוקמו ב-1915 על ידי המושל העות'מאני של יפו, אשר התקנא בשדרות רוטשילד שהקימו היהודים בתל אביב, ונקראו תחילה על שם אחמד ג'מאל פאשה. בזמן השלטון הבריטי שונה שמן לשדרות המלך ג'ורג' החמישי, ועם איחוד תל אביב ויפו שונה שמן לשדרות ירושלים. בטרם האיחוד, כבר היה בתל אביב רחוב בשם שדרות ירושלים ושמו הוחלף לשדרות הר ציון.

השדרות היו קיימות זמן רב לפני איחוד הערים תל אביב ויפו, אך כיום מבנה השדרה דומה יותר למבנה השדרות של מרכז תל אביב, עם עיצוב המדגיש את שיוכה ליפו על ידי שימוש באלמנטים אדריכליים המאפיינים את המקום. בתחילת השדרה הוקם בשנת 1924 מבנה טרנספורמציה שתוכנן בידי האדריכל ריכארד קאופמן ונהרס בשנת 2010 כדי לפנות מקום להולכי רגל.

מצדן הדרומי נמשכות השדרות בשדרות העצמאות בבת ים ומצדן הצפוני – לרחוב קויפמן.

ברחוב זה מצויים מבנים היסטוריים רבים כגון:

• הסניף של בנק אנגלו-פלשתינה במספר 1
• בניין עיריית יפו
• בית הדואר המרכזי (יפו) בו שכנה בעבר הנהלת השירות הבולאי
• הבניין בו שכנה הנהלת השקם במספר 8
• בית החולים צהלון (דג'אני)

בנוסף שכנו בשדרה כמה אולמות קולנוע:

• קולנוע אלהמברה
• קולנוע צליל – כיום "מועדון התיאטרון"
• קולנוע פארוק (נהרס בחלקו)
• קולנוע נוגה – כיום תיאטרון גשר

רחוב מסחרי בצפון העיר, בסמוך לשפך הירקון ומתחם נמל תל אביב. במהלך שנות ה-70 נפתחו ברחוב שהיה אזור מגורים, מעל 60 מסעדות, למרות מחאות תושבי הרחוב שבקשו למנוע את הפיכת הרחוב למתחם בילוי.}} עד אוקטובר 2007 פעל ברחוב קולנוע פאר, מן השרידים האחרונים של בתי קולנוע בתל אביב הישנה. ברחוב ירמיהו פועלים בתי קפה, מסעדות ומועדונים והוא מקובל כאתר בילויים. בקצה הרחוב תחנת השכרה לסירות משוטים ופדלים בנחל הירקון, הפועלת עשרות בשנים באותו מקום, וסמוך אליו מתחילה טיילת קרשים, המובילה עד לנמל תל אביב, המתפתח בשנים האחרונות כמרכז בילוי הומה ומצליח.

סביב הרחוב ובניצב לו עוד מספר רחובות הקרויים על שם נביאים.

{{דרך

| שם = חיים לבנון

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = בניין נפתלי של הפקולטה למדעי החברה

| עיר = תל אביב

| רובע = 1

| שכונה = רמת אביב

| על שם = חיים לבנון, ראש עיריית תל אביב-יפו ויוזם הקמת אוניברסיטת תל אביב

| יישור = ימין

| אנגלית = Levanon

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

רחוב ראשי בשכונת רמת אביב. בעבר נקרא הרחוב רחוב האוניברסיטה על שם אוניברסיטת תל אביב השוכנת לצדו, ובשנת 1986 הוחלף שמו לאחר מותו של ראש העיר השישי של תל אביב, חיים לבנון, אשר יזם את הקמת האוניברסיטה בשנות ה-50 של המאה ה-20.

צדו הדרומי-מזרחי של הרחוב מאוכלס רובו במוסדות ציבוריים: מוזיאון ארץ ישראל, תזמורת צה"ל, מוזיאון הפלמ"ח, בית הספר להנדסאים, מכון התקנים הישראלי ואוניברסיטת תל אביב כולל כיכר אנטין.

