אודות PUSH דיווחים בזמן אמת

עמוד האינסטגרם "דיווחים בזמן אמת" הוקם על ידי איציק פראזן בסביבות שנת 2020. העמוד התמקד בפרסום מבזקי חדשות ודיווחים אקטואליים בפורמט מותאם לרשתות החברתיות - קצר, ויזואלי ומהיר. הפורמט פנה בעיקר לקהל צעיר שצורך חדשות באמצעות הרשתות החברתיות ולא דרך כלי תקשורת מסורתיים.^[3]

העמוד צמח במהירות והפך לאחד ממותגי החדשות הפופולריים ביותר באינסטגרם הישראלי. המותג הרחיב את נוכחותו מעבר לאינסטגרם גם לפייסבוק, טיקטוק, וואטסאפ, טלגרם ולימים גם ל-Threads. בעמוד הפייסבוק של המותג מופיע הסלוגן: "לא משרתים אף צד, רק את האמת!".^[5]

בשנת 2021, כשלעמוד היו עדיין רק כמה עשרות אלפי עוקבים, מכר פראזן 90% מהנכסים הדיגיטליים של המותג לתאגיד התוכן "ישראל בידור", בבעלות האחים שלמה ודוד סער, תמורת 90 אלף שקל. פראזן שמר לעצמו 10% והמשיך לשמש כעורכו הראשי של העמוד ומי שבפועל מעלה את התכנים.^[2]

"ישראל בידור" היא חברת תוכן שהתמקדה עד אז בבידור ורכילות באמצעות עמודי אינסטגרם פופולריים הפונים לקהל צעיר, ובבעלותה עמודים כמו "ישראל בידור", "ישראל בידור גיימינג", "ישראל בישול" ו"ישראל מיוזיק", עם קהל כולל של כ-3 מיליון עוקבים בפלטפורמות השונות. החברה מופעלת באמצעות חברת "זד פלטפורם" (Z Platform). לאחר רכישת PUSH, נכנסה הקבוצה גם לתחום האקטואליה והחדשות, כאשר העמוד מותג מחדש תחת השם PUSH.^[6][9]

תחת הבעלות של "ישראל בידור" צמח העמוד באופן משמעותי מעשרות אלפי עוקבים לכ-888 אלף עוקבים באינסטגרם (נכון לאוגוסט 2025), ומאוחר יותר עבר את רף ה-900 אלף. "ישראל בידור" טענה שהצמיחה נבעה מההשקעה הכספית שלה בעמוד, ואילו פראזן טען כי הוא עצמו היה האחראי העיקרי להשבחתו.^[2]

המודל העסקי של ישראל בידור התבסס, כפי שהגדיר זאת המייסד דוד סער בריאיון ל"הארץ", על "תוכן שיווקי". השילוב בין עמודי בידור ורכילות פופולריים לזרוע חדשותית הפך את הקבוצה לגורם אטרקטיבי עבור מפרסמים מסחריים ועבור גורמים פוליטיים שביקשו חשיפה לקהל צעיר.^[9]

ב-29 בינואר 2025 פרסם העיתונאי מיכאל האוזר טוב ב"הארץ" תחקיר נרחב שחשף כי משרדי ממשלה העבירו כספים ל"ישראל בידור" עבור שיתופי פעולה מקצועיים, ובתמורה נהנו השרים מיחסי ציבור, סיקור חיובי ואף השפעה על התוכן שהתפרסם ב-PUSH.^[10][11]

התחקיר גילה מה שכונה "רשימה לבנה" - רשימת חברות מסחריות ופוליטיקאים שזכו ליחס מועדף בעמוד. בין הפוליטיקאים שנמנו על הרשימה, על פי "הארץ": שר התרבות והספורט מיקי זוהר, שר החינוך יואב קיש, השרה להגנת הסביבה עידית סילמן ושר החוץ גדעון סער. בין המפרסמים המסחריים שנהנו לכאורה מיחס מועדף: קופת החולים מכבי, מפעל הפיס, חברת התעופה אל-על, ענקית הקמעונאות קרפור וחברות המזון שטראוס ותנובה.^[6][10]

לפי התחקיר, "ישראל בידור" קיבלה 1.5 מיליון שקל ממשרדו של זוהר להפקת סדרת סרטוני רשת, בלי מכרז. עובדים בישראל בידור העידו בפני "הארץ" שנאסר עליהם להעלות פוסטים שליליים הקשורים בשרים שהיו לקוחות. כמו כן נטען כי חשבונות הקבוצה נקטו "קו לאומני ימני ברור בהוראת הבעלים", שתוארו כ"מעריצים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ומקורבים לאנשיו ולבנו יאיר".^[10]

