השכווי הוא עוף קטן שאורכו 28–40 ס"מ. הוא מחליף את צבע נוצותיו בהתאם לעונות השנה. בחורף, צבע נוצותיו לבן כליל, מלבד זנבו השחור וקו שחור מעל לעיניו, מה שמסייע לו להסתוות בשלג. גם באביב צבע נוצותיו אינו מבליט אותו בסביבתו: גבו של הזכר מנומר בכתמים בצבע חום ואפור, בעוד חזהו ובטנו לבנים, ובגב ראשו יש ציצת נוצות אדומה. לעומתו, כל פלומתה של הנקבה מנומרת. קל להתבלבל בינו לקרוביו לסוג: שכווי אירופי ושכווי לבן-זנב החופפים את אזורי תפוצתו וכמוהו משנים את צבעם על פי העונות. עם זאת הם בדרך כלל נמצאים באקלימים מעט יותר חמימים ונמוכים.

הוא אוכל כל והמזון המועדף עליו הוא פירות, ניצנים וגבעולים. השכוויים הבוגרים צמחוניים כמעט לחלוטין, בעוד שהצעירים, ולעיתים רחוקות יותר הבוגרים, ניזונים גם מחרקים, חלזונות ועכבישים. הוא עצמו נטרף בידי שועלים, סמוריים שונים, עופות דורסים שונים ועורב שחור וכן ניצוד בידי האדם. להגנתו הוא מנצל את הסוואתו הטבעית המתאימה לרקע הלבן.

בתי הגידול האופייניים לשכווי הם טונדרה הנמצאת ברום גבוה, ומדרונות הרים סלעיים. בשל בתי הגידול המבודדים יחסית בהם הוא מצוי, שכווי השלג נהנה ממיעוט טורפים (העיקרי שבהם הוא העיט הזהוב) – ואינו חושש מהאדם. הוא אינו נודד, אך במהלך החורף, עשוי להתרחק מעט מבית גידולו הטבעי בחיפוש אחר מזון. בחורף הזכרים והנקבות חיים בקבוצות נפרדות.

בעונת הרבייה, הזכרים בוחרים טריטוריה ומגינים עליה. אם פולש מתקרב, הם קופצים באוויר, מנפנפים בכנפיהם ופורשים את זנבם. במהלך החיזור, הזכרים מסתובבים סביב הנקבה בעוד אחת מכנפיהם על הקרקע, פורשים את זנבם ומרימים את נוצות הציצה האדומות שלהם. הנקבה מטילה שש עד עשר ביצים בגומה מרופדת בעשב וטחב. הזכר עוזב לקראת אמצע תקופת הדגירה, שנמשכת כ-21 ימים. הנקבה משגיחה על האפרוחים במשך כ-10 עד 12 ימים, והם נהיים עצמאיים בגיל שלושה חודשים.

תפוצת השכווי גדולה ולא נשקפת לו סכנת הכחדה בטבע.

Ptarmingan in Scottish Highlands (cropped).JPG

Lagopus muta (Bernese Oberland).jpg

Lagopus muta japonica (juvenile s2).jpg

Rock ptarmigan (Lagopus muta) 2.jpg

Ptarmigan pair (9027104114) (cropped).jpg

Lagopus muta japonica male Mount Otensho.jpg

Lagopus muta japonica Mount Tsubakuro.jpg|זכר שכווי ביפן

Lagopède Alpin MHNT.jpg|ביצי השכווי