{{דרך

| שם = לה גוארדיה

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = מבט מזרחה לאורך הרחוב ביד אליהו. בקצה הרחוב נראה חלק מהפסל כיכר לבנה

| עיר = תל אביב

| רובע = 9

| שכונה = יד אליהו

| על שם = פיורלו לה גוארדיה, ראש עיריית ניו יורק

| יישור = ימין

| אנגלית = LA GUARDIA

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

שמאל|ממוזער|200px|בית גיל הזהב תל אביב|בית גיל הזהב

שמאל|ממוזער|200px|מבט לאורך הרחוב לכיוון מערב

רחוב לה גוארדיה הוא הרחוב הראשי של שכונת יד אליהו, והוא חוצה אותה לכל אורכה, ממזרח למערב. הרחוב נמשך מפארק וולפסון ותיכון עירוני ט' במזרח עד מחלף לה גוארדיה ומנהרת לה גוארדיה, המחברת את הרחוב לרחוב הרכבת, במערב.

הרחוב קרוי על שם פיורלו לה גוארדיה, ראש עיריית ניו יורק בין השנים 1934–1945. יש המבטאים את שם הרחוב והמחלף בטעות "לה גארדיה" (שנים רבות הופיע תעתיק שגוי זה על שלטי הרחוב).

לאורך הרחוב נמצאים בעיקר בנייני המגורים של שכונת יד אליהו – שיכונים בגובה 3–4 קומות. מחלף לה גוארדיה שבקצהו המערבי של הרחוב מחבר את רחוב לה גוארדיה עם נתיבי איילון.

בחודש מרץ 2017 אישרה ועדת התכנון המקומית בתל אביב תוכנית להפיכת חלק מהרחוב למתחם בילויים.}}

בינואר 2023 נוסף לרחוב נתיב תחבורה ציבורית.}}

{{דרך

| שם = לוינסקי

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = הרחוב והשוק

| עיר = תל אביב

| רובע = 8

| שכונה = נווה שאנן ופלורנטין

| על שם = אלחנן ליב לוינסקי, סופר ציוני מרוסיה

| יישור = ימין

| אנגלית = LEWINSKY

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

רחוב לוינסקי הוא רחוב מסחרי ראשי בדרום תל אביב הקרוי על שמו של הסופר הציוני מרוסיה, אלחנן ליב לוינסקי. הרחוב הוא רחובה הראשי של שכונת נווה שאנן והמשכו בשכונת פלורנטין. הרחוב מתחיל ברחוב אילת (חלק מדרך יפו-פתח תקווה-שכם) ומסתיים בקצה דרך ההגנה שבסמוך לתחנת הרכבת תל אביב ההגנה.

הרחוב הוקם בשנות ה-20 במסגרת תוכנית המתאר של שכונת נווה שאנן שביצע האדריכל יוסף טישלר.

{{דרך

| שם = ליליינבלום

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = קולנוע עדן

| עיר = תל אביב

| רובע = 5

| על שם = משה לייב ליליינבלום, מראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה

| יישור = ימין

| אנגלית = LILIENBLUM

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

מראשוני הרחובות בעיר אשר הוקם במסגרת "אחוזת בית". תחילתו ברחוב פינס בשכונת נווה צדק, והוא נמשך מזרחה עד רחוב אלנבי.

בהמשכו של הרחוב נמצאים משרדי הנהלות של בנקים, כחלק ממתחם הבנקאות של לב תל אביב. ברחוב נמצאים משרדי הנהלה של מספר בנקים כמו כן גם סניפו הראשי של בנק ישראל בתל אביב. בתקופה שבה נאסרה על תושבי ישראל החזקה של מטבע זר היה הרחוב מרכז פעילותם של חלפני כספים, שהחליפו כספים באופן בלתי חוקי אך גלוי.

אתרים נוספים ברחוב:

• ראינוע עדן ולידו אחד הקיוסקים הוותיקים בעיר
• בית הספר "תחכמוני" (הוחלף לבית ספר "אולפנית בני עקיבא תל אביב")
• בניין מלון אלקונין-צנטרל, שהיה המלון הראשון בעיר

{{דרך

| שם = מזא"ה

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| עיר = תל אביב

| רובע = 5

| שכונה = לב תל אביב

| על שם = הרב יעקב מזא"ה, סופר ופעיל ציוני

| יישור = ימין

| אנגלית = MAZEH

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

רחוב מגורים ברובו, צר ובעל אופי שקט ושכונתי. עם זאת, הוא אוצר מספר פניני אדריכלות ידועות. ברחוב מספר רב של בניינים היסטוריים משנות ה-20 וה-30 המייצגים את תל אביב בצעירותה. חלק מן הבניינים הם בסגנון האקלקטי וחלקם בסגנון הבינלאומי. רבים מהם עברו שיפוץ בעשור האחרון והרחוב אף הפך, יחד עם שדרות רוטשילד ועוד מספר קטעי רחובות נוספים בסביבה, לאטרקציה תיירותית עבור שוחרי אדריכלות. טרם בניית בתי הרחוב, היה במקום כרם גפנים ומחנה שקלט עולים חדשים בתקופה זו.