"ישראל בידור" דחתה את הטענות בתגובה לתחקיר: "יש כאן ניסיון שאפתני, אבל קצת מגוחך, לתפור לנו 'תחקיר' עם ארומה של שחיתות. האמת תמיד עדיפה, והיא פשוטה: כל הפעילות בקבוצה נעשית בהתאם לחוק ולנהלים המקובלים בכל גופי התקשורת בישראל". עוד הוסיפו כי "מדובר בקו ציוני ומוסרי אשר שונה בתכלית מהקו אותו מוביל 'הארץ'".^[12]

בעקבות התחקיר של "הארץ", נפתחה חקירת משטרה בחשד לקשרים בלתי תקינים בין "ישראל בידור" למשרדי ממשלה. גורם בכיר בקבוצה זומן למשטרה לתת עדות, לאחר שהוזכר בתחקיר כמי שהבעלים הנחו אותו כיצד להתייחס לרשימת הפוליטיקאים שהיו לקוחות מסחריים.^[13]

תביעת פראזן נגד "ישראל בידור"

בינואר 2025 הגיש פראזן תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד חברת זד פלטפורם. פראזן טען כי "ישראל בידור" הפרה את ההסכם שנחתם עמו: שולמו לו רק 60 אלף מתוך 90 אלף שקל, לא הוקצו לו 10% ממניות חברה חדשה כפי שהובטח, והוא לא שותף ברווחים. פראזן הוסיף טענה חמורה: לטענתו, "ישראל בידור" זייפה את חתימתו על הסכם מפוברק שנכתב מחדש כדי לגזול ממנו את זכויותיו. עוד טען כי פוטר שלא כדין מתפקידו כעורך.^[2][6][14]

פראזן השווה את ההתנהלות של "ישראל בידור" לפרשת "תיקי האלפים": "מדובר בתסריט דומה לזה שפתח בחקירות תיקי האלפים, פרסום חיובי לשרים תמורת מכרזי ענק מכספי הממשלה", טען. "אני מחויב לחופש העיתונות, לזכות הציבור לדעת ולאמת. לא אתן לשני עסקנים לרמוס את זכות הציבור לדעת, לא אתן לדוד ושלמה סער לצנזר תוכן ביקורתי כלפי פוליטיקאים או חברות עסקיות בהם יש להם עניין כלכלי אישי".^[14]

טענות לצנזורה מסחרית - הדוגמאות שנחשפו

במסגרת ההליכים המשפטיים, הגיש פראזן לבית המשפט תכתובות ווטסאפ שתיעדו, לטענתו, התערבות שיטתית של הבעלים בתוכן החדשותי. מספר דוגמאות בולטות נחשפו בתחקיר "העין השביעית" ובמסמכי בית המשפט:^[6]

פרשת וולט: ב-21 בינואר 2025, לאחר שאפליקציית משלוחי המזון וולט העלתה את דמי השירות שלה, פרסם עמוד PUSH סטורי תחת הכותרת "'גם אני מחקתי, עושקים אותנו': מחאה ברשת נגד העלאת המחירים של וולט". באותו היום כתב שלמה סער לפראזן: "אחי תורידו את הפוסט של וולט זה עושה לנו נזק. הוא כבר במלא לייקים הכל טוב". פראזן טען כי יש מחאה ציבורית רחבה בנושא, אך סער הפציר: "נו זה דחוף". פראזן השיב: "מוריד".^[6]

פרשת יוקר המחייה ותנובה: כאשר הועלה פוסט על יוקר המחייה שכלל תמונה של מוצרי תנובה, דרש סער מפראזן למחוק אותו: "צריך דחוף למחוק את הפוסט על יוקר המחייה. לקחת שם תמונה של תנובה והם לקוח גדול שלנו. זה סתם ממתג אותם הכי יקרים וזה לא נכון". לאחר שעתיים הוסיף: "זה פוגע בלקוחות שלנו וזה כבר שעתיים באוויר איציק". פראזן השיב: "מוריד".^[6]

