ר' שלמה בן ר' פנחס, בן ר' שלמה ניסן, נולד בשנת 1845 בעיר כאבול, אליה היגרו הוריו מהעיר משהד לאחר אינוס יהודי משהד בשנת 1839. הוא רכש את השכלתו מפי סבו, ר' שלמה ניסן, וממנו למד גם את התפסיר, הוא תרגום התנ"ך לתג'יכית יהודית (בוכארית). במשך הזמן נהיה בקי בפרסית העשירה במילים ערביות, רכש ידיעות רבות בספרי המחשבה היהודית מימי הביניים, ובמיוחד בכתבי הרמב"ם ור' יהודה הלוי. הגה בפירושים לתורה ובמיוחד בפירושי הרמב"ן, רד"ק ורלב"ג. בנוסף הרבה לעיין בתלמוד וספרי מחקר ומוסר וגם בקריאת ספרי שירה והיסטוריה יהודית. ידיעותיו אלו קירבוהו לא רק אל תלמידי החכמים באזור אלא גם אל המוסלמים המשכילים ובניהם הקאדים שכיבדוהו מאוד.

ר' שלמה ואחיו ר' שמואל ור' אפרים, היו מראשי ונכבדי הקהילה היהודית בסמרקנד.

ר' שלמה עמד בקשרים עם הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב, הרב יוסף כוג'הינוף, הרב משה יצחקוף הכהן. כיהן יחד עם ר' יוסף-חיים כימיאגרוב, הרב חיים פילוסוף והרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב כדיין בבית הדין בסמרקנד.

כמו כן עמד בקשרים עם הרב סלימאן מנחם מני, רבה של חברון, הרב חיים חזקיהו מדיני, מחבר סדרת הספרים "שדי חמד", הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר ותלמידי חכמים נוספים.

מתוך אהבתו לציון עלה לירושלים בשנת 1895. בשנת 1896 חזר לסמרקנד למשפחתו ואולם בשנת 1904 חזר לירושלים בשנית. בשנת 1906 חזר לסמרקנד. בשנת 1907 עלה ר' שלמה בשלישית לירושלים.

נפטר בר"ח טבת תרפ"ח (24.12.1927) ונקבר בהר הזיתים - ירושלים.

בירושלים הדפיס את שני ספריו הראשונים:

*'' עם תפסיר פרסי והפטרה לתשעה באב עם תפסיר (1895).

*'' תפסיר פרסי לפיוט שכתב ר' שלמה אבן גבירול (1895)

*'' (1905)

*'', שנוהגים לעשות למת כפי מנהגי הבוכארים (1906)

• '' לשה"ק מתורגם לחמש לשונות: פרסית, רוסית, צרפתית, ערבית וטורקית כדי ללמד לעולים לאה"ק לדבר בלשונות הנחוצים.

לאור הדרישה ולאחר שהמהדורה הראשונה אזלה במהירות מן השוק הוציא ר' שלמה מהדורה שנייה של הספר בשנת 1912 אך במקום השפה הצרפתית – ספניולית.

*''

*הקדמה בפרסית לספר ''

*הקדמה בפרסית לספר ''

*'' תרגום פרסי לפיוטו של ר' יהודה הלוי (1926)

• "יהדות בוכארה גדוליה ומנהגיה", גיורא פוזיילוב, ירושלים, ה'תשס"ח
• "100 שנה למילון "מילים שישה""https://web.archive.org/web/20160303215508/http://www.asia-israel.com/231566/100-שנה-למילון-מילים-שישה-בעל-שם
• ראובן קשאני, כתר מלכות : תאג' פאדשאהת, המכון לחקר יהדות אפגניסטן, ירושלים תשע"ה