אתרים חשובים לאורך הרחוב:

• בית ברלין-פסובסקי
• פרויקט "רובע לב העיר"
• מגדל המים הישן
• מעונות עובדים א', ב' ו-ג'
• בית אנגל (בפינת רוטשילד)
• בית הדפוס הישן של עיתון "הארץ"

{{דרך

| שם = מרמורק

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = רחוב מרמורק, מבט מכיוון רחוב קרליבך

| עיר = תל אביב

| רובע = בין 3 ו-5

| על שם = אלכסנדר מרמורק, רופא וחבר בקונגרסים הציונים

| יישור = ימין

| אנגלית = MARMOREK

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

רחוב קטן וקצר אך בעל חשיבות גדולה בשלד מרכז העיר; המשכו של רחוב קרליבך ממזרח ושדרות בן ציון במערב וקושר בין רחוב אבן גבירול ויהודה הלוי עם כיכר הבימה ושדרות רוטשילד. הרחוב הוא גם גבול בין שני הרבעים המרכזיים של תל אביב, 3 ו-5.

הרחוב שופץ במהלך 2006–2007 ובמסגרת השיפוץ הורחבה המדרכה על חשבון שטחים פתוחים פרטיים של בתי מגורים ובכך התאפשרה סלילת שביל אופניים היוצר רצף שבילים בין השדרות לבין רחוב אבן גבירול. חלקו המערבי של הרחוב ממשיך לעבור שיפוץ יחד עם חידוש מתחם הבימה.

הרחוב גם צר, הוא כולל נתיב נסיעה אחד בכל כיוון, אך למרות זאת הנסיעה מזרחה מוגבלת בשעות היום לתחבורה ציבורית בלבד.

{{דרך

| שם = משה סנה

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = דרך משה סנה. מבט דרומה אל נאות אפקה ב'

| עיר = תל אביב

| רובע = 2

| שכונה = המשתלה, קריית שאול, נאות אפקה, צהלה, הדר יוסף, שיכון דן

| על שם = משה סנה, ראש המפקדה הארצית של ההגנה וחבר הכנסת מטעם מפ"ם ומק"י;פנחס רוזן, שר המשפטים הראשון של ישראל

| יישור = ימין

| אנגלית = Moshe Sneh

| קידומת = דרך

| סיומת אנגלית = Rd.

}}

דרך משה סנה היא ציר האורך המרכזי בצפון-מזרח תל אביב. היא מהווה חלק מכביש 482, וכן את המשכם הישיר של רחוב בן-גוריון ההרצלייני ורחוב סוקולוב ברמת השרון מצפון, ושל רחוב מבצע קדש בגבול רמת גן-בני ברק מדרום.

הכביש נסלל במהלך שנות ה-30, כדי לקצר את הדרך מרמת השרון והרצליה לתל אביב, והוא נחנך באוקטובר 1941 בשם "דרך הרצליה". עד אז, נאלצו תושביהן של מושבות אלה לנסוע דרך רמתיים ופתח תקווה, וסלילת הכביש קיצרה את הדרך מ-35 ק"מ ל-12 ק"מ בלבד. בסוף שנות ה-80 של המאה העשרים שונה שמה של דרך הרצליה. חלקה הצפוני, מרחוב דבורה הנביאה ועד רמת השרון, נקרא על שם משה סנה ואילו חלקה הדרומי, מרחוב דבורה הנביאה ועד קצה תחום שיפוטה של תל אביב נקרא על שם פנחס רוזן, שר המשפטים הראשון של ישראל.