פרשת אל-על ודלתא: ב-22 בינואר פרסם פראזן פוסט תחת הכותרת "הסוף לשליטה של אל-על? חברת דלתא איירליינס חוזרת לטוס מאמריקה לישראל". נציגת המחלקה המסחרית של "ישראל בידור" ביקשה ממנו למחוק את הפוסט: "זה לקוח שלנו". היא הוסיפה כי בכוונתה לפרסם באותו יום סטורי לקידום אל-על - "מסחרי, אבל ללא גילוי נאות" - שיציג את אל-על באור חיובי תוך התייחסות לחזרת דלתא. פראזן טען בבית המשפט כי הדוגמה הזו ממחישה פרסום סמוי שיטתי ללא סימון "ממומן" כנדרש בחוק.^[6]

פרשת מיקי זוהר: סער שלח לפראזן קישור לסטורי חדשותי שהתפרסם ב-PUSH ועסק בעימות בין גנץ לזוהר, עם הוראה קצרה: "תמחק את זה". פראזן השיב: "סבבה".^[6]

צנזורה ביקורתית על נתניהו: לפי מכתבים שהוגשו לבית המשפט, נמחקו מעמוד PUSH "פוסטים בדבר עימותים בקבינט סביב עמדת הנשיא טראמפ בסוגיית החטופים" וכן "פרסום על גורם צבאי שמתח ביקורת על החלטת נתניהו להסכים לשחרור 3 חטופים בלבד".^[14]

חשיפת מקורות עיתונאיים: פראזן טען כי הופעל עליו לחץ לחשוף מקור עיתונאי חסוי, לאחר שפרסם ידיעה שקיבל ממקור באוצר לפיה נבחנת אפשרות להוריד את המינימום הנדרש להזמנות ברשת כדי להילחם במונופול של סופר-פארם: "מיד עם פרסום הידיעה, דרש מנהל החברה ממני שאחשוף בפניו את המקור החסוי".^[14]

תביעה נגדית - "תמונת מראה" של האשמות

"ישראל בידור" הגישו תביעה נגדית שכללה שורת טענות הפוכות: לפי האחים סער, דווקא פראזן עצמו הטה את הסיקור - בשירות מפלגת עוצמה יהודית ובראשה איתמר בן-גביר. לטענתם, "פראזן החל לקבל תשלומים מגורמים פוליטיים המחוברים למפלגת עוצמה יהודית, שביקשו ממנו להטות את הסיקור כך שיתאם את האינטרסים הפוליטיים שלהם".^[8]

בנוסף, טענו כי פראזן פרסם ידיעות רשלניות שגררו תביעות, פרסם מידע בטרם אושר על ידי הצנזורה הצבאית, קידם "קונספירציות מופרכות וחמורות בקשר עם אירועי 7.10", ומנע פרסומים בדבר הצורך בגיוס חרדים לצה"ל. כמו כן, טענו כי תקף את מערכת המשפט וקידם את ה"מהפכה המשפטית" בעמוד חדשותי שאמור להיות אובייקטיבי.^[2][8]

פראזן הכחיש את הטענות לגבי בן-גביר, והציג כראיה מכתב איום בתביעה שקיבל מבן-גביר עצמו בעקבות פרסום ב-PUSH - ראיה שלטענתו סותרת את הטענה לקשר חיובי בין השניים.^[8]

"העין השביעית" תיארה את האשמות הצדדים כ"תמונת מראה": פראזן מאשים את הבעלים בהטיית תכנים לטובת שרי ליכוד תמורת תקציבים ממשלתיים, והם מאשימים אותו בהטיית תכנים לטובת עוצמה יהודית תמורת תשלומים.^[8]

"השתלטות עוינת" ופשרה

"ישראל בידור" טענו גם כי פראזן "ביצע השתלטות עוינת" על הנכסים הדיגיטליים - שינה סיסמאות והשתלט לבדו על הגישה לכל העמודים ברשתות החברתיות של המותג, למרות ש"ישראל בידור" הייתה בעלת 90% מהנכסים. לאחר התערבות בית המשפט, נאלץ פראזן לאפשר גישה חזרה.^[2]

הצדדים הופנו לגישור על ידי השופטת הדס עובדיה מבית המשפט המחוזי בתל אביב. הליך גישור ראשון בניהול עו"ד עמית חדד לא צלח, אך הליך שני הניב תוצאות. בדיון שהתקיים במאי 2025, דיברו הצדדים על הליך "במבי" (Buy Me Buy You). עו"ד שמוליק קסוטו, שייצג את "ישראל בידור", חשף כי הציעו לפראזן מיליון שקל על חלקו (10%) לפי שווי של 10 מיליון שקל לכלל המותג. עורך דינו של פראזן השיב: "הוא לא רוצה את הכסף, פראזן רוצה את העמוד בחזרה". קסוטו אמר: "אנו מציעים לפי 10 מיליון שקל והוא מציע לקנות אותנו ב-360 אלף שקל. אנו השקענו בנכס הזה מיליונים".^[2]

באוגוסט 2025 דיווח כלכליסט כי הצדדים הגיעו לפשרה: פראזן ירכוש חזרה את המותג ואת כלל הנכסים הדיגיטליים בסכום של כ-5-7 מיליון שקל. את פראזן ייצגה עו"ד דקלה טואשי (לאחר שהחליף ייצוג כמה פעמים, כולל עורכי דין ממשרד מיתר), ואת "ישראל בידור" ייצגו עוה"ד שמוליק קסוטו ושחר קפושה.^[2]

פראזן השלים את רכישת המותג חזרה מ"ישראל בידור", אך זמן קצר לאחר מכן יצא לסבב גיוס משקיעים ומכר חלק מאחזקותיו. ב-4 בספטמבר 2025 נחתמה עסקה שחשף כלכליסט בנובמבר: חברת ההשקעות BRM של משפחת שר הכלכלה ניר ברקת, יחד עם היועץ האסטרטגי מוטי שרף ומשרד עורכי הדין ויינברגר רנטנטל (המייצג את ברקת בענייניו הפרטיים), רכשו כ-42% ממותג PUSH.^[3][4]

על פי הפרטים שנחשפו, חברת "פוראבר מטא-וורלדס" בבעלות מוטי שרף (שלפי כלכליסט חברת BRM של ברקת שותפה בה דרך הסכמים שונים) רכשה 35% ממניות PUSH. חברה נוספת בשם "הזמן הנכון" בבעלות עו"ד עמיחי ויינברגר, עורך דינו הפרטי של ברקת, רכשה 7% נוספים. פראזן נותר עם 58% מהמניות. שווי העסקה הוערך בכ-12 מיליון שקל.^[3]

מוטי שרף מסר לכלכליסט כי "הכניסה לשותפות ב-Push יחד עם מייסד העמוד, איציק פרזיאן, מהווה את הצעד הראשון במימוש החזון: יצירת אקו-סיסטם חדשני המחבר בין טכנולוגיה, תקשורת וקהילות". בסביבת השר ברקת נמסר כי השר עצמו לא היה מעורב בעסקה וכי אין כוונה לקדם בעמוד פרסומים חדשותיים בקשר אליו. ברקת העביר את אחזקותיו בחברת "ניר ברקת בע'מ" לאחיו אלי ברקת בהסכם נאמנות עיוורת עם כניסתו לכנסת.^[3]

בדצמבר 2025 שידרה חדשות 12 (N12) תחקיר שחשף חששות לניגודי עניינים הנובעים מהקשר בין משפחת שר הכלכלה ניר ברקת לבעלות על עמוד חדשות. התחקיר הצביע על מספר ממצאים מטרידים:^[7]

לפי התחקיר, חברות הכפופות לרגולציה של משרד הכלכלה הגדילו את פרסומן ב-PUSH לאחר כניסת משפחת ברקת לבעלות. רשת המזון "קרפור", התלויה כלכלית בפיקוח וברגולציה של משרד הכלכלה, נהנתה משינויים רגולטוריים שהקלו על כניסתה לישראל - כאשר ברקת עצמו הבליט את פעילותו למען הרשת. במקביל, המתחרה סופר-פארם זכתה לסיקור שלילי במיוחד בעמוד.^[7]

התחקיר גם חשף כי פראזן השתתף במשלחות כלכליות בחו"ל עם השר ברקת במימון מלא, כולל נסיעה ליפן שהתקיימה ב-4 בספטמבר 2025 - אותו תאריך בדיוק שבו חתם פראזן על עסקת מכירת המניות למשפחת ברקת ולשרף. הנסיעות אושרו על ידי אלכס בלשניקוב, שתואר בתחקיר כ"מקורב" למנכ'ל משרד הכלכלה מוטי גמיש.^[7]

PUSH מציג את עצמו כ"חברת החדשות פוש - דיווחים בזמן אמת", ומפרסם מבזקי חדשות, דיווחים אקטואליים ותוכן וידאו. נכון למרץ 2026, לעמוד האינסטגרם כ-945 אלף עוקבים, 73 חשבונות שאחריהם הוא עוקב, וכ-22 אלף פוסטים שפורסמו מאז הקמתו. בביו של העמוד מופיעים גם המילים: "07.10.2023 לא נשכח ולא נסלח".^[1]