{{דרך

| שם = נווה שאנן

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| עיר = תל אביב

| רובע = 8

| שכונה = שכונת נווה שאנן

| על שם = מישעיהו ל"ג: "נָוֶה שַׁאֲנָן אֹהֶל בַּל יִצְעָן בַּל יִסַּע יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח וְכָל חֲבָלָיו בַּל יִנָּתֵקוּ"

| יישור = ימין

| אנגלית = Nave Sha'anan

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

נווה שאנן הוא מדרחוב במרכזה של שכונה בעלת אותו השם. הרחוב הוא רחוב מסחרי לכל אורכו, המתחיל בפינת שדרות הר ציון ליד התחנה המרכזית הישנה ומסתיים ברחוב לוינסקי מול התחנה המרכזית החדשה של תל אביב.

הרחוב הוקם בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 כחלק משכונת פועלים שהוקמה על ידי אגודת נווה שאנן. הרחוב תוכנן כעוד אחד מהרחובות המעגליים של תוכנית "המנורה" של האדריכל יוסף טישלר. המשכו הטבעי של הרחוב, אשר נקטע על ידי מבנה התחנה המרכזית החדשה שהוקם במרכז השכונה ועל חלק משמעותי ממנה, הגיע לדרך שלמה. החל משנות ה-30 החלו בהדרגה להיכנס לשכונה עסקי תעשייה זעירים, סדנאות ובתי מלאכה אשר גרמו לשכונה, שתוכננה להיראות דומה לשכונת לב תל אביב, לאבד מצביונה השכונתי ולהפוך לאזור חצי תעשייתי הכולל בו מגוון של עסקים שאינם בהכרח משתלבים עם שכונת המגורים. דבר זה גרם להידרדרות מתמשכת של מצב הרחוב והשכונה שאף החמיר מאוד עם הקמת התחנה המרכזית. התחנה, שקטעה את קצה הרחוב, נבנתה במשך כ-30 שנה ורבים מבקרים את בנייתה כזו שהמיתה לגמרי את השכונה והפכה אותו לאזור מנותק, מנוכר ומוזנח.

בשנות ה-90 של המאה ה-20, עם פתיחת התחנה המרכזית החדשה, החלה העירייה בניסיונות לקדם את הרחוב המוזנח שהמשיך רק להדרדר. ב-6 בספטמבר 1996 נחנך המדרחוב בו הושקעו מאמצים רבים למתיחת הפנים של הרחוב. הפיכתו למדרחוב נועדה בין השאר להקל ולהנעים את דרכם של הולכי הרגל העוברים בין שתי התחנות המרכזיות ולנסות באופן זה להחיות אותו. אולם, מתחילת העשור ועד ימינו הפך מדרחוב נווה שאנן לאחד הרחובות הידועים ביותר לשמצה בעיר בשל "פעילויות השוליים" בהם בתי בושת, מועדוני פיפ שואו, בתי הימורים ופשיעה רבה סביבם.

הרחוב גם הפך למרכזה של אוכלוסיית העובדים הזרים בישראל. רבים מהם מתאכלסים בשכונה שכן היא מאפשרת דיור זול במיוחד. ברחוב וסביבו התפתחו אף חנויות רבות ומוסדות שונים הקשורים לאוכלוסייה הזרה, במיוחד אוכלוסייה מזרח אסייתית הכוללת עובדים מתאילנד, סין והפיליפינים. אנשים רבים החלו לכנות אזור זה כ"צ'יינהטאון של תל אביב" בשל אופייה האסיאתי ההולך ומתגבש של המקום.

{{דרך

| שם = נורדאו

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = מטע הדקלים בנורדאו פינת הירקון

| עיר = תל אביב

| רובע = 3

| שכונה = הצפון הישן

| על שם = ד"ר מקס נורדאו, סופר ומנהיג ציוני

| יישור = ימין

| אנגלית = NORDAU

| קידומת = שדרות

| סיומת אנגלית = Blvd.

}}

השדרה הצפונית ביותר של אזור מרכז העיר. מקשרות בין אבן גבירול ועד חוף הים. בקצה השדרה עמד מלון שרתון הישן עד שנהרס. השדרה שוקמה ושופצה אף היא יחד עם שאר השדרות בתל אביב בסוף שנות ה-90.