העמוד מכסה מגוון רחב של נושאים: ביטחון ומדיניות, אירועים חברתיים, פלילים ומשפט, רכילות על ידוענים, ואירועים ויראליים. בעמוד הפייסבוק של PUSH, שמוגדר כ-"News & media website", מופיע מספר טלפון לפניות הציבור ודוא"ל. מעל 92% מהמדרגים בפייסבוק המליצו על העמוד, על בסיס למעלה מ-1,100 ביקורות.^[5]

עם זאת, במהלך מלחמת חרבות ברזל נטען כי העמוד פרסם חדשות שגויות בנוגע למלחמה, בין היתר כתבה שטענה בטעות כי השחקנית מאיסה עבד אלהאדי שוחררה ממעצרה (בעוד שבפועל הועברה למעצר בית). יוצר התוכן דני בולר ביקר את העמוד על כך וביקש "להפסיק ללבות שנאה", ולאחר מכן נמחקה הכתבה.^[9]

• כ-2020 - איציק פראזן מקים את עמוד "דיווחים בזמן אמת" באינסטגרם.^[2]
• 2021 - פראזן מוכר 90% מהנכסים הדיגיטליים ל"ישראל בידור" (האחים סער) תמורת 90 אלף שקל. ממשיך כעורך ראשי. העמוד מותג מחדש כ-PUSH.^[2][6]
• 2021-2024 - תחת בעלות "ישראל בידור", העמוד צומח מעשרות אלפי עוקבים לקרוב למיליון באינסטגרם.^[2]
• 29 בינואר 2025 - "הארץ" מפרסם תחקיר על שרי ליכוד שנהנו מסיקור חיובי ב-PUSH תמורת תקציבים ממשלתיים ל"ישראל בידור".^[10]
• ינואר 2025 - פראזן מגיש תביעה נגד "ישראל בידור"; הסכסוך המשפטי מתפרץ. פראזן משנה סיסמאות ו"משתלט" על העמודים.^[2]
• פברואר 2025 - נפתחת חקירת משטרה נגד "ישראל בידור" בחשד לקשרים בלתי תקינים עם משרדי ממשלה.^[13]
• מרץ 2025 - "העין השביעית" מפרסמת תחקיר ראשון (10 במרץ) על צנזורה מסחרית ופוליטית ב-PUSH, כולל תכתובות מפורטות.^[6]
• מרץ 2025 - "העין השביעית" מפרסמת תחקיר שני (29 במרץ) על האשמות "ישראל בידור" נגד פראזן בקשר לעוצמה יהודית.^[8]
• מאי 2025 - דיון בבית המשפט המחוזי; נחשף שווי PUSH המוערך ב-10 מיליון שקל.^[2]
• אוגוסט 2025 - הצדדים מגיעים לפשרה: פראזן ירכוש חזרה את המותג בכ-5-7 מיליון שקל.^[2]
• 4 בספטמבר 2025 - פראזן חותם על מכירת כ-42% מ-PUSH לחברת פוראבר מטא-וורלדס (BRM של ברקת + מוטי שרף). שווי: כ-12 מיליון שקל. באותו יום נמצא ביפן עם ברקת במשלחת ממומנת.^[3][7]
• נובמבר 2025 - כלכליסט חושף את כניסת משפחת ברקת ומוטי שרף כשותפים ב-PUSH.^[3]
• דצמבר 2025 - חדשות 12 משדרת תחקיר על ניגודי עניינים פוטנציאליים: חברות כפופות לרגולציה של משרד הכלכלה מגדילות פרסום ב-PUSH.^[7]

שווי מותג PUSH עבר עלייה דרמטית במהלך ארבע שנים בלבד, המשקפת את הערך הגובר שמיוחס לעמודי חדשות ברשתות חברתיות:

• 2021: 90 אלף שקל (עם עשרות אלפי עוקבים) - מחיר המכירה ל"ישראל בידור".^[2]
• תחילת 2025: 360 אלף שקל - ההצעה הראשונית של פראזן לרכישה חזרה (נדחתה).^[2]
• מאי 2025: 10 מיליון שקל - ההערכה של "ישראל בידור" בבית המשפט.^[2]
• אוגוסט 2025: כ-5-7 מיליון שקל - מחיר הפשרה.^[2]
• ספטמבר 2025: כ-12 מיליון שקל - השווי בעסקה עם פוראבר מטא-וורלדס.^[3]

PUSH הוא חלק מתופעה רחבה של עמודי חדשות ברשתות חברתיות בישראל, שצומחים על חשבון כלי התקשורת המסורתיים. עמודים כאלה פונים בעיקר לדור הצעיר שצורך חדשות באמצעות גלילה ברשתות החברתיות. לצד PUSH פועלים עמודי חדשות מתחרים, ביניהם "חמ"ל" ועמודים נוספים.