{{דרך

| שם = נחלת בנימין

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| עיר = תל אביב

| רובע = 5

| על שם = (ראו הסבר)

| יישור = ימין

| אנגלית = NAHALAT BINYAMIN

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

| גודל אנגלית = 11px

}}

רחוב נחלת בנימין הוא מן הרחובות הוותיקים בעיר אשר החל כשכונה שקמה ב-1909 והצטרפה לתל אביב ב-1911. הרחוב נמשך מכיכר מגן-דוד בצפון (מפגש אלנבי, המלך ג'ורג', שינקין והכרמל) עד דרך שלמה בדרום.

שם הרחוב הוא סוגיה מעניינת ושנויה במחלוקת: מייסדי השכונה החליטו שאותו "בנימין" שעל שמו נקראת יהיה מי שיסייע למימון הקמתה. אם הקרן הקיימת לישראל תסייע, הרחוב יקרא של שם בנימין זאב הרצל. אם הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד יסייע, השכונה תקרא על שמו. מכיוון שבסופו של דבר אף אחד לא סייע, נקבע כי הרחוב יקרא על שם שבט בנימין.

הרחוב ידוע כאחד הרחובות המרשימים ביותר בו שולט הסגנון האקלקטי בארץ ישראל. לאורכו מבנים רבים המסוגננים בתערובת של סגנונות אוריינטליים ואירופאים וכוללים קשתות, עיטורי אר נובו, קישוטים נאו-קלאסיים ובתים צבעוניים.

המסחר ברחוב התפתח למרכז של חנויות וסוחרי טקסטיל הגדול מסוגו בישראל. מרבית החנויות בחלק הצפוני של הרחוב מוכרות בדים ומוצרים נלווים. כפועל יוצא, בסביבת הרחוב סדנאות רבות של מעצבי אופנה וטקסטיל.

מאז 1986 הפך חלקו הצפוני של הרחוב למדרחוב בו מתקיים יריד אמנים פעמיים בשבוע.

{{דרך

| שם = נחמני

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = בית הפגודה בכיכר המלך אלברט

| עיר = תל אביב

| רובע = 5

| שכונה = לב תל אביב

| על שם = הרמב"ן, מגדולי פרשני התנ"ך (ראו הסבר)

| יישור = ימין

| אנגלית = NAHMANI

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = St.

}}

רחוב נחמני נמצא בלב העיר במקביל למזא"ה. הוא קרוי על שמו של הרמב"ן – רבי משה בן נחמן, שכונה גם "נחמני". הוחלט שלא לקרוא לשם הרחוב רמב"ן כדי לא להתבלבל עם רמב"ם הנשמע דומה. בתקופה המקבילה הוקמו גם בשכונת רחביה בירושלים רחובות בשמות אלה אלא ששם נקראו הרחובות הפוך: רחוב רמב"ן (ירושלים) ובמקביל אליו "שדרות בן מימון" על שם הרמב"ם.

אתרים ברחוב:

• בית שפרן (בית מס' 23) – מבנה בסגנון אקלקטי עם גמר אבן שתכנן משה צ'רנר ב-1925.
• "הבית הנופל" (בית מס' 25) – מבנה שתכנן צ'רנר ולאו אדלר שנה לאחר מכן ובו ניכרת השפעה אקספרסיוניסטית המזכירה את סגנונו של אריך מנדלסון.
• בית לודז'יה (בית מס' 43) – היה בעבר בית חרושת לטקסטיל. נבנה ב-1924 על ידי עקיבא אריה וייס.
• בית הפגודה בקרן רחוב מונטיפיורי בכיכר המלך אלברט.
• "בית פזי", הממוקם בדירת מרתף בבית מס' 28, בו שכן מרכז אגודת הלהט"ב בישראל ופעל בו מועדון הברנוער.
• "בית הפועל" (בניין מס' 4) הידוע כאולם נחמני, בו שכן תחילה התיאטרון הקאמרי ובו הועלתה ההצגה הראשונה של התיאטרון.

{{דרך

| שם = נמיר

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = מבט צפונה אל המפגש עם רחוב יהודה המכבי. ברקע גשר הירקון

| עיר = תל אביב

| רובע = 1, 4

| על שם = מרדכי נמיר, ממנהיגי תנועת העבודה הציונית, מזכיר ההסתדרות, חבר הכנסת, שר בממשלת ישראל וראש עיריית תל אביב-יפו.

| יישור = ימין

| אנגלית = NAMIR

| קידומת = דרך

| סיומת אנגלית = Road.

}}

דרך נמיר, או בשמה הקודם "דרך חיפה", היא כביש ראשי הממשיך מהעיר צפונה לכביש החוף (כביש ארצי מס' 2) לכיוון חיפה. הדרך משתרעת מצומת תנובה (מפגש עם דרך בגין ושאול המלך) ועד מחלף גלילות שהוא הנקודה הצפונית ביותר בשטחה המוניציפלי של העיר.

אתרים חשובים ורחובות חוצים לאורך הדרך (מצפון לדרום):

*מחלף גלילות וכביש 5

*שדרות קק"ל

*רחוב איינשטיין (המוביל לאוניברסיטת תל אביב ובסופו כיכר אנטין)

*סמינר הקיבוצים

*תל קסילה ומוזיאון ארץ ישראל

*שדרות רוקח

*גשר הירקון החוצה מעל נחל הירקון

*רחוב יהודה המכבי

*פארק צמרת

*תיכון חדש ע"ש יצחק רבין

*תחנת הרכבת תל אביב מרכז ומסוף 2000 (רחוב ארלוזורוב)

{{דרך

| שם = עזה

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = בתים לאורך רחוב עזה

| עיר = תל אביב

| רובע = 7

| שכונה = יפו א' (דקר)

| על שם = העיר עזה

| יישור = ימין

| אנגלית = 'Aza

| קידומת = רחוב

| סיומת אנגלית = Street

}}

שמאל|ממוזער|250px|בית הבאר ההיסטורי של אל-חאג' עלי ביבי

רחוב עזה הוא רחוב אורך ביפו המוביל מדרך בן צבי במרכזה של העיר אל שכונת יפו א' (דקר). אורכו של הרחוב כ-1.2 ק"מ, ובחלקו הצפוני הוא מקביל לשדרות ירושלים. הרחוב קרוי על שמה של העיר עזה, והוא חופף את הדרך ההיסטורית שהובילה דרומה, לכיוונה. לאורך צידו המערבי של הרחוב, ניצבת שורת בתים שחלקם הוקמו במאה ה-19, ובמחצית השנייה של העשור הראשון של המאה ה-21 החלה תנופת פיתוח ושיפוץ במקום. חלקו הצפוני של הרחוב שופץ, ולאורכו נסללה מדרכה רחבה להולכי רגל ולרוכבי אופניים.

שניים מהמבנים לאורכו של הרחוב הם בתי באר – בית הבאר של עלי ביבי בבניין מס' 13 ובית הבאר של וורדה בבניין מס' 88. בתי באר נוספים ששכנו לאורך הרחוב נהרסו במשך השנים כדי לפנות מקום למכללה האקדמית תל אביב-יפו שנמצאת בצידו המערבי של הרחוב. בית הבאר של עלי ביבי הוקם בתחילת המאה ה-19 על ידי אל-חאג' עלי ביבי שהיה בעליהם של פרדסים רבים בסביבה. במלחמת העצמאות עזבה משפחתו של עלי ביבי את העיר, והבית הופקד בידיו של אחד מעובדי המשפחה. לאחר מכן הועבר המבנה לבעלותו של האפוטרופוס לנכסי נפקדים, לידי חברת עמידר ולבסוף לידיים פרטיות. הוא שימש כבית ספר תיכון "גמנסיה סוקולוב-לאור" ובשנת 2004 הוא הושכר על ידי הראביטה למען ערביי יפו, ונפתח בו בית ספר דמוקרטי ערבי. ליד המבנה רחבה מרוצפת ובה שורות ספסלים שחורים. בדרומו של הרחוב שכן בעבר מגרש הכדורגל הביתי של מכבי יפו, שנקרא מגרש הפחים על שם הפחים שגידרו אותו. עם השנים נהרס המגרש ובמקומו נבנה אצטדיון גאון, אך גם הוא נהרס ב-28 ביולי 2009, וכיום משתרעת במקום חלקת דשא גדולה. השטח מיועד לפיתוח.

{{דרך

| שם = פנקס

| סוג = רחוב

| תמונה = מרכז|250px

| כיתוב = רחוב פנקס, מבט מרחוב אבן גבירול לכיוון מזרח

| עיר = תל אביב

| רובע = 4

| שכונה = הצפון החדש

| על שם = דוד צבי פנקס, חבר הכנסת ושר התחבורה

| יישור = ימין

| אנגלית = PINKAS

| קידו