פרשת PUSH חשפה כמה בעיות מבניות בתחום:

טשטוש הגבול בין עיתונאות לשיווק: כפי שהדגימו התכתובות שנחשפו, כאשר בעלי עמוד חדשות הם גם מנהלי קשרים מסחריים עם חברות ופוליטיקאים, נוצר ניגוד עניינים מובנה. הדוגמאות של הסרת פרסום ביקורתי על וולט, תנובה וזוהר - כולם לקוחות מסחריים - ממחישות כיצד שיקולים כספיים יכולים להכתיב תפריט חדשות.^[6]

העדר רגולציה: בניגוד לאמצעי תקשורת מסורתיים, עמודי חדשות באינסטגרם אינם כפופים לכללי מועצת העיתונות או לפיקוח של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. הדבר מאפשר פרסום תוכן ממומן ללא סימון "ממומן" כנדרש, כפי שנטען בפרשת אל-על.^[6]

בעלות עמומה: הקשר בין בעלי עמודי החדשות לגורמים פוליטיים ומסחריים אינו תמיד שקוף לציבור. העוקבים הצעירים של PUSH לא ידעו בהכרח על מבנה הבעלות של העמוד, ולא היו מודעים לכך שהתוכן שהם צורכים עשוי להיות מושפע משיקולים חיצוניים.^[6][7]

"העין השביעית" סיכמה: "מאות אלפי ישראלים שבחרו ב-PUSH כספק האקטואליה שלהם, קיבלו למעשה דיאטה של חדשות מקולקלות, שהוכתבה על ידי צרכים מסחריים ופוליטיים".^[6]

מהו PUSH?

PUSH (פוש - דיווחים בזמן אמת) הוא מותג תוכן חדשותי דיגיטלי שפועל ברשתות החברתיות, בעיקר באינסטגרם (@push.il) עם כ-945 אלף עוקבים. העמוד מפרסם מבזקי חדשות ודיווחים אקטואליים ופונה בעיקר לקהל צעיר.^[1]

מי הקים את PUSH?

העמוד הוקם בסביבות 2020 על ידי איציק פראזן, ששימש כעורכו הראשי לאורך כל תקופות הבעלות השונות.^[2]

למי שייך PUSH כיום?

נכון לסוף 2025, פראזן מחזיק ב-58% מהמניות. כ-35% שייכים לחברת פוראבר מטא-וורלדס הקשורה ליועץ מוטי שרף ולחברת BRM של משפחת שר הכלכלה ניר ברקת. 7% נוספים שייכים לחברת "הזמן הנכון" בבעלות עו"ד עמיחי ויינברגר, עורך דינו הפרטי של ברקת.^[3]

מדוע PUSH עורר מחלוקת?

PUSH נקלע לסדרת פרשיות: תחקיר "הארץ" חשף קשרים מסחריים עם שרי ליכוד (ינואר 2025); סכסוך משפטי בין המייסד לבעלים חשף תכתובות על צנזורה מסחרית ופוליטית; ולאחר מכן כניסת גורמים הקשורים לשר ברקת כשותפים העלתה חששות לניגוד עניינים.^{[2][6][7][10]}

כמה שווה PUSH?

שווי המותג עלה מ-90 אלף שקל ב-2021 לכ-12 מיליון שקל בעסקה עם פוראבר מטא-וורלדס בספטמבר 2025 - עלייה של פי 133 בארבע שנים.^[2][3]

האם נפתחה חקירת משטרה?

כן. בפברואר 2025, בעקבות תחקיר "הארץ", נפתחה חקירת משטרה בחשד לקשרים בלתי תקינים בין "ישראל בידור" למשרדי ממשלה. גורם בכיר בקבוצה זומן לתת עדות.^[13]

מה הקשר בין PUSH ל"ישראל בידור"?

"ישראל בידור" החזיקה ב-90% מהמותג בין 2021 לאוגוסט 2025. הסכסוך הסתיים בפשרה שבמסגרתה רכש פראזן חזרה את המותג. נכון לסוף 2025, אין ל"ישראל בידור" עוד קשר בעלותי ל-PUSH.^[2]